Treblinka

... די לעצטע יארן האט זי געלעבט אין קאליש שסעטע ר אין ווארשע. אין דער צייט פון דער מלחמה געארבעט צוזאמען מיט סראפעסא ר באלאבא ן אין דער היסטארישער קאמיסיע. אין 1943 איז זי געווארן סארשלעסס קיין טרעבלינקע. דוד ליווע ר ...

בשנת 1941 השתדל וחסידי אלכסנדר בארץ ישראל לקבל סרטיפיקט בשביל הרב שיוכל לעלות לארץ והגיעו להסכם עם הגסטאפו שתמורת כסף רב יינתן לצאת לאיטליה לרבי דנציגר, אשתו ובן אחד, אך הרבי לא הסכים. הוא אמר: "בעת צרה כזו רוצים אתם שאשאיר את כלל ישראל ואציל את נפשי בלבד? לא. בתוך עמי אנכי יושב ויחד עם עמי אמסור את נפשי להורג". ואמנם, הוא נרצח יחד עם חסידיו בטראבלינקה. יהי זכרו ברוך. ...

רצונה העז היה להשתקע בארץ־ישראל, הביעה זאת לפני בכל הזדמנות וביחוד בהפרדי ממנה בעלותי לארץ, אולם נבצר ממנה מלהגשים משאלתה הנכספת בגלל ילדה מוכה־הגורל, והיא, יפת הנפש, בעלת האציל ובנה עלו בלהבות אש על מוקדי טרבלינקה. ...

•ולד בבנדין, תרס״ב (1902) — ניספה בשואה בפולין. ^משחר ילדותו נתחנך ברוח המזרחי. בן שש עשרה נמנה עם מייסדי סניף ״צעירי מזרחי״ בבנדין — אחד הסניפים הראשונים של ארגון זה בפולין — ושימש שנים רבות מזכיר הסניף. תודות למרצו נתארגנו סניפי התנועה בכל הקהילות היהודיות שבאזור זגלמביה. השתתף בכל הוועידות והכינוסים של "צעירי מזרחי" ובשנת תרצ״ג (1933) נבחר להנהלה הארצית של תנועת "תורה ועבודה" בפולין. היה גם חבר המשרד המרכזי של "החלוץ המזרחי" בפולין. היה ממחוללי רעיון העצמאות, ומארגני הקבוצה שביקשה לגבש את תנועת "תורה ועבודה" כתנועה עצמאית ובלתי תלויה מבחינה ארגונית ב״מזרחי". השתתף כציר בכמה קונגרסים ציוניים, פרט לעבודתו בתנועה היה פעיל בחיי הקהילה בבנדין. נלקח באחד מקרונות המוות לטרבלינקי, ממנה לא חזר . ...

... ■ ולד בתרס״ה בפוקשיבגיצה-לובלין, ניספה בתש״ב בטרבלינקה. 4 משלשלת היוחסין של משפחת אדמו״רים ותיקה — שפירא — בפולין. ואלה תולדות יהודה יפת: בן רבי יחיאל־מאיר שפירא האדמו״ר מבנדין, שאחיו רבי חיים שפירא הי״ד, הצדיק מפלוצק, נרצח על ידי ממשלת פולין האנדקית באלול תר״פ בעוון "רי- גול" לטובת הצבא הסובייטי, בן רבי שלום מפשיטיק, בן רבי יעקב הצדיק מבלנדוב (אחי הצדיק רבי אלימלך מגרודזיסק), בן רבי חיים מאיר יחיאל ה״שרף" ממוגלניץ, בנה של הרבנית פרלה הנודעה בת רבי ישראל ה״מגיד" מקוזניץ ואשתו של רבי אבי עזרא זליג שפירא אב״ד בגריניץ. אביו האדמו״ר מבנדין נקרא בפי אנשי העיר בכינוי "בריקיבר רבי" על שום שהיה גר בקרבת הגשר שעל נהר הפשמשה העובַר בעיר. מצד אמו היה נין של רבי חיים הצדיק מצאנז וקשור בקרבת משפחה עם כל גדולי הצדיקים בפולין ובגליציה.

... ופתאום נחטף פעם ברחוב וצורף ל״משלווד, בלי לדעת את התאריך ואת פרטי מותו הטראגי. לפי עדותו של ד״ר חלל זיידמן נשלח לטרבלינקה בעת הגירוש ההמוני מגיטו וארשה בקיץ 1942. במאמר לואי לספרו האחרון שערך "בתי ספר באש הדורות" (וארשה. 1939), כתב יפת: "אנו מונים את דמעות הקדושים בנאד הגדול של ההיסטוריה היהודית — מנבוכדנצר ועד היטלר" . ...

... רבקה גלאנץ, מקיבוץ "דרור" בצ׳אנסטוכוב, באה אלינו ובידה מכתב מאת אחד מחברי הקיבוץ הנמצא בטראבלינקה ועובד במיון בגדים. "אני רואה כאן בעיני איך מובאים יום־יום אלפי יהודים, ולמחרת אינם עוד בחיים. אני רואה איך עמי נשמד. טש ו כל מה שבכוחכם, רק אל תתנו להובילכם הנה, להשמידכם בגאזים!" ...

... מרצחים חיות אדם בכל ענויי־גיהנום, שההיסטוריה לא ידעה דוגמתם מעולם, אשר הושמדו בכל מיני מיתות משונות, מי בפרך וחנק, מי בתאי־הגזים ובכבשני־האש בגיא־ההריגה באושבי ץ וטרבלינקה . מאידאנק ובלז׳א ץ ובכל שאר מקומות ההרג והכלייה, שנתקדשו בנחלי דמים טהורים והוד יסורים . ...

... ווייטיק און טרויער, מיט א צאפול אין דער נשמה, מיט א ציטערדיק־ צעבראכן־הארץ און מיט א גרויסן יראת־הכבוד, די ריינע או: לויטערע נפשות פון דיינע אומגעקומענע זין און טעכטער, וועלכע זענען געפייניקט געווארן דורך מערדער, פון וועמענס שטערנס קיננדצייכן וועט קיינמאל נישט פארווישט ווערן, מיט אלע יסורי־ גיהנום׳ וואס די ערד האט קיין ענליכעס עד־היום נאך נישט געוווסט; די קדושים זענען אויסגעראטן געווארן אינם בלוטיקן מבול דורך אלע מיתות משונות, ווער דורך שווער־פיזישע ליידן אין די קאטארזשנע צוואנגסארבעטס קאצעטן, וועד אין פאר־ שיקונגס־און טויטך־לאגערן, ווער אין די גאז־קאמערן און אין די קאלך־אויווענס, ווער דורך גירושים און אויסזידלונג אין דעם טרויעריק־בארימטן טאל פון טויט: אוישוויץ און טרעבלינקע, מיי־ דאנעק און בעלזשעץ און אלע יענע פארניכטונגס־מקומות, וואס זענען געווארן ביי אונז פארהייליקט מיט דער קדושה פון אונז מענטשלעכע עינויי ם און טייב ן בלוט.