Kotzk

גור גדלה על שני עמודי־התיכון של חסידות פולין: פשיסחה וקוצק, ובמשך הזמן יצרה לעצמה דרך משלה, שהתאימה יותר לצרכי הזמן החדש. בגור קיבלה החסידות, במובן ידוע, צורה דמוקרטית ואופי המוני. בגור היתה הדלת פתוחה לכל דורש. הרבי בא במגע עם אלפי חסידים בכל קצות הארץ. ברם גור לא הביאה עמה שום חידוש בהשקפת העולם החסידית. היא נטתה לסינתיזה, ולכן הדגש היה בתורה, קיום מצוות ומעשים טובים. היא הלכה בראש החסידות בפולין במנין חסידיה ובאופי החברתי הרחב שלה, שהיה בו מקום לכל מי שקיבל עליו את עול מרותה. חוש־המציאות של גור נתן בידה את הכוח להשתמש ב״אגודה", שתולדותיה בפולין בשנותיה הראשונות היו תולדות המלחמה על העליונות בקרב החסידים ולהפכה גורם חשוב בחיי־החברה שעיקרו היה מבוסם על תמיכה בממשלת פולין.

אדמו״ריות סוקולוב בלאהיתד, שושלת חדשה, כי־אם ענף של קוצק, בשינויים מסויימים, ובראשה עמד רבי יצחק־זליג מורגנשטרן, שנולד בשנת תרב״ד בקוצק לאביו רבי חיים ישראל, הרבי מפילוב, חמש שנים אחרי פטירת סבו ר״מ מקוצק. עלה על כסא הרבנות בסוקולוב בטרם היה לאדמו״ר בשנת תרג״ד, ואחר פטירת אביו, הרבי מפילוב (בשנת תרס״ה) הכתירוהו רבים מחסידי אביו לאדמו״ר, התקשרו אליו בעבותות אהבה, ובקרו בביתו לעתים קרובות.

אגדת קוצק לא הסתיימה בחייו של רבי מנדלי. היא נמשכה בשושלתות שונות, בגור, באלכסנדר ועוד. רבי דוד מורגנשטרן, בנו של רבי מנדלי מקוצק, מילא מקום אביו ואצלו נשארו חסידים רבים שהיו נוטים להחזיק במקום. צאצאיו היו אדמו״רים בקוצק, פולאבי, לוקוב, גראבוב, סוקולוב, לומאז, וארשה. ביניהם הצטיין רבי חיים־ישראל מקוצק ופולאבי (נפטר תרס״ו) בנו של רבי דוד, מחבר הספר "שלום ירושלים", חיבור שיש בו חשיבות לתולדות הרעיון הציוני. ...

... בהתבודדות נצחית. ואז התחילו "ימי הסגירה" של קוצק שנמשכו עד לפטירתו, כ״ב שבט תרי״ט. ...