Bedzin

... הספר נקלע גם לאמריקה, מקום שם ניסה בעלו להדפיסו, אך המו״לים נמנעו מכך, בידעם שכל הזכויות שמורות ליורשי המחבר ולשארי-בשרו הנמצאים בישראל ובצרפת. לאחר מאמץ לא מועט הצלחנו לרכוש את הספר, אולם מה רבה היתה תדהמתנו משנוכחנו לדעת, שנמסר לנו רק חלק אחד מן ה״אלמאנאך״ — וגם הוא אינו מושלם — החלק המספר על קורות בנדין ואילו יתר החלקים על סוסנוביץ, דומברובה והקהילות הסמוכות, חסרים ואינם.

... ן"•■ תחילת המאה נתגבשה מתוך חוגי המעמד הבינוני בבנדין 1■■ תנועת נוער ציוגית־עברית־עממית — "צעירי־ציוך. לימים עלו לארץ חברים משורותיה, והם היו ממניחי יסודותיה של מפלגת הפועל־הצעיר בימי העליה השניה. ...

... ליד המפלגה בבנדין קיים מאז שנת 1928 סניף של אגודת הספורט ״שטעה״ (״הכוכב״), שנוסד בפולין בשנת 1923, ויש לזקוף לזכותו פעולה חשובה. כן אירגנה המפלגה תזמורת, היחידה בעיר בין כל מפלגות הפועלים, שהשתתפה בחגיגות שונות והנעימה במנגינותיה לפועלים. על התזמורת ניצח המנגן הנודע בבנדין ובבל הסביבה, שמחה לוסטיג המנוח (ניספה), אף הוא חבר ...

... היינו פעילים בליגה למען א״י העובדת וביחוד בהחלוץ, שבו היתה ניכרת השפעתנו. תוך עיון בחומר על גורדוניה בבנדין, נתקלתי בשתי הרשימות הבאות: ...

... משנת1929 יוצאים חברינו העומדים על סף ההגשמה להכשרה בחוות "החלוץ" בזאקליקוב, סוסנוביץ, ווישליצה, זגנאנסק, ויעלון ועוד. היציאה להכשרה, ובל שכן העליה לארץ ישראל, נתקלה לכתחילה בהתנגדות לא מעטה מצד ההורים, שחששו בעיקר לבנותיהם, ולא אחת פנו אלינו אמהות בבקשה לעכב את עליית בניהן... המציאות הוכיחה, שהקללה שספגנו לא פעם היתה לברכה, ובזכותנו ניצלו עשרות חברי גורדוניה בבנדין החיים בישראל, והם מבכים את אבותיהם, שאינם עוד.

... היה מנכבדי העיר ועשיריה, מחרשתניה החשובים של פולין בתעשית חמרי ברזל. אף על טרדותיו הרבות והצלחתו בניהול עסקיו המשגשגים, לא התבודד ולא הסתגיר בד׳ אמות משלו, כעשירים אחרים בעיר, ומצא נתיב וזמן להתמסר לחיי הצבור. ביתו היה פתוח לכל דורש ונתון במצוקה ושימש גם כבית־ועד לשליחים מארץ ישראל. ביאליק, לייב יפה, יצחק גרינבוים ושכמותם התארחו בביתו, בשהותם בבנדין. אהב את ארץ־ישראל ונתן לצרכיה ביד נדיבה. זכורני, פעם, לפני עשרות בשנים, ביקרתיו כדי להתרימו בשביל קפא״י (קרן פועלי ארץ ישראל), ואם כי לא היה מחסידי ארץ ישראל העובדת, הגיש לי המחאה ניכרת. יצאתי מביתו מעודד והמשכתי באיסוף תרומות שעלה על כל המשוער.

בסוף תקי״ץ תרס״א עזב את פולין, לפי דרישת בנו שישב באמריקה, ונסע לניו יורק. אף שם נרתם מיד בעול "המזרחי". עמד בקשרי מכתבים עם עסקני "המזרחי" בבנדין. נתמנה מורה בבית־ספר ללימודי קודש, כינס אספות ברובעים שונים של נידיורק, נבחר ציר לועידה הארצית השנתית (השמינית) של "המזרחי" באמריקה, בנשיאותו של הרב מאיר ברלין. היה פעיל ברובע הארלם, ועזר להרחבת השפעת "המזרחי" ולריבוי מספר חבריו, קיבל פני אורחים מאירופה (ובהם אדמו״ר "המזרחי" רבי מנדיל לנדוי מזאבירצ׳ה), עמד בקשרים עם הרב ברלין ועם מנהיגי "המזרחי" באמריקה, הופיע בנאומים בבתי כנסיות והתפרסם כנואם עממי. בכל מכתביו הדגיש שאיפתו לציון. ...