Hirsch-Henich Levin

... היחסים בבנדין בין חסידי אלכסנדר וגור היו ברוח של סבלנות. הניגוד ביניהם לא הורגש כאן ביותר. חסידי אלכסנדר היו מצביעים בבחירות רב העיר בעד רבי הירש־הניך לוין, ואף היו באים לבית הרב בשבת או בחגים. דבר זה בא תודות לרוח הסבלנות ההדדית, ומלבד קבוצה קטנה של חמומי־מוח משני הצדדים נמצאו בשני המחנות יהודים בעלי דעה צלולה ונבונים, שהתיחסו זה לזר, בנימוס, וכמעט פעם לא הגיע ביניהם לחלוקי־דעות בשום נקודה שהיא. ...

... ו ימי ראש־השנה ור׳ אהרן עם מקהלתו עומדים לפני התיבה . קולו קול ארי בוקע שחקים.. . במשך כל השנה לא פסקו לשוחח בבנדי ן במאורע . ניגוני "היה עם פיפיות " ו״חמול " של ר׳ אהרן היו חומר לחזרות ולימוד בכל השטיבל ך — והעיר היתד, כמרקחה . בינתים נותח ר׳ יעק׳לה והתבלולים נעלמו מעיניו . ושוב הגיעו הימים הנוראים . ר׳ יעק׳לה שעיניו כבר היו פקוחות עמד על חזקתו בת החמשים , מוכן להמשיך כבעל־מוסף בשטיבל הגדול. והנה , קם רעש גדול . היתכן ז כיצד לוותר על תפילתו של ר׳ אהרן ? נמנו וגמרו בהתיעצות חשובי השטיבל לנהוג כמקובל בכל בעיה חשובה ולשלוח שאלה לרבי בגור . כנהוג , היו שולחים שאלה מסוג זה באמצעות אחד מאנשי החצר המקורבים ביותר ולא פנו במישרין לרבי . ולכן קם הגבאי ר׳ אהרן מנדל וערך מכתב ארוך לגיסו של הרבי , הוא הרב הצדיק רבי הירש־הניך לוין , ובו השאלה החמורה : מצד אחד דרישתו הצודקת של הישיש ר׳ יעקה׳לה, ומצד שגי משאלתם של רוב אנשי השטיבל לשמוע תפילתו של ר׳ אהרן האברך . מאורע זה קרה דוקא בזמן , שבחצר בגור צצה ההצעה על מועמדותו של ר׳ הירש־הניך לרבנות בבנדי ן. וההצעה היתה עדיין בגדר סוד כמוס . נכנס ר׳ הירש־הניך