Jerusalem

... יא, יידן האבן זיך פונאנדערגעבויט און פונאנדערגעבליט. דורות האבן אריינגעלייגט אין איר זייער ענערגיע א ת פעהיקייט און און נשמה א ת זי איז געווארן א יידישע שטאט, א בינשטאק פון אקטיווקייט א ת שאפונג, פון לעבנסלוסט א ת גוטע מידות, פון דערהויבענע שטרעבונגען און אהבת ציון וישראל. פלעגט א ייד בעטן א באן־בילעט קיין בענדין, פלעגט זיך דער גוישער פארקויפער וויצלען: — קיין ירושלים... ...

... תודתנו נתונה לכל אלה שסייעו לנו בביצוע מפעלנו: לסופו* ולעורך א. ש. שטיין על דאגתו לרמת הספר ועיצוב דמותו; למחבר ולחוקר הנגינה היהודית מ. ש. גשורי (ברוקנר) מירושלים, שתרם מפרי עטו מחקר על החסידות, בתי־תפלה, חזנים ואישים! לידידנו הנאמן יוסף רוזנזפט (שווייץ), שנחלץ תמיד לעזרתנו בסיוע חמרי ניכר, למר שלמה ליור (מגדיאל) ולאלה מיוצאי בנדין בישראל, אירופה, אמריקה, אוסטרליה ובכל אתר ואתר, שעמדו לימיננו בהוצאת "פנקס בנדיך, שבדפיו פועם הולם־ חייה הדינאמיים של קהילתנו, שהספר משמש לה אספקלריה נאמנה ומצבת־עולם. ...

מיר האלטן פאר א חוב צו דאנקען אלע וואט האבן אונז געהאלפו אויף פארשידענע אופנים: דעם שרייבער און רעדאקטאר א. ש. שטיין פארן אויטפוריםן דאם בוך און זארגן פאר זיין ניוואז דעם מחבר און פארשער פץ חטידישער נגינה, אונזער געטרייען פריינד מ. ש. גשורי (ברוקנער) פון ירושלים, וואט האט בייגעטראגן צום בוך א גרעסערע, גלענצענדיקע פארשונגם־ ארבעט וועגן חסידות, בתי־תפילות, רבנים און חזנים פץ בענדי! דעם טייערן פריינד יוסף ראזענזאפף (שווייץ), וואט האט זיך תמיד ווארעם אפגערופן אויף אונזער רוף מיט באדייטנדיקער מאטעריעלער הילף; דעם פריינד שלמה ליווער (מגדיאל) און אלע בני־עיר אין ישראל, אייראפע, אמעריקע און אויסטראליע, וועלכע האבן צוגעטראגן זייער ביישטייער פארן בוך אין וועמענס בלעטער עס לעבט די נשמה פון אונזער פארשניטענעם בענדין. ...

... רעפראדוקציעם פו ןד י ארבעט ןגעפינע ןזי ךאי ןבצלאל־מוזי יאי ן ירושלים, אי ןתל־אביבע ר מוזיי, וו יאו ךאי נ םיידיש ןוויסנשאפטלעב ן איגסטיטוט (ייווא )אי ןווילגע). ...

... דעם 14־טן פעברואר 1933 ווערן זיי פייערלעך אויפגענומען דורכן "מכבי״־קלוב אין ירושלים. צומארגנס פארן זיי קיין תל־אביב, ווו ס׳ווארט זיי אויפן וועג אפ דער "מכבי" מיטן פארזיצער משה שהם, אונזער בן־עיר וועלכער פירט זיי אדיין מיט גרויס פאראד אין תל אביב. ...

... אויף דער זעלבער זיצונג האט די פארוואלטונג באשלאסן צו אנערקענען סובווענצן צו 500 זלאטעס פאר צוויי מאטוריסטן פון דער יידישער גימנאזיע, כדי זיי צו דערמעגלעבן דאס שטודיום אין ירושלים. ...

אויסבאהאלטן, מורא האבענד יק פאר יע ר רוסיישע ר מאכט, וועלכ ע קע ן #ינ 1 פארשיקן אויף קאטארגע קיי ן סיבי ר אל ם געוועזענע ם קאפיטאליס ט או ן גרויסאינדוסטריעלער. אי ן יא ר 1941 געליגג ט אי ם צ ו קומע ן קיי ן ווארשע און פו ן דאנע ן ווער ט ע ר איבערשיק ט קי ץ בערגךבעלזן, אי ן א ספעציע ל לאגער פו ן אויסלענדער, מי ט געפעלשט ע אויסלענדיש ע פאפירן. ד י יידיש ע אגענץ אי ן ירושלים הא ט זי ך פאראינטערעסיר ט מי ט זיי ן גורל או ן געוואלט אים ראטעווען, אבע ר אומזיסט. פו ן בערגךבעלזן האב ן אי ם ד י דייטש ן מכלומרשט טראנספארטיר ט קיי ן "אויסלאנד׳ / פארשיקעבדי ק אי ם מי ט זיי ן פרוי אי ן א ן אומבאקאבטע ר ריכטונ ג — או ן זי י אומגעבראכט. ...

זיינע רעפראדוקציע ם זענע ן אי ן ישראל דערשינע ן אי ן אלבאמען, אי ן פראכט־אויסגאבן: "בתי ם בישראל" (הוצאת הקבו ץ המאוחד), דמויו ת (הוצאת ספרים צ׳צ׳יק, תל־אביב) או ן "שש ה עש ר ציור י פסטל" (הוצאת "אז", ירושלים). אינעם זעקסט ן באנד פו ן דע ר העברעאישע ר קאלאסאלע ר "אנציקלופדי ה העברית" (חבר ה להוצאת אנציקלופדיו ת בע״מ, ירושלים) אי ן דע ר אפטיילונ ג ״קונסט אי ן א״י״ (זיי ט 1082/3) ווער ט געגעב ן א ן איבערבלי ק איבע ר גאלדבערגם בילדע ר או ן סקיצן, וועג ן וועלכ ע מ׳שרייב ט דארט, א ז זי י זענע ן אין "בצלאל״־מוזעאו ם אי ן ירושלים, תל־אביב, "משכ ך עין־הרו ד או ן אי ן חוץ־לארצדיקע מוזעאומס. ...

... ינער יידישער קהילה, צו באצירן די שול פון אינעווייניק, און צוזאמען מיט נאך צוויי קינסטלער — דעם סקולפטאר חיים ד, אנפאט אין דעם מאלער שמואל ציגלער — פון סאסנאוויץ, געלינגט די דאזיקע דריי קינסטלער צו שאפן א גרויס קונסטווערק; שטיצנדיק זיך אויף אלטע מוסטערן פון וואנט־ מאלעריי אין דער רענעסאנס־עפאכע, האבן זיי געשאפן א פרעכטיק קונסט־ ווערק: די מאלעריי אין פלאסטיק פון דער שול איז געשטאנען אויף א ד,ויכן קינסטלערישן ניווא, באזונדערס דער באראליעף פון דער מזרחוואנט, ווו אפעלבוים האט אריינגעלייגט זיין גאנצן כוח אין קונסט. דאס איז בא־ שטעטיקט געווארן דורך א גאנצע רייע קינסטלער אין קונסט־קריטיקער וועלכע האבן די שול באזוכט; רעפראדוקציעס פון די ארבעטן געפינען זיך אין תל-אביבער מוזיי, ווי אויך אין דעם בצלאל־מוזיי אין ירושלים. איבער א יאר האט געדויערט די ארבעט פון די דריי קינסטלער, — און בענדין איז טאקע געווען די איינציקע שול אין פוילן, וואס איז איגערלעך געווארן אויסגעמאלן דורך יידישע קינסטלער. ווען א פרעמדער פלעגט קומען אין שטאט אדיין, פלעגט מען אים דאס ערשטע ווייזן די מאלעריי פון דער שול. די יידישע פרעסע אין פוילן האט געשריבן, אז ווארשע, לאדז און אנדערע שטעט, דארפן נעמען בענדין אלס ביישפיל אין איר באציאונג צו יידישע קיבסטלער.

... וועגן פרשת השבוע. לאנגזאם האבן זיך די דאזיקע אומגליקלעכע דערמאנט אין זייערע אמאליקע היימען, און זיי האבן אנגעהויבן טראכטן מיט נארמאלע מענטשלעכע און יידישע קאטעגאריעס. מיר האבן אנגעהויבן אויסלייזן יידישע קינדער וועלכע טאטע־מאמע האבן פאר זייער אומקומען געוואלט ראטעווען, איבערגעבענדיק זיי צו באקאנטע קריטטן. מיט דער הילף פון הרב אברהם ענגלא רד שליט״א, דער זון פון סאסנאוויצער רב ר׳ ישעיהו הי״ד, האבן מיר ווידער אויפגעבויט די בענדינער מקוה, וועלכע האט זיך אויטגעצייכנט מיט אירע היגיעגישע און עסטעטישע איינריכטונגען. מיר האבן איינגעארדנט א ביורא מיט טפעציעלע באאמטע, וועמענס אויפגאבע ס׳איז געווען צו זארגן און צו העלפן אין אלע הינזיכטן די וועלכע האבן זיך נאר גענויטיקט אין הילף. ר׳ יצחק פאראסול (היינט אין ירושלים) האט איבערגענומען די אויפגאבע פון סידור חופה און קידושין. מיר האבן זיך געווענדעט צו די שוין־עקזיסטירנדיקע יידישע רעליגיעזע קהלות אין לאדזש, קראקא, ווארשא, און פארגעשלאגן צו שאפן א שותפותדיקע ביורא פארן אויפנעמען גביית־עדות וועגן אומגעקומענע, פון די לעבענגעבליבענע אין קאנצענטראציע לאגערן און צוריקקערענדיקע פון רוסלאנד, וויסנדיק אז די אלע וועלן זיך ווידער ארויסלאזן וואגערן איבער דער וועלט און טויזנטער פרויען וועלן בלייבן עגונות.

אויסצוגן פון א רעדע, געהאלטן אין ראדיא "קול ישראל לעולה" אץ יידיש, ירושלים, ערב תשעה באב תשט״ו, 1955, ...

תחילה חודש בית־הכנסת בשנת 1921, ובשנות 1926/25 הוא קושט בפנים בידי הציירים משה אפלבוים, שמואל ציגלר והפסל חיים הנפט. העבודה האמנותית שבוצעה בבית־הכנסת עומדת על רמה גבוהה, רפרודוקציות שלה מצויות בבתי־נכות בירושלים, בתל־אביב ובמכון המדעי היהודי ("ייווא"). ...

... ביחוד מתמסר הוא לטיפוחה של המוסיקה וחקירתה, אסף (ואוסף) אלפי ניגונים של עדות ישראל שונות, אירגן בירושלים את המקהלה הראשונה לנגינת חסידים ואת התזמורת הראשונה לניגוני־עם. מארגן ומוכיר כבוד של איגוד החזנים וחובבי השירה הדתית בישראל. מרצה ב״קול ישראל" ובציבור על הניגון החסידי. עורך הירחון המוסיקלי "הלל" והירחון "צלילי חסידים". ...

לא היו בבנדין צדיקים מן המפורסמים אשר מעריציהם היו נוהרים אליהם מקהילות אחרות. אמנם בדור האחרון ישבו בה שגי רביים, נכדים של צדיקים, אך השפעתם בעיר היתה קטנה. החסידים המקומיים לא היו מרובים, ומן החח לא באו אליהם. לא היו להם קלויזים מחוץ לבנדין. מבחינה זו שפרה יותר נחלתה של סוסנוביץ הקרובה, שבד. קבע מושבו האדמו״ר מראדומסק, רבי שלמה־חנוך רבינוביץ הי״ד, וכן נהג בה באדמו״רות הצדיק ר׳ יהושע מאוסטרובה בן הצדיק רש״ל מלנטשנו, ר׳ אלתר בידרמן מנכדי רבי משה׳לה בידרמן מירושלים, רבי אליעזר פינקלר מקאלץ. ...

רבי אלתר מאיר דוד רוטנברג הצדיק מוולברום, היה בנו של הצדיק רבי יצחק־מנדל הגדול בן הצדיק רבי פנחס, בנו של הצדיק רבי מאיר׳ל מאפטא בעל "אור לשמים" וממלא מקום רבו בחסידות "החוזה" מלובלין. ר׳ פנחס בנו ניהל עדתו באפטא ונהרו אליו אלפים מחסידי אביו. בנו ר׳ יצחק־מנדל נשא לאשה את בת הצדיק רבי משה מלילוב, בנו של ר׳ דוד הצדיק מלילוב, גולדה־אסתר, שהיתה חשוכת בנים שנים רבות אחרי נשואיה. אכלו מזונות על שולחן אביהם ר׳ משה מלילוב עד שעזב את פולין ונסע לארץ־ישראל בשנת תר״ט ונפטר בירושלים בי״ג טבת תר״י. לפי עצת אביה הצדיק פנתה לעזרת הצדיק רבי יששכר־בר מראדושיץ, והלה הבטיחה כי תלד בן זכר שיהיה גדול בישראל. ברכתו נתקיימה, ובמלאות הימים נולד לה בנה וקראו לו מאיר דוד, מאיר — על שם סבו הגדול מאפטא, ודוד — על שם סבו רבי דוד מלילוב. אחר כך, לרגל מחלה בשנות נעוריו, הוסיפו על שמו את השם אלתר כסגולה לאריכות ימים, ונקרא בעולם בשם רבי אלתר.

... מלבד תורה והתלהבות היתה באישיותו של הרי״מ מידה רבה של ידיעת הבריות וידיעת קירובם. הוא החשיב את מנהיגותו בחסידות והיה נערץ על כל חבריו צדיקי החסידות. בשנת תרכ״ו נפטר הרי״מ והניח אחריו כשלשים אלף חסידים. מילא מקומו נכדו הצעיר ר׳ אריה־לייב מגור, והוא נפטר בשנת תרס״ה והניח אחריו ספר "שפת אמת", שנחשב עם טובי הספרים בספרות החסידות בדורות האחרונים. בנו ר׳ אברהם־מרדכי מגור היה הרבי האחרון שם, שעלה לארץ־ישראל בימי השואה בפולין אחרי כמה ביקורים בה והתיישב בירושלים, שבה נפטר.

... "שם משמואל" מסוחאצ׳וב, אבי האדמו"ר רבי דוד זצ״ל, שנפטר בורשה בזמן השואה. אחיו של האחרון רבי חנוך בורנשטיין היושב בירושלים ממלא את מקומו כאדמו״ר לחסידי סוחאצ׳וב בארץ־ ישראל. ...

... התנהגותו של הרב׳י מבויאן הצטיינה בצניעות רבה, הוא התענין בגורל כל אדם שפנה אליו, ציווה על מקורביו לעסוק בצרכי ציבור בעיר ובמדינה, וביחוד הדריך את חסידיו לעשות צדקה וחסד בכל עת, ושימש להם לדוגמה. היה חובב ארץ־ישראל מובהק, והדריך את חסידיו בכוון זה. כסף רב היה שולח לצרכי הארץ ועשה מאמצים מיוחדים להרבות האמצעים למטרה זו. שמח שמחה גדולה על כל מי שעלה לארץ. לרב׳י מבויאן היו קלויזים גדולים משלו בירושלים, טבריה, צפת ותל־אביב. ...

... ר׳ אברהם־מנח ם מנל ה לסקר, וראו י לציין, שאצ ל נכד ו ר ׳ מיכ ל לסקר היוש ב בתל־אבי ב נמצ א כתב־הצווא ה ש ל סב ו מתארי ך ח ׳ בניסן תרג״ ט כתוב ה עברית. הצווא ה מענינ ת בתכנ ה וג ם בסגנינ ה העברי. הי א מעיד ה שהי ה חסי ד בכ ל נפש ו ובכ ל מאודו. הני ח אחריו רכו ש שהי ה שוו ה כארבעי ם אל ף רוב ל (רכו ש גדו ל ביפי ם ההם), והור ה לחל ק אחוזי ם מסויימי ם לעני י הקלויזי ם ש ל חסיד י רדומסק, גור, סוחצ׳וב, ע ם סכומי ם גדולי ם יות ר לאדמו״ ר מבויא ן ולאלמנות הצדיקי ם מרדומס ק ומסדיגורה, למשפח ת הצדי ק רב י משה בידרמ ן מלילו ב בירושלים. כ ן ביק ש של א לכתו ב ע ל מצבת ו שום דבר י שבח, בהבטיחו, שבעצמ ו חיפ ש ופשפ ש במעשי ו א ם יש ל ו איז ו מיד ה טוב ה ראויי ה להיחר ת ע ל מצבת ו — ול א מצא; ואם יבוא ו יורשי ו לכתו ב ל ו דבר י שב ח — יגרמ ו ל ו בז ה בושה. ...

... בנו יחידו ר׳ עמנואל מילא מקומו ברבנות, ואחרי עלית רבי משה מלילוב לירושלים — גם בצדיקות. הוא היה מבקר הכופות אצל רבי יחזקאל מקוזמיר, רבי שלמה רבינוביץ מראדומסק. נפטר בוארשה בכ״ז שבט תרכ״ח, בן 63, ואוהלו נמצא בקרבת אוהל הצדיק רבי יצחק קליש מוורקה.

הרבי הזקן היה נוסע כמעט שנה שנה למעינות הרחצה במאריאנבאד (אוסטריה) ולפני עברו את הגבול הגרמני היה לנו אצלנו (אבי וסבי היו מחסידי חנצ׳ין המקורבים ביותר אליו), ואף בני הרבי שהתרועעו עם אבי ר׳ אליעזר ברוקנר (נפטר בירושלים בשנת תרצ״ג) היו מתאכסנים כפעם בפעם בביתנו במונדז׳יוב, ששכן ממש על הגבול הגרמני האוסטרי, ליד הגשר שעל נהר פשאמשה ששימש נהר־גבול בין רוסיה וגרמניה מזה ובין רוסיה לאוסטריה מזה. ...

... העיירה קוזמיר שעל נהר הויסלה, נאוודקיץ ההיסטורית של קזימיר הגדול מלך פולין ואשתו אסתר היהודיה, נודעה בחסידות בראשונה כמושבו של הצדיק רבי יחזקאל טויב (נפטר טבת תרט״ו) בעל הספר "נחמד מזהב", מתלמידי החוזה מלובלין, שכינהו "הפלונסקאי הגבוה", כי גבה־קומה היה משכמו ומעלה מכל העם. וממנו יצאו ענפים שונים בחסידות, כמו: זוולין, יאבלונה, ניישטאט, מודז׳יץ שהצטיינה בניגוניה. לשושלת זו הקדשתי אחד מספרי בשם "נגינה וחסידות בבית קוזמיר ובנותיה״ (ירושלים, תשי״ב, 284 עמודים). ...

... הוזמנו מורים מקומיים, לאו־דוקא מדופלמים ומוסמכים, וברצוני להזכירם לטובה, שהם הנחילו לי את השכלת הבראשית שלי למן כתה א/ הלא הם מרת דורה שוארץ (לבית ארליך, כעת בחיפה), מרת רוזנצויג, מרים טננבוים, י. ל. טרויב, פולי־ בודד., טלנר, הניק (נוצרי, מורה לציור), והחזן שרמן (כעת באמריקה). כמנהל נתמנה ד״ר נח בראון, יליד גליציה, מעובדי המכון למדעי המזרח באוניברסיטה בירושלים. ...

ב־1929 בקרתי במשרד קרן היסוד בירושלים. קיבלנו בידידות וליווני בסיור בעיר הבירה ובארכיון הרצל. ביקשני׳ לדרוש מעל עמודי "זאגלעמביער צייטונג", בו פירסמתי רשמים מבקורי בארץ, בשלום בני־עירנו האהובים עליו, שהבטיח לבקרם. לאחר כמה שנים ביקר שנית בבנדין, וגם הפעם פעל בהצלחה. ...

... לבנדין בא בן־גוריון באורח בלתי צפוי. וכך היה מעשה: הרשימה המאוחדת של פוע״צ־צ.ס. התאחדות בבנדין קיבלה הודעה מהמרכז בוארשה שחיים ארלזורוב, מנהל המחלקה המדינית של הסוכנות בירושלים (שנרצח אחר כמה שבועות בת״א), יבוא לבנדין, כדי להשתתף באסיפה המוקדשת לבעיות הקונגרס הקרוב. נעשו הכנות דרושות ונתפרסמו מודעות בעיר על בואו, אך משום־ מה הוא לא בא ואת מקומו מילא בןגוריון, ששימש אז מזכיר כללי של הסתדרות העובדים. ...

... השלטונות הפולניים נתנו לכך הסכמתם ושיגרו לירושלים, לפתיחת המכללה, את בא־כוחם, שכן רבות היו המדינות שהשתתפו במעמד זה. בעירנו זעפי ע עתון מיוחד, שעמד על ערך היום הגדול המבשר לצעירי ישראל, שיוכלו לרכוש השכלה גבוהה בהיכל המדע הלאומי שלהם. הלא סטודנטים יהודים הופלו לרעה באוניבר - סיטאות פולין ונרדפו במעשי־אלימות על־ידי חבריהם הנוצרים. קבלת יהודים לאוניברסיטאות הוגבלה עד למינימום ("נומרוס קלאוזוס"), ורבים נאלצו לעקור לארצות נאורות יותר, ששערי בתי־האולפנא שבהן פתוחים היו לפניהם. ...

... יום ז׳ בניסן תרפ״ה, נחנכה האוניברסיטה העברית בירושלים,

... במעמד מרומם זה הוברקו ברכות־עידוד לאחינו בארץ ונשלחו מחאות לציר בריטניה בקטוביץ, לממשלה הבריטית בלונדון ולנציב העליון בירושלים, שהוקעו בשל איבתם למפעל הציוני ונתבעו למלא אחר המנדט שהופקד בידיהם.

... פלך קאלץ, שאותו תיאר הסופר ישראל זרחי (גרטלר) שמת בדמי־נעוריו, ב*1947, בספרו "בית סבתא שחרב" (הוצאת "אחיאסף", ירושלים, 1941), בתו ובנו — הסרדיוטים רצחום נפש. ...

גזצית אישיות החווילה האידיאליזם היתה מוק& חגני״נו4*(* . שעליהם האצילה מאורה שפע דעת . היתה בה מזיגה מוצלחת של אירופיות ויהדות . בשנת 1925 ביקרה בארץ־ישראל לרגל פתיחת האוניברסיטה בירושלים , יחד עם משלחת מורים מטעם הסתדרות "תרבות" בוארשה . ...

... במכתבים מהגוש הביע דאגתו הרבה ומסירותו למשפחתו, שניסה לעודדה על אף הקשיים בהם היד, נתון. באוירון הוטסה המחלקה אל הגוש הנצור, ושם לחם יעקב עד שנפל עם הנופלים ביום 13 במאי 1948. הובא לקבורה בהר־הרצל בירושלים ב*7.1 149. ...

בגיטו בנדין עבד בבית־חרושת, ואחר־כך עבר עם הוריו למחנה "נתיני חח לארץ" בגרמניה. בתום מלחמת העולם נפרד מהוריו, עלה לארץ באנית המעפילים "תליחי" ב־28.3.1946. בארץ עבד בבניין והיה לטפסן. בשעות שלאחר העבודה המשיך לימודיו. למד אדריכלות. היה חבר ה״הגנה", ועם פיח מלחמודהשחרור השתתף בהגנת ירושלים, תחילה בשירות רפואי ואחר־כך בחיל־התותחנים. בגלל היותו בן יחיד לא נשלח לקרבות, אולם אך הגיעה הקריאה לעזרת ישוב עברי — לא היסס ויצא להחיש התחמושת. ובקרב, בדרך לראש־העין, נפצע ובו ביום, י׳ תמוז תשי״ח, 17.7.48, מת בפצעיו. נקבר בבית הקברות הצבאי בנחלת־יצחק. ...

... בפיח מלחמת השחרור נתגייס שוב. זמן קצר לפני כן אושר כחבר בקואופרטיב בו עבד. דחה הפצרת חברי הקואופרטיב לעכבו מגיוסו, לרגל הצורך החיוני בעבודתו בייצור מלחמתי. נשלח בדרגת מ״כ לירושלים, והיה בין מגיני תלפיות ומקור־חיים. ...

... על סף מדינת ישראל פרצו מהומות דמים בארץ. והנה, מבלי להתחשב בסכנות היה נמצא רוב זמנו בדרכים. ובדרך לירושלים, בשליחות הקבוצה, נפל שדוד על משמרתו, מבלי לזכות לראות בהתגשמות חלומו. ...

... !■■ן אליהו ולאד! . נולד ב־1929 . בבניין . עד למלחמודהעולם השניה למד בבית־הספר העממי , ועם כניסת הגרמנים לעיר חיה בה , יחד עם משפחתו , תחת עול הכובש האכזרי . בשנת 1943 , עם ההשמדה הכללית של יהודי הסביבה , נספתה משפחתו והוא , יחד עם צעירי המקום , נשלחו למחנה־ריכוז בגרמניה , ואחר־כך הועברו למחנה בוכנואלד . היה מחברי המחתרת במחנה , ותוך כדי עבודתו כסניטאר עסק בהברחת נשק לצרכי התגוננות . בגמר מלחמודהעולם עלה לארץ בספינת־מעפילים , והיה חניך עלית־ הנוער בירושלים וכפר הנוער בן־שמן , בו השתלם במסגרות . בגמר ביודהספר עבר לתל־אביב ועבד במקצועו . גויס ונשלח לחטיבת הפלמ״ח בגליל העליון , ברמת־נפתלי . ...

... בתחילת 1948, על סף כינון מדינת ישראל, עלה לארץ ומיד נתגייס לצה״ל. גם בצבא התחבב על מפקדיו וחבריו. השתתף בקרבות רבים. בימי המצור על ירושלים, שירת כחבלן בחיל־ההנדסה והיה ממניחי מוקשים בשטח המפות, תחת מטר היריות של הלגיון הערבי. מכובשי הנגב.

... אולם עם פרוץ השואה בשנת 1939, כאשר התחילו מגיעות הידיעות המחרידות הראשונות על פליטי בנדי ן שנמלטו לרוסיה, התארגנו הבנדינאים בתל־אביב לשם הגשת עזרה לפליטים האומ - ללים בערבות סיביר. נסיונות דומים נעשו גם ביתר ערי הארץ בחיפה ובירושלים, מקום שם נמצאים בני־עירנו במספר לא מבוטל, אך כל פעולת הארגון נכשלה שם, באין אנשים שירצו להתמסר לה. ...

... ירושלים, תשט״ז. ...