Germans

... די דייטשן קאפיטולירן, גיבן זיך אונטער און ציען צוריק. די פאליאקען יובלען, איצט איז געקומען זייער שעודהכוש זיך צו באפרייען פון פרעמדע שליטים. זיי באפאלן די אפטרעטנדיקע דייטשע זעלנער, אנטוואפנענדיק זיי אן יעדן שטערונג. כ׳האבע געזען, ווי ביים טויער־איינגאנג פון אונזער הויז האט א פאליאק אראפגעריסן פון א דייטשן זעלנער זיין מונדר און שיך, לאזנדיל אים נאד אין די סאמע אונטערהויזן.

... בלוס׳ס נאטיצ ן גע ש ריב ן אי ן געטא זוארש ט או ן האב ן א שיכות מי ט אונזע ר שטאט . ניש ט געקוק ט ווא ס ד י ידיעו ת זענען ניש ט גענוי , שטימע ן זי י בכל ל מי ט דע ר ווירקלעכקייט . באזונדערס אינטערעסאנ ט אי ו ד י כאראקטעריסטי ק פו ן מאניע ק מעיין. או ן ד י באמערקונ ג "ע ס הא ט אי ם צוגעשפיל ט דא ס גליק אי ן א ס ן פאלך . יא . מ . מערי ן אי ז אוו י לאנ ג געלונגע ן ווי לאנ ג ע ר הא ט געהא ט צ ו געב ן ד י דייטש ן אל ץ ווא ס וי י האבן פארלאנגט , גאלד . זילבע ר או ן אוי ך מענטש ן קרבנות . ...

היה סבון שהוקצה לנו במכסה על־ידי הגרמנים, מהמין הירוד ביותר, שהשאיר כתמי־צבע על הפנים עם הרחיצה בו. סבון זה נקרא בשם . ? . 1 .? 1 ואת ראשי התיבות של ה״ריפ״ל" הזה (כפי שכונה בפינו) פיענחו היהודים באופן זה: — "ריינעס יודען־פעט", כלומר שומן יהודים נקי. על יהודי שפניו נפלו היו אומרים: — "ראו נא, מה מראה פניו, הן גם ריפ״ל לא יפיקו ממנו הגרמנים". ולעומתו יהודי שהשמין התלוצצו על חשבונו: — "נו, עתידים הגרמנים לייצר ממך חתיכת סבון־רחיצה הגון" ועוד כיוצא בזה. ידידים טובים שהיו נפרדים בשעה קשה, מבלי שידעו אם ייפגשו עוד, היה האחד אומר לחברו: — "להתראות שנית על המדפים", כלומר: להתראות שנית על מדפי החנויות לאחר שהגרמנים ייצרו מאתנו סבון. כל מיני חידודים מסוג זה הגיעו לאזני הגרמנים, והם גם השתמשו בהם בשיחותיהם בינם לבין עצמם. וכן, למשל, היינו אומרים על יהודי שנפל לידי הגרמנים "פער׳בוחער׳ט", כלומר: "נכשל", כדי שהגרמנים לא ירדו לסוף דעתנו. אולם במשך הזמן השתמשו הגרמנים עצמם בבטוי זה, בצורה מסורסת "פערבאכערט", ל״שתדלן" מסוג מסויים במשטרה או ביו ...

... מתנפצת לרסיסים ויריות הגרמנים. הפוגרום האיום נמשך כל היום ללא הפסקה. בבונקר שלנו שמענו באופן ברור את המולת מהומת־ הדמים בחח. והנה מתקרבים צעדים גם למקום־המחבוא שלנו, הנה הם בדירתנו, גרמנים אחדים יחד, והם צועקים: ״יודען — ראום!״ — ״הם שותקים, בודאי הסתתרו — אומר אחד מהכנופיה — ודאי מצוי כאן בונקר". אנו שומעים ברורות כיצד הם פורצים את הארונות, מהפכים את המטות ושומטים הכל לארץ. והנה הם עומדים ליד הארון המשמש בכיסוי־הסוואה של הכניסה לבונקר שלנו — ארון ישן וכבד. כל הנמצא בו, סירים ישנים וכלי מטבח שוגים נזרק מתוכו, הלב פועם מרוב התרגשות של חרדה. אנו עוצרים נשימתנו.

עוד מעט ויזיזו את הקרש המהווה מעין דלת לכניסה, יזרקו את מעט הסמרטוטים המשמשים הסוואה ויגלו את הכניסה * הנחהם מגלים אותנו... ״ניקס״ — לא כלום — מפליט סוף סוף אחד מהם, והם מתרחקים ממקום זה. אנו נושמים לרווחה. "אבל הן היהודים ודאי מסתתרים אי שם״ — נשמע שוב קולו של אחד מהם. ועוד הפעם הם חוזרים ומחפשים ומחטטים בכל פינה, חולמים במוטות־ברזל בקרשים כדי לגלות את מקום המרתף; לאחר שעתיים של חיפושי סרק עזבו את הדירה. אולם כעבור שעה קלה חזר שוב המחזה: קבוצה שניה ושלישית של גרמנים באו לחפש אותנו ולגלות את מקום מחבואנו. עתה הם מחטטים במגירות, שודדים כל חפץ בעל־ ערך. וכך כל היום: קבוצה אחת של גרמנים הולכת ושניה באה, וכל אחת מחטטת ושודדת, בכל פעם דומה עלינו שעוד מעט ויגלו אותנו. ...

... עם הפקודה שיצאה מטעם הגרמנים, שעל היהודים לרשום את הפרות והסוסים שברשותם, דרשנו מהם שיכניסו את הבהמות לחווה, לפי שממילא יגזלו אותן מהם. ואולם, היהודים עדיין לא האמינו וסירבו, ורק עגלונים אחדים מסרו סוסיהם לחווה לעבוד בה בשכר. בעונה היו גם האברים עובדים בשדות החווה.