Alexander

הוא לא רצה לשים עליו אצטלת אדמו״רות וביכר ארבע אמות של הלכה על פני מנהיגות של עדת חסידים, ואחרי פטירת הרב י הזקן מקוצק נוסע היה שבע שנים לגור ולאלכסנדר. ורק בלחץ של מאות חסידים, רבנים וגדולי־התורה נכנע הגאון והסכים להיות לאדמו״ר, והוקמה שושלת חדשה בתנועה החסידית, שושלת רבת־ פאר והוד שכונתה במשך הימים "שושלת סוכצ׳וב". סביב הצדיק החדש נתרכזו בעיקר רבנים וגדולי־תורה, וגם חסידים פשוטים, בעלי מלאכה ופועלים. ...

... חסידות אלכסנדר תחילת ה בדו ר הרביע י בחסידו ת פולין. אלכסנדר הי א עייר ת אורגי ם הסמוכ ה ללודז,. קוד ם יש ב ב ה רב י יצחק־מאיר אלת ר מגור. דרכ ו היתד. בהתלהבו ת ובחריפו ת ש ל קוצק. א ך הו א הי ה קרו ב לגי ל שבעי ם ונה ג שני ם מעטות. נפט ר בשנת תר״ל. ע ם פטירת ו עבר ו רוב י חסידי ו לשושל ת גו ר הקרוב ה ...

עם בעלי־התפילה שכל השנה נמנו שני האחים מאגיה ויצחק־אהרן לגדוי, נגידים ובעלי מידות. וכן היו עוברים לפני התיבה שו״בים אורחים מעיירות שונות בפולין. חסידי אלכסנדר השתדלו במיוחד לספק משרות לאברכים שלמדו בישיבת "ישמח ישראל" באלכסנדר, ואחרי נישואיהם עמדו ודאגו לספק להם קיום כלכלי, שבמובן ידוע היה מכובד ומספיק. היתה זו משרת שו״ב, ועליו היה גם לדעת לעבור לפני התיבה, כי בעיירות ביצע השו״ב גם תפקידים של חזן. אברך כזה, שבא לבקר בקלויז בשבת היו מחלקים לו כבוד גדול, כולל כל "העמוד" ואת הזמירות של שלש־סעודות. בקלויז אלכסנדר היו שרים כרגיל רק "אל אדון" בשחרית של שבת, ולכבוד האורח היו מתחילים לשיר מ״הכל יודוך׳ ודוקא בנגון מודז׳יץ וב"אל אדון" היו עוברים לשיר אחר מניגוני־לכת (מארשים בלע״ז) של גציל. ...

אגדת קוצק לא הסתיימה בחייו של רבי מנדלי. היא נמשכה בשושלתות שונות, בגור, באלכסנדר ועוד. רבי דוד מורגנשטרן, בנו של רבי מנדלי מקוצק, מילא מקום אביו ואצלו נשארו חסידים רבים שהיו נוטים להחזיק במקום. צאצאיו היו אדמו״רים בקוצק, פולאבי, לוקוב, גראבוב, סוקולוב, לומאז, וארשה. ביניהם הצטיין רבי חיים־ישראל מקוצק ופולאבי (נפטר תרס״ו) בנו של רבי דוד, מחבר הספר "שלום ירושלים", חיבור שיש בו חשיבות לתולדות הרעיון הציוני. ...

... גור של מטח היתה עיירה שקטה ששכנה במרחק של כשעתיים נסיעה ברכבת הזעירה מווארשה הבירה. שושלת החסידות שבה התחילה עם הרבי הגוריי הזקן רבי יצחק־מאיר אלטר בעל "חידושי הרי״מ", שהתחיל לנהוג בצדיקות גור אחרי קוצק. הרי״מ היה אומר: "ר׳ בונם מפשיסחא הנהיג את העולם באהבה, הרבי מקוצק נהגם ביראה, ואני מנהיגם בתורה". חבר־תלמידו ר׳ חנוך לוין מאלכסנדר ניסח: "פשיסחא היתה מידת אהבה, קוצק — מידת יראה, גור — מידת תפארת, הכוללת את שניהם". ...

... ברם, הקלויז בבנדין סבל מהגלגולים שעברו על השושלת עם פטירת כל צדיק מהשושלת. אחרי פטירת ה״ישמח ישראל" בתר״ע היה ממש "חושך" בקלויז הבנדינאי. רבים מהחסידים נסעו לאלב־ סנדר להלווייה, ואלה שנשארו בעיר הסתובבו בקלויז כאבלים, ...

... מן של החסידות העממית בפולין מיסודו של רבי אלימלך הצדיק מליזנסק, שתפקידה העיקרי היה התעמקות בחסידות וביצועה. לא היה כאן בירור רעיוני של היסודות הקבליים־חסידיים ולא פולמוס עם מתנגדים שונים, אלא תורה חסידית חיה, המאירה לאדם את דרך חייו ומעשיו הלכה למעשה והוצאה לפועל של כל ד,מדות החסידיות: ענווה, נסיעה לצדיק, אהבת ישראל, תפילה בהתלהבות, אחווה, צדקה, דביקות, נטירת ברית וכר. ובמרכז עמדו אהבת ישראל והצדיק שהם אחד. ה״סבא" הטיף לנסוע לצדיק הדור, שרק על ידו אפשר להגיע לידי שלימות מוחלטת, וב״פדיוך הניתן לצדיק הוא ראה כהתקשרות החסיד אליו. מידת הענווה היתד, אחת מדרכי חייו של ה״סבא". הוא שם את הדגש על אמונה פשוטה ותמימה, בניגוד לחסידות המחקר וההבנה, התנגד גם לאיחור זמן התפילה שהיה נפוץ בפשיסחה, קוצק, גור ואלכסנדר, וכן לקיצור בפיוטים ולאי אמירת תחנון. גישתו זו נבעה לא מתוך חוסר למדנות, כפי שהלעיזו עליו חסידי קוצק, אלא מתוך נאמנות לתורת רבו החוזה מלובלין. היה שגור בפיו לומר, שאפילו אם יגיע אדם לשיא שלימותו, חייב הוא לנסוע אל צדיק הדור, שרק באמצעותו אפשר להגיע לשלימות מוחלטת.