Judenrat

דאס לעצטע מאל האב איך זיך געטראפן מיט שמעלע ראטעבבערג דעם 30״טן יולי 1943, אין געטא אויפן שטח פארן הויז פון יודענראט. מיר זענען געזעסען, דער שרייבער פון די שורות, ישראל גערטלער און ש. ראטענבערג, און געטראכט ווי-אזוי צו ראטעווען דאס ווערק פון אונטערגאנג. מיר האבן שוין דעמאלט זיך אפגעגעבן א רעכענונג, אז די טעג פון געטא זעען געציילטע, אז מיר שטייען פאר טאטאלער אויסזידלונג — מיר האבן דאן געטראכט — אפשר בלייבט וועד פון אונז ביים לעבן, איז זאל ער וויסן ווו דאס בוך געפינט זיך. מיר האבן דאן באשלאסן, אז ישראל גערטלער זאל ברענגען דעם נעכטן טאג א מילכיקאן, אין וועלכן מיר וועלן אריינלייגן דעם "אלמאנאך" און אריך דאס טאגבוך וואס ש. ראטעבבערג האט געשריבן אין געטא. ליידער אבער, איז אונז נישט געלונגען צו פארווירקליכן דעם פלאן, ווייל צומארגנס איז פארגעקומען די אויסזידלונג, און די לעצטע רעשטלעך פון בעבדינער יידן זענען פארשלעפט געווארן אין די גאז-קאמערן פון אוישוויץ. ...

... אזוי אז א זייגער 12 נאכמיטג איז געווארן באוווסט, אז 110 טויזנס יידן זענען געבליבן אויפן פלאץ צום גירוש. און אזוי ווי דאס איז געווען פרייטיק, און אוועקשיקן האט מען זיי געזאלט ערשט צו־ מארגנם שבת, זענען די פערמשפטע צום גירוש איינגעטיילט גע־ ווארן אין דריי גרויסע לאקאלן: אין יתומים־הויז, אין לאקאל פון דער "אגודה" און אין הויז פון יודנראט. די יוגנט באשליסט דאן אויסצוניצן די צייט, דורך פארשידענע מיטלן צו באפרייען די ארעסטירטע. עס ווערן געמאכט אונטערגראבונגען אונטער די היי־ זער, מען האקט מויערן דורך די דעכער, און אויך דאס אלטע שוחד מיטל ווערט אנגעווענדעט — מען טרינקט אן די דייטשע שומרים. אזוי ארום איז געלונגען צו באפרייען א העלפט פון דער גרופע.

... נאך אין 1941 ווערט דאס אלטע ביודהקברות אויפן זאוואלא אויסגעגלייכט דורך די דייטשן מיט דער גאס. איצט האבן זיי באשלאסן צו ליקווידירן אויך דעם גרויסן ביודהקברות ביי דער באן. דער יודנראט פועלט, אז מ׳זאל דערלויבן איבערפירן די ביינער אויף דעם טשעלאדזער בית־הקברות. א סך יידן קומען מיט קעסטעלעך, נעמען צענויף די ביינער פון זייערע קרובים אין פירן עם איבער אויפן טשעלאדזער בית־הקברות; אין שטאט הערשט דאן אפאטיע. קיינער קלערט נישט וועגן ארבעט, מ׳זוכט א וועג ווי צו לויפן, ווי זיד צו ראטעווען; אבער נישט געווען ווו צילויפן. ארומגע־ רינגלט דורך א פיינטלעכער וועלט און באפעלקערונג, געלינגט בלויז איינצעלנע יידן זיך אויסבאהאלטן ביי זייערע נאענטע קריסטלעכע באקאנטע. ...

... נים". ולעומתו יהודי שהשמין התלוצצו על חשבונו: — "נו, עתידים הגרמנים לייצר ממך חתיכת סבון־רחיצה הגון" ועוד כיוצא בזה. ידידים טובים שהיו נפרדים בשעה קשה, מבלי שידעו אם ייפגשו עוד, היה האחד אומר לחברו: — "להתראות שנית על המדפים", כלומר: להתראות שנית על מדפי החנויות לאחר שהגרמנים ייצרו מאתנו סבון. כל מיני חידודים מסוג זה הגיעו לאזני הגרמנים, והם גם השתמשו בהם בשיחותיהם בינם לבין עצמם. וכן, למשל, היינו אומרים על יהודי שנפל לידי הגרמנים "פער׳בוחער׳ט", כלומר: "נכשל", כדי שהגרמנים לא ירדו לסוף דעתנו. אולם במשך הזמן השתמשו הגרמנים עצמם בבטוי זה, בצורה מסורסת "פערבאכערט", ל״שתדלן" מסוג מסויים במשטרה או ביודען־ראט. ב״שופ" היה זה קרוי "מסובב ברגים", כלומר, מגלגל עניינים שונים. לימים, כשהיו מזדמנים גרמנים ליודען־ראט ונזקקו לפקיד גבוה, היו שואלים ל״מסובב הברגים".. .

... אחרי אכילת לחם צר — שכבנו לישון. אותו לילה לא עצמתי עין. נלבטתי בספקות. האם צדקתי בתכנית הנועזת, או, אולי, הצדק עם האחרים, שמוטב לתמוך ביודנראט? ומי נתן לי את הרשות לסכן את הנוער בפעולת מחתרת, שתוצאותיה מוטלות בספק?

... אל אשר כבר פורסם בענין זה אוסיף: עם כניסת הגרמנים לבנדין הם הזמינו את חברי העיריה, כולל היהודים, ודרשו מהם להמשיך עבודתם, בשיתוף עם ראש העיר הגרמני. עם זאת הם קבעו את מקום מושבם בבית הספר על שם פירסטנברג. אחרי שבוע־שבועיים פקדו על הקמת נציגות נפרדת ליהודים. שני ...

התיעצות נציגי המפלגות שביקשנו לקיים — לא יצאה אל הפועל. באפריל או במאי 1940, היתה פגישה — וללא תוצאות — עם כמה מחברי היודנראט, בהשתתפות ויגודזקי, מנלה, לוני דנר ולסקר, משה אופנהיים (הפועל המזרחי), סובקובס- קי, צוקרקנדל (פועלי ציון), דוד ליור, ישראל גרטלר והחו״מ (התאחדות) — מולצ׳אדזקי סירב להשתתף. אפיינית היתד, טענתו של האחרון: "בזמן מלחמה אין ציונות". הוא לא רצה כלל בויכוח צבורי בנושא זה. נתייאשתי מכל אפשרות של השפעה עליו (על אחדים השפענו במידת־מה), לפי שידענו אפילו החלש עוד מתקופת פעילותו לפני המלחמה בקרן הקיימת ותמיד, בכל מערכה ויכוח מצטרף היה לצד החזק נגד החלש, והנה, עתה נתמנה הוא על ידי מרין למחלקת העזרה הסוציאלית ביודנראט ומעין מומחה שלו לעניני נוער.

השפעה של ממש על עניני היודנראט לא היתה, לו, לוויגודזקי. המשכתי להפגש עמו בהזדמנויות שונות, ונתברר לי בפירוש, שלא היה מעולם מאנשי סודו של ה״פראזאם". לדוגמה: כדי לבצע את מעשיו, היה היודנראט נוקט בתכסיס של הפתעה והסוואה יע ל מזימתו האמתית. ואם ביקש, דרך דוגמה, לגרש 2000 בנים, היה מדליף ידיעה, בסודי סודות כביכול, שעומדים לגרש 2000 בנות — ואז ידענו שמצווים הבנים לעזוב למשך ד,"אקציה " את העיר. אף־על־פי־כן, קיבלנו לא אחת אינפורמציה יקרת־ערך מראש... ואולם, ויגודזקי לא ידע את המתרחש באמת בין כתלי היודנראט. ...

... קוז׳וך, מפעיל י הנוע ר הציונ י בסוסנובי ץ לפנ י המלחמה , ל א היה מאנש י סוד ו ש ל מרין , אב ל כפקי ד ביודנרא ט נהנ ה מאמונ ו של מרי ן ונשל ח בתו ר "קומיסאר " (כ ך נקרא ו מנהל י היודנראט ) לעיירה קלובוצק . בתפקי ד ז ה צרי ך הי ה לבצ ע פעולו ת של א הי ו לרצונו, ולכ ן ביק ש להתפט ר ממנו . אנחנו , כמובן , ל א ידענ ו על ההתלבטו ת של ו וראינ ו בו , בל י כ ל קש ר ע ם עבר ו התנועתי , אחד מעוש י רצונ ו ש ל מרין . ...

... ונו והובלתי כ״עצור" לסוסנוביץ (אחרת אי־אפשר היה לצאת את הגיטו), כדי לבוא בדברים עם האחראי לעניני המשטרה במרכז היודנראטים אהרן לוינשטיין, ולהתייעץ עמו. באופן כללי, מבלי נקיבת שם, שאלתי לגורלם של יהודים שלא נרשמו בשעתו לפי דרישת השלטונות, והם אזרחי חוץ, ומאידך, יודעים עליהם השלטונות הגרמניים וודאי רשומים שמותיהם ותעודותיהם בצנזורה. חששתי להזכיר את שמו של ע ק, כדי שלא לסכנו במקרה של תשובה שלילית. לוינשטיין הבטיח לברר את הדבר עם השלטונות ולהודיענו. ואכן, בפגישה השניה אמר שהתקשר עם המשטרה הגרמנית ושיש להפקיד את הדרכון בידי המשטרה הגרמנית, ועל בעליו לחכות עד שיבואו לעצורו ולהעבירו למחנה מיוחד לאזרחי־ חוץ. ואמנם, לימים באו שוטרי "משטרת הסדר" היהודית, הוליכו את ע ק שכבר נתנסה בצרות ובטלטולים רבים — ליודנראט, ומשם למחנה טיטמוניק בבואריה. כעבור זמן קיבלתי ממנו מכתבים בהם אישר שהגיע בשלום. היה זה מקרה ראשון של חילוץ יהודי מהגיטו (מלבד מקרי חליפין של אזרחי ארץ־ישראל בעצורים גרמנים).

... ניצלתי את ההזדמנות והעליתי לפניו עוד עניין. יצחק ברנ- שטיין, חבר פועלי ציון, נסע לפני המלחמה לקולומביה, ומשם שלח בשנת 1940 תעודה לאשתו שנשארה בבנדין, המאשרת שהיא אשת אזרח אמריקאי. בקבלה את האישור פנתה ליודנראט ושם ...

... הודעתי לסוהר שאינני מרגיש בטוב ומבקש ללכת לרופא. אחזו יום הגיע אלינו הרופא הצעיר זילברשץ. סיפרתי לו שברצוני להגיע למרכז היודנראטים. מטעם זה ביקשתי שישלחוני לרופא. ד״ר זילברשץ הודיע למנהל בית הסוהר על מחלתי המדומה, והציע לשלחני לרופא בסוסנובח. למחרת הביא אותי סוהר ליודנראט ומשם בליווי שוטר יהודי לסוסנובח.

... כשהתחילו הדבורים על אפשרויות הצלה באמצעות כל מיני תעודות׳ פנתה שוב ליודנראט ושם הפנו אותה ללוינשטיין, שריכז בידו כל הענינים הקשורים במשטרה הגרמנית. רצה הגורל׳ שבזמן שהותה אצל לוינשטיין, ביקר ביודנראט מנהל "המחלקה היהודית" בגיסטאפו, הרוצח דרייאר. כרגיל קמה בהלה בין מנהלי היודנראט. ...

... עוד קודם נאסרו בעלי הדרכונים ע״י היודנראט. ...

א. ליור, מנהל החווה, נקרא למשרד היודנראט, ושם נאמר לו, שעליו האחריות לכך, לבל תתקיימנה עוד אסיפות בלתי־חוקיות בחווה. ברם, הנוער לא נתן דעתו לגזירה זו והמשיך פעולותיו כמקודם. ...

רעיון ההגנה בקרב הנוער בבנדין ובסוסנוביץ התחיל לובש צורה מוחשית אחרי האסון של ה־12 באוגוסט (800 יהודים נשלחו אז לאושויץ). הוצאנו לאור עלון בלתי־ליגאלי בהקטוגרף, שהעלה לפני האוכלוסיה את מגמותיו של היודנראט, בו נתפרסמו מאמרים, שמתחו ביקורת על מרין "מלד" מאת אלף יהודי מחוז זגלמביה. על אף מאמציו המרובים לא עלה בידי היודנראט לגלות את מקום הופעתו של העלון ואת העוסקים בו. יושב־ראש היודנראט, מולצ׳ד־ זקי, נוהג היה אף לחטט במגרות של עובדיו, אפשר יגלה בהן ספרות בלתי־ליגלית, אולם חברי מפלגת פועלי ציון והתאחדות, שעסקו בהוצאתו של העלון לאור נהגו זהירות מעולה, ואף חבריהם הקרובים ביותר לא ידעו מי הם העוסקים בכך. גם בסוסנופיץ הוציאה קבוצת דונם ק י מהשומר־הצעיר כרוזים אל הציבור היהודי בקריאה לא להענות לגיוס העבודה, ולא לקיים את פקודת היודנראט. ...

... אחריו באו: עורך־דין פרדיסטל, אדם מוכשר, שתפס עמדה חשובה בקרב עורכי־הדין בזגלמביה. בזמן המלחמה שימש יועץ ה״יודנראט". נפטר אחר מחלה קשה. ...

... אין בוך ,,דורוֹת בונדיסטן״ (פארלאג ״אונזער צייט״ , נידיארק , 1956) , לייענען מיר פאלגנדעס : ״אין פעברואר 1940 האט דער שליח פון צענטראל - קאמיטעט פון "בונד" , ארטור נונבערג , געברענגט אין פסחזאנ'ס וווינונג אומלעגאלע ליטעראטור און געלט , און אפגעהאלטן א זיצונג פון בענדישער קאמיטעט מיט דער באטייליגונג פון פסחזאן , סטאפניצעף , ך״ר פערל , פרייליך און קארענפעלד . צווישן אנדערע איז באשלאסן געווארן, אז בונדיסטן זאלן זיך נישט באטייליקן אין יודדראט" .

... ■יי■ שהגעתי לבנדין כבר בוצעו פעולות שונות נגד הגרמנים #■והיודנראט. מאות מכתבים נשלחו לגרמנים ל״רייך׳ / ובהם סופר כיצד משמידים הגרמנים את יהודי פולין, שכן ב״רייך׳ לא נודע הדבר. יהודים היו מובלים מכל אירופה דרך גרמניה לפולין לשם יישובם, כביכול, "אי־שם" במזרח. כן הוצאו כרוזים בענין זה לפולנים, בפולנית. ...