Chaim-Itshe Kanal

גם על הרב י"ו יהושע־השיל הורביץ מחנצ׳ין־אולקוש עבר בום הגירוש עם בוא הנאצים. עד אז היו חסידי זגלמביה מתרכזים סביבו ומחכים למוצא פיו. חסידי חנצ׳ין היושבים בארץ מדברים עליו עד היום בהערצה גמורה ועמוקה כאחת, ואף מספרים עליו מעשיות המוכיחות, שהרבי ידע וחזה מאורעות הרבה מראש והשתדל להציל ככל האפשר לפי מיטב ראייתו את המצב. הנה, כמה ימים לפני פרוץ המלחמה התחילו יהודי בנדין לברוח למקומות רחוקים יותר מהגבול הגרמני. חיים־איטשה קאנאל לא עשה דבר בלי לשאול את פי הרבי, ואף עתה נסע לרבי לאולקוש לבקש עצה מפיו. ענה לו הרבי בלשון שאינו משתמע לשתי פנים: לא לזוז. ואף הורה למסור לאנ״ש ולהשפיע עליהם להישאר בבנדין, וה׳ ירחם. ונתברר שצדק הרבי.

... צרור הסבל והעינויים הרבים שעבר על הקיבוץ היהודי בבנדין לא פסח, כמובן, על חסידי חנצ׳ין. כדאי לציין במיוחד פגישה אחת של חסידי חנצ׳ין, עת תפסו הנאצים יהודים ברחובות וגילחו את זקניהם. מרוב צער כיסו המגולחים הדתיים את פניהם במטפחות, בהם היה הגבאי מנדיל שפיזר, חיים־איטשה קאנאל, אברהם שפיגל, ישעי ה רוטר ואחרים. כל אחד הביט בפני חברו המגולחים, רובם זקנים ושבעי ימים, עד שגבאי הקלויז מגידל שפיזר לא יכול היה להתאפק ופרץ בבכי. פתאום נכנס וולף־הירש מיצנמכר האופטימיסטן, אף הוא מגולח, והתחיל לצעוק: "מה אתם בוכים? בעוד שעה־שעתיים יבוא הגואל האדום (הסוביטים) כביכול, ועלינו כבר לשתות לחיים". וכה התווכחו האופטימיסטים עם הפסימיסטים כל פעם שנפגשו, עד בא הקץ המר והאכזרי.. . ...