Lublin

... אויף אזוי ווייט. אז ט׳איז געווארן נויטיק צו עפענען א רעדאקציע־ אפטיילונג אין טשענסטאכאוו. די אפטיילונג האט זיך געפונען אונטער זער לייטונג פון רפאל פעדערמאן מיטן אנטייל פון משה צ. (צע־ שינסקי, איצט א פערלעגער אין אמעריקע). די צייטונג איז אויך גוט קאלפארטירט געווארן אין פיעטריקאוו, ראדאמטק, קיעלץ, לובלין און אפילו אין אויבערשלעזיע, וואט האט דאן געהערט צו דייטש־ לאנד. ...

... אחת התופעו ת רבות־העניי ן בתולדו ת החסידו ת הי א התפתחות ה בתוך תחומ ה ש ל פולי ן גופה. קוי ה הראשוני ם ש ל החסידו ת נמתח ו באזורים הנוטי ם מ ן המרכ ז לצ ד דרום־מזרח, בסביבו ת הערי ם לובלין, קאלץ, ראדום, ומש ם פנ ו קצ ת מערב ה לסביבו ת פיוטרקוב, ומשם לעב ר צי־נסטחו ב ושלזיה. הא ם גר ם לכ ך ריבו י הישובי ם הצפופים־יותר והוותיקיבריות ר ש ל יהודי ם בפולי ן ז ...

... בתרצ״ה, שנה אחרי הסתלקותו של מהר״ם שפירא, ראש ישיבת חכמי לובלין המפורסמת, נבחר הקוז׳יגלובי לתפקיד נעלה זה. ובלובלין, בין מאות בחורי חמד תלמידי חכמים וחסידים, מצא בר נרחב לפעולותיו בהפצת תורה וחסידות. אין לשער גודל ההערצה שהעריצוהו תלמידי הישיבה והנהלתה, שראו בו מורם ורבם בכל המובנים. ...

האדמו״רים הראשונים בפולין הקונגרסאית היו: רבי יעקב־יצחק הורביץ "החוזה מלובלין", רבי ישראל ה״מגיד" מקוזניץ ורבי אברהם־יהושע־השיל מאפטא בעל "אוהב ישראל". כל שלש הערים הללו נמצאות הרחק מזגלמביה, שהיתה עד לאחר מלחמת העולם הראשונה ליד גבולות גרמניה ואוסטריה, ממש "סוף העולם הפולני־רוסי". על העיירה מונדזיוב שעל גבול שלש המדינות היו אומרים, כי משקורא בה תרנגול שומעים אותו בגרמניה, אוסטריה ורוסיה... ועם זאת אין ספק, שנמצאו חסידים לצדיקים האמורים גם בחבל זגלמביה, אלא שבגלל המרחק הרב היו ביקורי החסידים בחצרות הצדיקים נדירים יותר, בגלל ההוצאות הרבות וטלטולי הדרך. הצדיק העממי רבי דוד׳ל מלילוב קיצר את המרחק הרב לחסידיו בחבל זגלמביה, ובא רבי שלמה רבינוביץ בעל "תפארת שלמה" מראדומסק, תלמידו של רבי יששכר־בר מראדושיץ ורבי שמחה־בונם מפשיסחה, וקיצר עוד יותר את הדרך אליו. הוא היה מפורסם בחסידותו, בפקחותו ובמופתיו. גורם שני למשיכת הצדיק הרדומסקאי היה: הניגון שהצליח למשוך חסידים רבים. ואכן, עובדה היא שראדומסק שימשה אז מיתר ראשי בחסידות זגלמביה, ובקלויזים של השושלת בבנדין ובסביבה היו מרב ...

... מייסד בית־פשדבורש היה "חד מן קמאי" בצדיקות פולין, רבי ישעיה ב״ר מאיר ולטפריד (שמחת עולם), מגזע רבי אליקום געץ בעל "אבן השוהם". מגדולי החכמים בדורו, גדול בתורה וגאון הגאונים וזכה לתואר "ארון הספרים" מפי רבו "החוזה מלובלין", שהיה מעיד עליו ש״אור תורתו היה זורח מסוף העולם ועד סופו".

... רבי ישעיה היה חברו ללימוד בישיבה של ה״יהודי הקדוש" מפשיסחה. תחילה נבחר לרב העיר. אחרי פטירת ה״חוזה" מלובלין בשנת תקע״ה הוכתר לרבי מפשדבורש, והמשיך בשיטת החסידות כפי שקיבל מפי רבו החוזה. רבי מאיר למאפטא היה קורא לו "ישעיה הנביא". הצטיין בעניוות ובריחה מן הפרסום. נפטר ד׳ אלול תקצ״א בפשדבורש, ועל קברו אוהל שמשוך אליו המוני מבקרים. ...

וזמן רבי היה נע־ונד, באי יכולת למצוא מקום שיוכל לשבת בו ישיבת־קבע. שטמוהו ורדפוהו. קודם נהג בצדיקות בוולודבקה, והרשות הרוסית גירשה אותו משם. התיישב בדומברוביץ הגליצאית, וכאן סבל ממלשינות "מתחרים" שהוא נתין רוסי ומסית את ההמון היהודי, הישות האוסטרית גירשתו גם משם. שוב התיישב בעיר האלם, וגם כאן רדפוהו, והוא עבר לשבת בלובלין, ומשם עבר לקוזמיר, שבה מצא לו חסידים רבים ויכול היה לשבת במנוחה. ...

... מסטבוים יואל: על הסולם, הוצאת יוסף שמעוני, ת״א, תשט״ו. מלץ דוד: מעגלות, הוצאת עם עובד, תש״ה. ניימן אליעזר דוב: ספרן של צדיקים, לובלין, תרפ״ט. ...