Issachar-Ber of Radoshitz

רבי אלתר מאיר דוד רוטנברג הצדיק מוולברום, היה בנו של הצדיק רבי יצחק־מנדל הגדול בן הצדיק רבי פנחס, בנו של הצדיק רבי מאיר׳ל מאפטא בעל "אור לשמים" וממלא מקום רבו בחסידות "החוזה" מלובלין. ר׳ פנחס בנו ניהל עדתו באפטא ונהרו אליו אלפים מחסידי אביו. בנו ר׳ יצחק־מנדל נשא לאשה את בת הצדיק רבי משה מלילוב, בנו של ר׳ דוד הצדיק מלילוב, גולדה־אסתר, שהיתה חשוכת בנים שנים רבות אחרי נשואיה. אכלו מזונות על שולחן אביהם ר׳ משה מלילוב עד שעזב את פולין ונסע לארץ־ישראל בשנת תר״ט ונפטר בירושלים בי״ג טבת תר״י. לפי עצת אביה הצדיק פנתה לעזרת הצדיק רבי יששכר־בר מראדושיץ, והלה הבטיחה כי תלד בן זכר שיהיה גדול בישראל. ברכתו נתקיימה, ובמלאות הימים נולד לה בנה וקראו לו מאיר דוד, מאיר — על שם סבו הגדול מאפטא, ודוד — על שם סבו רבי דוד מלילוב. אחר כך, לרגל מחלה בשנות נעוריו, הוסיפו על שמו את השם אלתר כסגולה לאריכות ימים, ונקרא בעולם בשם רבי אלתר.

האדמו״רים הראשונים בפולין הקונגרסאית היו: רבי יעקב־יצחק הורביץ "החוזה מלובלין", רבי ישראל ה״מגיד" מקוזניץ ורבי אברהם־יהושע־השיל מאפטא בעל "אוהב ישראל". כל שלש הערים הללו נמצאות הרחק מזגלמביה, שהיתה עד לאחר מלחמת העולם הראשונה ליד גבולות גרמניה ואוסטריה, ממש "סוף העולם הפולני־רוסי". על העיירה מונדזיוב שעל גבול שלש המדינות היו אומרים, כי משקורא בה תרנגול שומעים אותו בגרמניה, אוסטריה ורוסיה... ועם זאת אין ספק, שנמצאו חסידים לצדיקים האמורים גם בחבל זגלמביה, אלא שבגלל המרחק הרב היו ביקורי החסידים בחצרות הצדיקים נדירים יותר, בגלל ההוצאות הרבות וטלטולי הדרך. הצדיק העממי רבי דוד׳ל מלילוב קיצר את המרחק הרב לחסידיו בחבל זגלמביה, ובא רבי שלמה רבינוביץ בעל "תפארת שלמה" מראדומסק, תלמידו של רבי יששכר־בר מראדושיץ ורבי שמחה־בונם מפשיסחה, וקיצר עוד יותר את הדרך אליו. הוא היה מפורסם בחסידותו, בפקחותו ובמופתיו. גורם שני למשיכת הצדיק הרדומסקאי היה: הניגון שהצליח למשוך חסידים רבים. ואכן, עובדה היא שראדומסק שימשה אז מיתר ראשי בחסידות זגלמביה, ובקלויזים של השושלת בבנדין ובסביבה היו מרבים לשיר מניגוני רדומסק, והיו שדאגו לאספקה קבועה ומסודרת של ניגונים חדשים לעתים קרובות "למען לא יחסר המזג".