Ussishkin

... סאגט, אז דער זעלבעד ראבינער, לאטעס, האט דוקא שפעטע ר ארויסגעוויזן גרויס אינטערעס און געזארגט פאר אלע חלוצים, נישט נאר פאר די וואס זענען געקומען קיין רוים, נאר אויך פאר די וואס האבן זיך געפונען אין גאנץ איטאליע. אבער דאס איז געווען שפעטער, נאד דעם׳ווי אוסישקין און ד״ר רופין האבן אויפן וועג פון אדעס קיין ארץ־ישראל באזוכט רוים. ...

... פנינו, איפוא, אישית לאוסישקין, שיסייע לנו בעצתו הטובה ובהשגת רשיון להפלגה באניה לקונסטנטינופול, אולם גם הוא הסביר לנו, כי נמנע ממנו להושיענו, שאין השעה כשרה לעליה ושידל אותנו לחזור לחלוטין. משנוכח, שאנו עומדים בעקשנות על דעתנו ואיננו זזים מהמקום, שלח לנו אוסישקין אחר כמה ימים סכום כסף להוצאות הדרך בשביל כרטיסי אניה, אך אנו סירבנו הפעם לקבל ממנו את הכסף...

ב 1924 על־ידי אוסישקין, אשר בא לשם כך במיוחד לאירופה ולפולין. הוא כינס את עסקני הקה״קל בפולין לועידה מיוחדת בוארשה, שבה השתתפתי כציר הסתדרות "השחר". ...

... הוא היה היחידי מחברי ההנהלה הציונית, שביקר בעירנו — וביקורו ראוי לציון. מנהיגי ההסתדרות הציונית העולמית — סוקולוב, אוסישקין ואחרים, נוהגים היו לבקר בקטוביץ הסמוכה, מקום שם היו אולמות רחבי־ידים. ...

... בלבוב נכנסו לתוך המיליציה העברית, שהיתה שם ועבדו בה עשרה ימים, אחרי־כן קיבלו מהממשלה האוקראינית רשות לנסוע הלאה. עסקני הציונים הביטו עליהם בכל מקום כעל משוגעים, אולם הם המשיכו דרכם בעקשנות רבה. מלבוב והלאה שוב הלכו ברגל, באשר לא היתה רכבת, וכשהגיעו סוף־סוף לתחנה, היו כל הרכבות עמוסות שבויים רוסיים, ששבו הביתה, ולא היה מקום בשבילם. הם התחכמו ונסעו על גגות הרכבות, אחד אחד נסעו ונפגשו שוב יחד באחת התחנות. כשהגיעו אחרי הרפתקאות רבות לאודיסה, נכנסו לא. (הכוונה לאוסישקין ז״ל — המעתיק), ששמעו על אודותיו, כי הוא נמנה למיניסטר ארצישראלי. ...