Sefat Emet

... גור ואלכסנדר היו שתי הדרכים הרחבות והמרכזיות בחסידות פולין עד לדור אחרון זה. ולכן שררה מעין שנאת חרש בין חסידי גור ואלכסנדר בכל מקום, ואף בבנדין, אם בי במידה פחותה. כל אחד ראה את השני באילו סר מהדרך הישרה, מן ה״אורחא דמהימנותא". היתכן? כיצד אפשר להיות חסיד ממש, אם לא לנסוע לאלכסנדר? וכך ראה החסיד חגורִי בביטול את חסידי אלכסנדר: גם הם חסידים, אינם נוסעים לגור... יחם זה התחיל עוד בזמן שה״שפת אמת" כיהן בגור ורבי ירחמיאל־ישראל־יצחק דנציגר באלכסנדר. שניהם גדולים. האחרון נחשב לחכם מחוכם שדבריו השנונים מסופרים עד היום "מפה אל פה" בעולם החסידות. ...

בבנדין התבצרו חסידי גור תודות ל״אגודה״ והתבצרותה בחיי הקהלה בעיר. חתנו של ה״שפת אמת״ מגור, הוא הרב הירש־הניד לוין — נכדו של רבי חנוך הצדיק מאלכסנדר, נתמנה רב בבנדין, והחסידים סיפרו כאילו נזרקה נבואה מפיו של הרב מגור על רבנותו זו של גיסו. מאז היה הרב מגור מבקר כפעם בפעם בבנדין ומתאכסן אצל גיסו הרב, או אצל ר׳ מנדיל שפירא ברחוב פוטוצקי, וכה נתחזקה יותר ויותר השפעת חסידיו בבנדין. המלחמה הגדולה על קבלת רב בעיר לא היתה קלה ביותר, והיא נמשכה שנים רבות. היתה זו אחת המטרות העיקריות של חסידי גור בכל מקום, ואף בבנדין: לכבוש את כל מוסדות הקהלה ולשלוט על העיר ביד רמה. ...

בעודו בגיל צעיר נתבלט בכשרונותיו העילויים ובמדותיו הנעלות, ובעודו בגיל הנעורים היה עסקן צבורי מובהק. בן ט״ז נשא לאשה את פייגל בת ה״שפת אמת", והחתונה נערכה בגור. בגור זכה לעלות ולהשתלם בתורה ובחסידות, וחיש נתפרסם כגדול בתורת הנגלה והנסתר. אחרי החתונה נשאר סמוך על שולחן חותנו ה״שפת אמת" ועסק בתורה ובחסידות, וחותנו האדמו״ר הדריכו בדרכי החסידות. אצל חותנו היה נוהג לקום בחמש בבוקר וללמוד שעורים שונים, עסק בלמודיו וחידש חידושי תורה ולא עבר עליו יום שלא חידש בתורה, ובצוואתו הוא דרש מבניו ללמוד בכל יום "קצת בעיון ומיתן לחדש מה, כי אין שעור לזה גודל העניו לחדש מה בתורה הקדושה". הוא כתב חידושים על כל מקצועות התורה, על התורה, ש״ס ורמב״ם וש״ע, ויותר מארבעים ספר הניח אחריו בכ״י. צוואתו נדפסה בספרו "יכן פאר". מלבד בתורה נגלית עסק גם בתורת הקבלה ולמדה ביהוד מפי מקובל ארצישראלי ידוע שבא לפולין. ...