Olkusz

שוין ביים סוף פון 15־טן י״ה׳ זענען די בענדינער יידן געווען זייער שטארק ארגאניזירט און האבן געהאלטן די מאכט איבער זייערע מיטגלויביקע, וואס האבן געוואוינט אין דער סביבה פון זאגלעמביע, ווי אויך אין מיסלאוויץ, בויטן׳ כאזשווו און טיכוי. בענדי איז געווען דער צענטער פון יידנטום. דא האט זיך קאנצענטרירט זייער געזעל־ שאפטלעך, פאליטיש און רעליגיעז לעבן׳ ווי אויך דאס געריכט. צו דער בענדינער קהילה האבן געהערט די אונטער־קהילות אין מיס־ לאוויץ, בויטן, כאזשווו, אלקוש, וואלבראם און פילץ. ...

נאך אנגעהויבן ארויסצוטרייבן יידן מיט דער הילף פון פאגראמען, ווען אין קעלן, מיינץ, אויגסבורג, ערפורט, ווירצבורג און מאגדעבורג איז מען זיך אומברחמנותדיק באגאנגען מיט יידן, באזייטנדיק זיי פון דארט, און שפעטער, ווען אין דייטשלאנדס דרכים זענען נאכ־ געגאנגען אונגארן, די אלפישע מדינות, שפאניע און פארטוגאל — האבן זיך אין זאגלעמביע געפוגעגרעסערע גרופעס יידן, דער עיקר אין בענדין, ווו זיי זענען אנגעקומען פון טשעלאדזש, שעווערא און קאזשעגלווו, ווערנדיק פון דארט באזייטיקט לויט א באפעל פון די קראקעווער ביסקופן. אין דערזעלביקער צייט באזעצן זיך יידן אין וואלבראם און אביסל שפעטעראויך אין אלקוש, ווו זיי זענען בקרוב דערגאנגען צו באדייטנדיקע איינפלוסן, ווייל אפילו אין זאלץ־אמט האבן זיי געהאט אן אייגענעם פארטרעטער, אין דער פערזאן פוגם אונטעד זאלץ־באאמטן הערמאן זעליק (אין יאר 1437).

... אחוץ די פאריינען פון זאגלעמביע, האבן אין די פייערונגען אגטייל גענומען די "מכבי״־פאריינען פון פאלגנדיקע שטעט: לעמבערג, קראקע, טשעשין, ביליץ, דזשעדזשיץ, קזשאנווו, כאזשווו, טשענסטאכאוו, אלקוש, וויערושאוו און אויר פון אנדערע שטעט. ...

זשארעק, אלקושאץ אץ אץ די סלאווקאווער וועלדער, אץ אץ ד* שפעטערדיקע יארן — אין די בעסקידן־געבירג, קיץ רייטשע און שטשירק. ...

... לאפן די יידן, וועלכע זענען געקומען אהער פון מיעכאוו, וואלבראם און אלקוש. א גרויסער טייל פון דער יוגנט איז אנטלאפן אויף מזרח, צו דעם סאוויעטישן טייל פון פוילן. די אויסרויבונג פונעם יידישן פארמעגן און דאס אנשליסן די געביטן אינעם דייטשן רייך האבן גענצליך צוגעצויגן דעם שטריק אויפן האלז פון די יידישע קהילות.

בבנדין נולד מייסד השלשלת סוכצ׳וב בשנות תקצ״ט לאביו רבי נחום־זאב בורנשטין, שכיהן אחר כך ברבנות באולקוש ובביאלה־רבתי, ובבנדים הכין עצמו הרך הנולד לתפקידו הנעלה. ויש אומרים שלא נולד בבנדין גופה, כי־אם בכפר סמוך לבנדין, ושהוא נתייתם בילדותו, ור׳ ליבוש לבקוביץ מזקני חסידי קוצק בבנדין לקחו לביתו ופירנסו כמה שנים ואז למד וספג תורה הרבה, ועוד בהיותו בן שש כבר נודע פעלו מקרוב ומרחוק, ותשובותיו החריפות והשנונות, שכלו החריף ואמרותיו המחוכמות חיבבוהו ...

... בנו ר' אלתר נולד בלילוב בשנת תר״ז, בן יחיד להוריו. הוא ירש חסידים מאביו וגם מסבו מלילוב. והיו לו בתי־חסידים (קלויזים) בערים ועיירות: בנדין, סוסנוביץ, טשאלאדז / זאבירצ׳ה, צ׳נסטחוב, דומברובה, אלקוש, מיאחוב, חשניצח, וודיסלב, שצ׳יקוצ׳ין, ז׳רנובצה, סלאבקוב, פילץ, סנדישוב, קאלץ, וארשה, לודז׳ ועוד. יש בוולברום בבית מורשת אביו הצדיק, ובו בית־מדרש גדול ועזרת־נשים. נשא אשה מבני משפחתו, הרבנית שרה שהיתה מנכדי ר׳ דוד הצדיק מלילוב. וכן בא בקשרי חיתון עם גדולי הצדיקים בדורו.

... בקיץ תש״ב גורשו כל יהודי אולקוש, ובהם משפחתו של הרבי. ...

גם על הרב י"ו יהושע־השיל הורביץ מחנצ׳ין־אולקוש עבר בום הגירוש עם בוא הנאצים. עד אז היו חסידי זגלמביה מתרכזים סביבו ומחכים למוצא פיו. חסידי חנצ׳ין היושבים בארץ מדברים עליו עד היום בהערצה גמורה ועמוקה כאחת, ואף מספרים עליו מעשיות המוכיחות, שהרבי ידע וחזה מאורעות הרבה מראש והשתדל להציל ככל האפשר לפי מיטב ראייתו את המצב. הנה, כמה ימים לפני פרוץ המלחמה התחילו יהודי בנדין לברוח למקומות רחוקים יותר מהגבול הגרמני. חיים־איטשה קאנאל לא עשה דבר בלי לשאול את פי הרבי, ואף עתה נסע לרבי לאולקוש לבקש עצה מפיו. ענה לו הרבי בלשון שאינו משתמע לשתי פנים: לא לזוז. ואף הורה למסור לאנ״ש ולהשפיע עליהם להישאר בבנדין, וה׳ ירחם. ונתברר שצדק הרבי.

בין היתר: ״בבחירות האחרונות לעיריה השתתפנו בפעילות רבה. חברנו ד״ר רכטמן נמנה עם חברי העיריה הפעילים ומגלה עירנות בכל שטחי עבודה. חדרנו לערי זגלמביה ושלזיה הגדולות. סניפינו בקטוביץ וסוסנוביץ מניחים את הדעת. כן עלה בידינו לארגן סניפים בדומברובה, קניגס־הוטה, וו1לבר1מ, אלקוש וזומבקוביץ ביום א/ 10 באוקטובר, נערך בבנדין כנס של מפלגתנו בו השתתפו הסניפים של כל גליל קאלץ. המרכז היה מיוצג ע״י החבר מרדכי יפה, חבר הפועל הצעיר בארץ ישראל". ...

השתמשה בד. לשביעות רצונה. במיוחד יש להזכיר את הסנטוריום (בית הבראה), שהוקם באולקוש לחברי הקיבוץ. ...

... ■ ולד באולקוש בשנת 1873. עוד בצעירותו נתפרסם כעלוי, *בגיל 4 שנים ידע חומש ורש״י ובגיל 7 למד דף גמרא, בגיל 11 לימד לאחרים גמרא ותוספות. כל למדני העיירה באו להאזין לשעוריו הקבועים בתלמוד ופוסקים, ונהנו מהסבריו המקיפים של העלוי הצעיר. ...

... בימי מלחמת העולם הראשונה אילצו הרוסים את יהודי חנצ׳ין לעזוב את העיר, והרבי עבר לשבת בקאלץ, ששם נפטר בי״ח טבת תרע״ו, ובנו רבי יהושע השיל הורביץ, הרב מאלקוש, מילא מקומו. ...