Radushitz

בהאיוו הלמושבלומייסדהשושלת רבי ישכר בער רב ברוך ה״סבא קדוש", שלא בא לכתחילה לחדש ממה שקיבל מרבותיו: החוזה מלובלין, רבי ישראל המגיד מקוזניץ, רבי מנדלי מרימנוב וה״אוהב ישראל" מאפטא. ד,"סבא הקדוש" מראדושיץ היה ממשיכה הנאמן של החסידות העממית בפולין מיסודו של רבי אלימלך הצדיק מליזנסק, שתפקידה העיקרי היה התעמקות בחסידות וביצועה. לא היה כאן בירור רעיוני של היסודות הקבליים־חסידיים ולא פולמוס עם מתנגדים שונים, אלא תורה חסידית חיה, המאירה לאדם את דרך חייו ומעשיו הלכה למעשה והוצאה לפועל של כל ד,מדות החסידיות: ענווה, נסיעה לצדיק, אהבת ישראל, תפילה בהתלהבות, אחווה, צדקה, דביקות, נטירת ברית וכר. ובמרכז עמדו אהבת ישראל והצדיק שהם אחד. ה״סבא" הטיף לנסוע לצדיק הדור, שרק על ידו אפשר להגיע לידי שלימות מוחלטת, וב״פדיוך הניתן לצדיק הוא ראה כהתקשרות החסיד אליו. מידת הענווה היתד, אחת מדרכי חייו של ה״סבא". הוא שם את הדגש על אמונה פשוטה ותמימה, בניגוד לחסידות המחקר וההבנה, התנגד גם לאיחור זמן התפילה שהיה נפוץ בפשיסחה, קוצק, גור ואלכסנדר, וכן לקיצור בפיוטים ולאי אמירת תחנון. גישתו זו נבעה לא מתוך חוסר למדנות, כפי שהלעיזו עליו חסידי קוצק, אלא מתוך נאמנות לתורת רבו החוזה מלובלין. היה שגור בפיו לומר, שאפילו אם ...

... ראדושיץ היתה מקודם עיירה ליד פשדבורש העתיקה, ...

... אחרי הסתלקות ה״סבא", סיון תר״ג, נתמנה במקומו בנו רבי ישראל־יצחק ברון, שנפטר בוארשה בכסלו תר״ח, כשהוא בן ארבעים ושמונה. מילא את מקומו בנו רבי יעקב־דוד כאדמו״ר בראדושיץ. וכן כיהן שם באדמו״רות ר׳ הלל פינקלר, בן רבי יצחק פינקלר חתנו של ה״סבא הקדוש", שנתפרסם כסבו לבעל־ מופת. אלפי חסידים היו נוסעים אליו כדי להתברך בברכותיו. כל ימיו היה שוחר ישוב ארץ ישראל. עם עממיותו הרבה היה ר׳ הלל גם למדן גדול וחריף מוח. ...