Gur

... אהבת עם־ואדם, עולם של חסידות ותירה, ציונות וחלוציות, תנועות פועלים ונוער — עם יהודי בזעיר אנפין, עם לוחם ויוצר, גאה ואמיץ. והוא שוכן בתוך מלכות הפחם והברזל, בסמוך לגבול הדמים.והוא ניבט אליך מן התצלומים הרבים אשר בספר, מהמון־העם הנקהל להקביל פניו של הרב מגור, מקבוצות הפעילים לזרמיהם ולרגליהם, מחבורות הצעירים ועסקני הצבור, מפניהם המאירות, הגלויות, הנאות של נשים וגברים, זקנים וצעירים, ודומה, מאחוריהם אורב להם מלאך המוות, אך הם אינם מעלים על הדעת. . .

... סוכצ׳וב יצרה גם שיטה חדשה כמעט בתורת החסידות, שיטה נאמנה לבית פשיסחה—קוצק—גור מצד אחד, ומאידך — בעלת גוון משלה בשטחים רבים. ר׳ אברהם שם את הדגש על לימוד התורה. באמצעות התורה — אמר — אפשר להגיע לידי חסידות. הוא שלל בורות ועם־הארצות, ואת גישתו של חסיד עם־הארץ ...

... ר׳ יעקב־דוד, הצדיק הראשון באמשינוב, היה מפורסם כאחד מגאוני הדור בזמנו, גאון עצום בנגלה ובנסתר, ורבים מגדולי הדור פנו אליו בשאלות שונות בענינים תורניים. כיהן פאר בתור רב ואב״ד בעיירות הרבה, וגם בפשיסחה וגור, ובסוף ימיו נתקבל לרב באמשינוב.

אגדת קוצק לא הסתיימה בחייו של רבי מנדלי. היא נמשכה בשושלתות שונות, בגור, באלכסנדר ועוד. רבי דוד מורגנשטרן, בנו של רבי מנדלי מקוצק, מילא מקום אביו ואצלו נשארו חסידים רבים שהיו נוטים להחזיק במקום. צאצאיו היו אדמו״רים בקוצק, פולאבי, לוקוב, גראבוב, סוקולוב, לומאז, וארשה. ביניהם הצטיין רבי חיים־ישראל מקוצק ופולאבי (נפטר תרס״ו) בנו של רבי דוד, מחבר הספר "שלום ירושלים", חיבור שיש בו חשיבות לתולדות הרעיון הציוני. ...

... ר׳ יעק׳לה ומשום כך הוא התנגד בכל כהו וסירב להענות להפצרות הקהל . ברם , דעת הציבור חזקה עליו ביותר , וגדולי החסידים לא הרפו ממנו , ובעל כרחו נכנע לגדולים שבשטיבל. הגיעו ימי ראש־השנה ור׳ אהרן עם מקהלתו עומדים לפני התיבה . קולו קול ארי בוקע שחקים.. . במשך כל השנה לא פסקו לשוחח בבנדי ן במאורע . ניגוני "היה עם פיפיות " ו״חמול " של ר׳ אהרן היו חומר לחזרות ולימוד בכל השטיבל ך — והעיר היתד, כמרקחה . בינתים נותח ר׳ יעק׳לה והתבלולים נעלמו מעיניו . ושוב הגיעו הימים הנוראים . ר׳ יעק׳לה שעיניו כבר היו פקוחות עמד על חזקתו בת החמשים , מוכן להמשיך כבעל־מוסף בשטיבל הגדול. והנה , קם רעש גדול . היתכן ז כיצד לוותר על תפילתו של ר׳ אהרן ? נמנו וגמרו בהתיעצות חשובי השטיבל לנהוג כמקובל בכל בעיה חשובה ולשלוח שאלה לרבי בגור . כנהוג , היו שולחים שאלה מסוג זה באמצעות אחד מאנשי החצר המקורבים ביותר ולא פנו במישרין לרבי . ולכן קם הגבאי ר׳ אהרן מנדל וערך מכתב ארוך לגיסו של הרבי , הוא הרב הצדיק רבי הירש־הניך לוין , ובו השאלה החמורה : מצד אחד דרישתו הצודקת של הישיש ר׳ יעקה׳לה, ומצד שגי משאלתם של רוב אנשי השטיבל לשמוע תפילתו של ר׳ אהרן האברך . מאורע זה קרה דוקא בזמן , שבחצר בגור צצה ההצעה על מועמדותו של ר׳ הירש־הניך לרבנות בבנדי ן. וההצעה היתה עדיין בגדר סוד כמוס . נכנס ר׳ הירש־הניך

בעודו בגיל צעיר נתבלט בכשרונותיו העילויים ובמדותיו הנעלות, ובעודו בגיל הנעורים היה עסקן צבורי מובהק. בן ט״ז נשא לאשה את פייגל בת ה״שפת אמת", והחתונה נערכה בגור. בגור זכה לעלות ולהשתלם בתורה ובחסידות, וחיש נתפרסם כגדול בתורת הנגלה והנסתר. אחרי החתונה נשאר סמוך על שולחן חותנו ה״שפת אמת" ועסק בתורה ובחסידות, וחותנו האדמו״ר הדריכו בדרכי החסידות. אצל חותנו היה נוהג לקום בחמש בבוקר וללמוד שעורים שונים, עסק בלמודיו וחידש חידושי תורה ולא עבר עליו יום שלא חידש בתורה, ובצוואתו הוא דרש מבניו ללמוד בכל יום "קצת בעיון ומיתן לחדש מה, כי אין שעור לזה גודל העניו לחדש מה בתורה הקדושה". הוא כתב חידושים על כל מקצועות התורה, על התורה, ש״ס ורמב״ם וש״ע, ויותר מארבעים ספר הניח אחריו בכ״י. צוואתו נדפסה בספרו "יכן פאר". מלבד בתורה נגלית עסק גם בתורת הקבלה ולמדה ביהוד מפי מקובל ארצישראלי ידוע שבא לפולין. ...

1?רבי מבויא ן נמל ט לוינ ה א ם פי ח מלחמ ת העול ם הראשונה, ב*1914, וע ם חדיר ת צב א הרוסי ם לגבולו ת אוסטרי ה בגליצי ה ובוקובינה, כש ם שנמלט ו לש ם כ ל צדיק י בי ת ריז׳י ן (סדיגורה, צ׳ודטקוב, הוסיאטי ן ואחרים), וש ם המשיכ ו בגינונ י הצדיקות. נפט ר בוינה בי״ ז אד ר א ׳ תרע״ ז והוב א ש ם לקבורה. ר ׳ ליי ב אנגלר ד היה נוכ ח בשע ת פטיר ת רב ו בוינ ה כנצי ג העד ה בבנדין. מא ז נחלשה השפע ת הקלוי ז בבנדי ן וכמע ט ל א נוד ע כ י ב א א ל קרבה. ...