Częstochowa

... אויף אזוי ווייט. אז ט׳איז געווארן נויטיק צו עפענען א רעדאקציע־ אפטיילונג אין טשענסטאכאוו. די אפטיילונג האט זיך געפונען אונטער זער לייטונג פון רפאל פעדערמאן מיטן אנטייל פון משה צ. (צע־ שינסקי, איצט א פערלעגער אין אמעריקע). די צייטונג איז אויך גוט קאלפארטירט געווארן אין פיעטריקאוו, ראדאמטק, קיעלץ, לובלין און אפילו אין אויבערשלעזיע, וואט האט דאן געהערט צו דייטש־ לאנד. ...

... אין יענער צייט איז דעם "הכה" געלונגען צו פאפולאריזירן די אידיי פון פיזישער דערציונג צווישן דער יידישער יוגנט אין א גאר גרויסער מאס. ס׳האבן געשטראמט אין די "הכח״־לאקאלן גאנצע מהנות בחורים און מיידלעך מיט אויסגעקרומטע רוקנס און בלא־ סע פנימער, בכדי צוריק צו באקומען די קאלירן און שטארקע מוס־ קולן. און די ארבעט האט געגעבן אירע פרוכטן, דעם 12־טן אויגוסט 1917 נעמט דער "הכה" אנטייל אין טשענסטאכאו אויףן קאנקורם, ...

דאך נאכנישט געקענט זיך ווייזן פאר דער עפנטלעכקייט. די אמת־ דיקע קולטור־געזעלשאפטלעכע טעטיקייט הויבט זיך ערשט אן נאכן באקומען די לעגאליזאציע, וואט האט געדויערט העכער א יאר צייט און אפגעקאסקט אסאך געלט אין דער פיעטריקאווער גובערניע. נאד דעם איז מיט א גרויסער פאמפע ארגאניזירט געווארן די ער־ שטע אלגעמיינע פארזאמלונג. ס׳איז איינגעלאדנט געווארן דער דע־ מאלט בארימטער חזן, קאמפאזיטאר און שריפטשטעלער, גרינדער און לייטער פון דער חזנים שול אין טשענסטאכאוו (די ערשטע און איינציקער אין געוו. קאנגרעס־פוילן) בירענבוים, וועלכער האט גע־ האלטן א שיינעם פארטראג, און דער ארקעסטער האט אויסגעפירט א רייע מוזיקאלישע שאפונגען. זייט דעמאלט, ד. ה. זייט דעם יאר 1908, דאטירט זיך די אפיציעלע גרינדונג פון "הזמיר" ס׳איז כדאי צו דערמאנען, אז ביז צו דער אלגעמיינער פארזאמלונג זענען במעט אלע אויסגאבן, וואס האבן געהאט א שייכות מיטן "הזמיר", געדעקט געווארן דורך יעקב קריגשטיין, הערשל שטראכליץ, קאפעל אפענהיים און ראובן סאנטשעוו. ...

אין יאר 1922 קומט לעווענשטיין צוריק קיין פוילן און ארגאניזירט אין טשענסטאכאו א טרופע א.נ. "ניי קונסט". ...

פלוצלונג איז די קאנפעקציע־בראנזשע אויסגעוואקסן צו זיינעם פון די שטארקסטע אין שטאט, סיי מיט איר אומזאץ, סיי מיט די צאל באשעפטיקטע זאין יאר 1937 זענען אין דער נאדל־בראנזשע געווען באשעפטיקט איבער 1.500 ארבעטער. טויזנטער דאמען־ מאנטלען זענען יעדע וואך געשיקט געווארן קיין קאטאוויץ, כא־ זשאוו, מיסלאוויץ און אנדערע אויבערשלעזישע שטעטלעך. וויפל די ביליצער און טשענסטאכאווער קאנפעקציע־פאבריקען האבן פרובירט ארויסשטופן דעם בענדינער קאנפעקציאניסט פון אויבערשלעזישן מארק, איז עס זיי נישט געלונגען. חח דעם, איז צוויי מאל אין חודש — דעם ערשטן און פונפצענט — ווען די אויבערשלעזישע ארבעטער האבן באקומען אויסגעצאלט זייער ארבעטס־לוין, פלעגן זיי קומען אין די טויזנטער קיין בענדיִן און סאסנאוויץ איינקויפן קליידונג, ספעציעל דאמען־קאנפעקציע, מאנטלן און קליידער, וועל־ כע זיי האבן באקומען ביי אונז מיט 75—50 פראצ. ביליקער ווי אין קא־ טאוויץ.

אויך אץ די דרייסיקע יארן, ווען דער אנטיסעמיטיזם האט פון דאסנייגעבושעוועט אין פוילן און נאך די פאגראמען אין פשיטיק טשענסטעכאוו און בדיסק, האבן די טרעגער, וועלכע זענען שוין געווען ארגאניזירט אין א פראפעסיאנעלן פאריין ביי די פועלי־ציון, געשאפן אין בענדן א "הגנה״־שוטץ על כל צרה שלא תבוא. ...

מיין רעפעראט האט געדויערט איבער צוויי שעה. אזוי פיל האט ער געמוזט דויערן, ווייל אויב ניט וואלט איך־לויט ס׳האבן מיך גע־ ראטן די חברים — נישט געווען אויסגענומען ביי דער "מאסע"... וואס איך האב דעמאלט גערעדט, איז אסור, אויב איך געדענק היינט... איך געדענק בלויז אז נאד מיר האט גערעדט א ס.ס.אוויעץ, וועלכן די בענדינער 0.0. האבן אויף יענעם שבת אראפגעבראכט אזש פון טשענסטאכאוו. ווי ועם איז געווען די פעסטונג פריער פון די "סא־ ציאליסטן־טעריטאריאליסטך און דערנאך פון די "אומאפהענגיקע"... אזוי ווי מיין אפאנענט האט געענדיקט און איך בין ארויף אויפן בעלעמער, כדי אים אפצוענטפערן, האט עמיצער פון דער מאסע געטון א ברום, אז ס׳דוכט זיך אים, אז פאליציי גייט, און מער האט מען ניט בעדארפט. דער דאזיקער ברום האט זיך און איין אויגענבליק פאנאנדערגעטראגן איבערן גאנצן בית־מדרש און דער גאנצער פיל הונדערט קעפיקער עולם האט זיך מיטאמאל א לאז געטאן צום ארויסגאנג. ס׳איז שיעור ניט געקומען צו א קאטאס־ ...

... בן י״ב עבר ל״ישיבה קטנה" שבאמסטוב הסמוכה לצ׳נסטחוב, שהתה מפורסמת כאחת הישיבות החשובות, וכאן הרבה הנער לייביש־הירש — כפי שכינוהו — לשקוד על התורה, ובהגיעו לגיל מצוות נסע לישיבה המפורסמת אשר בסוכצ׳וב, שעמדה תחת

ורק באחר ימי וקבע משכנו בסוכצ׳וב, שבה כיהן ברבנות. ישיבתו התפתחה והתרחבה. ביודמדרשוהמה מדורשי תורה ודעת, וסוכצ׳וב היתה לסמל של גאונות ולימוד התורה, בה למדו טובי הבחורים והאברכים שבפולין זרבים מרבני פולין הקונגרסאית, דייניה ומוריה קיבלו את תורתם בישיבה זו שהיתה לשם דבר. גדולי תורה ורבנים מובהקים בפולין יצאו מבית מדרשו של הגאון מסוכצ׳וב, ובהם ראשי תלמידו בעל ספר "חלקת יואב" מקינצק ובעל ספר "ביכורי אברהם" מוארשה, הגאון מקוטנ1 ור׳ וולוויש מצ׳נסטוחוב ועוד. ...

... בנו ר' אלתר נולד בלילוב בשנת תר״ז, בן יחיד להוריו. הוא ירש חסידים מאביו וגם מסבו מלילוב. והיו לו בתי־חסידים (קלויזים) בערים ועיירות: בנדין, סוסנוביץ, טשאלאדז / זאבירצ׳ה, צ׳נסטחוב, דומברובה, אלקוש, מיאחוב, חשניצח, וודיסלב, שצ׳יקוצ׳ין, ז׳רנובצה, סלאבקוב, פילץ, סנדישוב, קאלץ, וארשה, לודז׳ ועוד. יש בוולברום בבית מורשת אביו הצדיק, ובו בית־מדרש גדול ועזרת־נשים. נשא אשה מבני משפחתו, הרבנית שרה שהיתה מנכדי ר׳ דוד הצדיק מלילוב. וכן בא בקשרי חיתון עם גדולי הצדיקים בדורו.

רבי אלתר נפטר אחר מחלה ממושכה בשנת תרע״ח זקן ושבע ימים, ומנוחתו כבוד באוהל אביו בוולברום. על כסאו ישב בנו השני רבי יוסף נתן, שהיה, מתמיד גדול בתורה. בנו הבכור רבי שלום (אברהם שלום פנחס) כיהן באדמו״רות תחילה בזאביארצ׳ה, ומשם עבר לצ׳נסטחוב, ואחריו המשיך בנו רבי יעקב־יצחק אלחנן בצ׳נסטחוב, שהתפרסם בהתמדתו הגדולה, וממש "לא פסיק פומיה מגירסא". והצעיר בבני רבי אלתר, רבי יצחק־מנדל, תקע אהלו בבנדין. כך חילקו הבנים ביניהם את מקומות כהונתם מיד אחר פטירת אביהם הצדיק מוולברום.

בן 17 נשא אשה, נעשה סוחר, הפסיד כספו וחזר לעסק הנגינה. נסע לצ׳אנסטחוב לחזן אברהם־בר בירנבוים שפתח בית ספר לחזנות, הראשון והיחידי בכל פולין, למד אצלו וסיגל לעצמו את יסודי המוסיקה והחזנות. אחר זה כיהן בחזנות בסטובניץ, קראשניק, קוטנו, שידלובצה, ומשם עבר לבנדין. היה זה עוד לפני מלחמת העולם הראשונה. שירמן היה החזן המאומן הראשון, שהיה בעל השכלה מוסיקלית, ואחיו הצעיר ממנו פנחס, היה עוזר לו כמשורר במקהלתו. מבנדין עבר לוארשה ששם כיהן כחזן בבית הכנסת טלומצקי ונספה בשואת הנאצים. הי״ד. ...

... ר׳ אהרן הכהן קופלוביץ נולד לאביו ר׳ משה קאפ ל קופלוביץ בצ׳אנסטוחוב בשנת 1985. גדל בסביבה של חסידים ואנשי־מעשה, סוחרים ונגידים. בהגיעו לגיל 20 נשא לאשה את בתו של ר׳ אברהמ׳לי גוטמן, בעל מכרות־פחם בזגלמביה, מדשובי התושבים בבנדין. אשתו רבקה, היתד. ידועה ומפורסמת כבעלת נפש, פקחית ואצילית, והיא יחד עם בעלה בנו ביתם, בית :נאמן לחסידות ולמעשים טובים, שתורה וגדולה חברו בו יחד. ר׳ אהרן שהיה סוחר אמיד בעיר ניהל עסק גדול של אריגים, שהעסיק כמה שכירים, מלבד הבנים והבנות, שעזרו בעסק.

... שבכל הבחירות לעיריה ולקהילה היהודית יצא חו"א בכשלון, ולא הצליח לבחור מאז 1917 אף ציר אחד, שעה שמפלגות סועלי־ציון ימין ושמאל ואף מפלגת־העבודה הציונית "התאחדות" זכו בנציגויות לא מבוטלות. רק בבחירות לעיריה בשנת 1934 חל מפנה לטובה, ובהתמודדות הכוחות עלה בידי ״בונד״ לזכות בציר אחד — ונבחר ד״ר ח. פארל, רופא, מעסקני העיר הנאמנים והמסורים. בימים ההם מתבלט עסק ן חדש, נואם מוכשר ובעל מרץ שוסע, יצחק ס טו פ נ י צ ר, (ניספח), יליד צ׳נסטוכוב, שהשתקע בבנדין, ולזכותו יש לייחס הצלחות רבות למפלגתו

עברו של שנים ללא הסתדרות, ואנו, החניכים שגדלנו הרגשנו בחוסר הקן, החלטנו להקימו מחדש ולקשור קשרים עם התנועה הארצית. אנו, קבוצת הצעירים: האחים ויצק והניעק פרנקל, מנדק גולדשר, קילשטוק, שטרוכלץ ואחרים יחד עם קבוצה מבוגרת יותר: רלה הרציגר (כעת בישראל) דורקה המפל (ניספתה) אדלה סנדישב־טלר, ריבה פפר־טבצ׳־ניק, משה בוים, שיינדל רוטנברג־אילן (ארבעתם בישראל) ועוד, הצלחנו לארגן קבוצה ניכרת של נוער לומד ועובד, ולאחר מאמצים גדולים התחלנו בעבודה סדירה בהדרכתנו. עלה בידנו גם לקבל מעון לקן בביתו החדש של חיים שיין המנוח ברחוב מאלאכובסקאגו. העבודה נתחדשה ואף לקחנו חלק בפעולות החבל שאורגנו מטעם ההנהגה המחוזית, שמקום מושבה היד, מתחילה בקאלץ ואחר כך בצ׳אנסטוכוב. זכורני, שפעלו אז בגלילנו מטעם ההנהגה הראשית בוארשה קובה רוזנברג (ניצל, עלה לארץ, עבד כרופא בקופ״ח ומת בדמי ימיו) וחילק גרינברג. ...

... ביום המיוחל, בשעות אחר הצהרים, הגיע האורח לעירנו מוארשה בליווי כמה עסקנים, שיצאו לקראתו לצ׳נסטוכוב, להקביל פניו. בית הנתיבות היה מלא אנשים חוגגים וצוהלים. מנהל התחנה, בראותו את הצפיפות, שאל: טשיקראול ז׳ידובסקי פשיכל, " (!האם מלך היהודים הגיע?)...

... היו בידינו עוד שני דרכונים בשביל חברות שלא יכולנו להגיש אותם לשלטונות יחד עם התעודות שלנו, היו ת ובאותו זמן נמצאו החברות בצ׳נסטוחוב. הצלחנו להבריח אותם דרך הגבול, אבל בינתיים אנחנו כבר היינו במעצר. מצבם קשה היה במיוחד, היו ונוסף לכך שלא היה להן "זונדר" (אישור תעסוקה של המיופה־ כוח המיוחד — הזונדר־בעאופטרגטער), הן היו בלתי ליגליות (לא רשומות ברשימת התושבים). ...

ביקורי היו להם הפתעה נעימה, לכן קשה יותר הפרידה... נפגשתי אז עם פרוטקה, חיקה, פסחזון, שפרינגר, צימרמן ואחרים. הידיעות לא היו מעודדות. סיפרו על מספר אקדחים, על הביקור של טושקה מצ׳נסטוכוב, על הכנות של פסחזון לנסיעה לוארשה, על הבונקרים ובעיקר על הסוף המתקרב והכנות לפעולות־הגנה שהן כה מועטות... ...

שלוש צעירות התנדבו להקריב עצמן בשליחות קדושה זו: אדריה פס חזון, אינה גלברד, ורניה קוקלה (כעת בישראל). אדריה נתפסה בתחנת הרכבת בצ׳נסטוכוב ובידה אקדחים ורימונים. עונתה קשות, אולם לא גילתה זהותה ובשביל מי ולאיזו מטרה הובילה את הנשק. נתלתה בבית־הסוהר המקומי בתור נוצריה. אינה גלברד הצליחה פעמים אהדות להתחמק מהתליינים הגרמנים, לבסוף נכשלה ונתפסה בזאביארצ׳ה ושם נורתה. רניה נתפסה כשנסעה שנית לוארשה, ולאחר עינויים במשך ארבעה חדשים הצליחה בעזרת אחותה האמיצה שרה, לברוח מבית הסוהר הפוליטי במיסלוביץ. ...

... רבקה גלאנץ, מקיבוץ "דרור" בצ׳אנסטוכוב, באה אלינו ובידה מכתב מאת אחד מחברי הקיבוץ הנמצא בטראבלינקה ועובד במיון בגדים. "אני רואה כאן בעיני איך מובאים יום־יום אלפי יהודים, ולמחרת אינם עוד בחיים. אני רואה איך עמי נשמד. טש ו כל מה שבכוחכם, רק אל תתנו להובילכם הנה, להשמידכם בגאזים!" ...

בבנדין נמצא הקבוצת חברים של גורדוניה מצ׳אנסטוכוב, שסודרו לפני הגירוש בחוות החלוץ. בחווה נבנה בונקר, שהכניסה אליו היתד, דרך החממה, ומנהרה הוליכה לשדה. החווה נמצאה בסביבה פולנית, והפולנים ידעו על הבונקר. נמצאו בו גם חברי גורדוניה המקומיים, ביניהם האנקה בורנשטיין (מראשי "גור־ דוגיה" בבנדין ובפולין. ממקימי המחתרת החלוצית בזגלמביה. ניספתה באקציה האחרונה באוגוסט, 1943), שלמה לרנד (יליד בנדין, חבר "גורדוניה", חבר מפקדת הארגון היהודי הלוחם בבנדין. נפל ב־1 באוגוסט 1943 עם קבוצת חברים, מחמת בגידת פולני, סוכן גסטאפו) ואחרים, כ־30 איש. הבונקר הוסגר על ידי הפולנים, וכל החברים שבו נתפסו. התחלנו, איפוא, לבנות בונקר שני, חפרנו עד לעומק מטר וחצי, אך הגענו לעורק־מים ונאלצנו לשוב ולכסותו.

... •יי■ לווית מהנדס שום־המברשתנים יוצאת אני דרך שער הגיטו. !■■כאן ממתינה לי עגלה. העגלון הפולני שואל אותי למעשי בגיטו, שהרי אינני יהודיה. אני עונה לו, כי צריכה הייתי לקנות דכר־מה מאת אחד היהודים. הגוי לא הכירני. ליד אחד השערים אני יורדת, ובהסתלק העגלה אני יוצאת מן השער ונמלכת בדעתי: לאן? השעה — אחת אחה״צ, והרכבת לצ׳אנסטוכוב יוצאת בשבע. אמנם, לא נתנה לי כתובתה של משפחת פולנים — מכיריה הטובים — רחוב יאליצקה 21, אך איני יודעת היכן הרחוב ואף איני נותנת אמון במכרים פולנים. מעדיפה אני לטייל ברחובות. כאן, חיילים גרמנים רבים. נראה, שנשאתי חן בעיני אחד מהם, כי על |3 ן הייתי "בלונדינית מקסימה". ...

... אחוץ די פאריינען פון זאגלעמביע, האבן אין די פייערונגען אגטייל גענומען די "מכבי״־פאריינען פון פאלגנדיקע שטעט: לעמבערג, קראקע, טשעשין, ביליץ, דזשעדזשיץ, קזשאנווו, כאזשווו, טשענסטאכאוו, אלקוש, וויערושאוו און אויר פון אנדערע שטעט. ...

... די אל ע פיעסע ס זענע ן געוואר ן געשפיל ט בי י פו ל געפאקט ע זאל ן מיט גרוי ם דערפאל ג ניש ט נא ר אי ן בענדי ן נא ר אוי ר אי ן גאנ ץ זא - גלעמביע. וו י אוי ר אי ן קילצע ר או ן אי ן טשענסטאכאווע ר קרייז . ...

... אחת התופעו ת רבות־העניי ן בתולדו ת החסידו ת הי א התפתחות ה בתוך תחומ ה ש ל פולי ן גופה. קוי ה הראשוני ם ש ל החסידו ת נמתח ו באזורים הנוטי ם מ ן המרכ ז לצ ד דרום־מזרח, בסביבו ת הערי ם לובלין, קאלץ, ראדום, ומש ם פנ ו קצ ת מערב ה לסביבו ת פיוטרקוב, ומשם לעב ר צי־נסטחו ב ושלזיה. הא ם גר ם לכ ך ריבו י הישובי ם הצפופים־יותר והוותיקיבריות ר ש ל יהודי ם בפולי ן ז ...

... החזן הנודע מצ׳אנסטוחוב אברהם בר בירנבוים ייסד בית־ספר לחזנות והקים דור חזנים בפולין, מהם רבים המכהנים עד היום בבתי־כנסת שונים באמריקה, קנדה וארצות אחרות. הוא לימד את תורת המוסיקה גם במכתבים, הוציא את הירחון הראשון של החזנים בעברית יחד עם החזן הנודע מאודיסה פנחס מינקובסקי, ...

... התחלנו מארגנים את ההגנה. מן הנמנע היה להשיג נשק בזגלמביה, החלטנו, איפוא, להתקשר עם חברינו בוארשה. לשם כך נשלחה לשם אדזיה פסחזון. לאחר כמה ימים חזרה בלווית חברה אחרת — אסטריד (היא זושה מילר) ועמהן אקדחים ורימונים; הן הגיעו לצ׳אנסטוכוב, ובתחנת הרכבת נעצרו על ידי איש־הגסטאפו. אסטריד התחמקה והגיעה לבגדין. אדזיה נאסרה ובידיה שלושה אקדחים ורימונים. עונתה באכזריות כדי שתגלה, ממי קיבלה את הנשק ואל מי היא מובילה אותו. לא גילתה דבר — ונורתה. ...