Bergen-Belsen

... כאמור, לא היתה, גישה אחידה אצל השלטונות הנאציים לבעלי דרכונים, אבל גם לא כל אלה שהצליחו להגיע למחנה של אזרחי־חח — נשארו בחיים. ידועים המקרים של מחנה ויטל וברגן בלזן. מהמחנה הראשון הוציאו הגרמנים 200, ומהשני קרוב ל־3000 יהודים בעלי דרכונים דרום־אמריקאיים ושלחו אותם לאושוויץ (לסי המחקר של ד״ר עק).

... ר. עם זה דאג לאספקת הצרכים החיוניים לילדים בגיטו. עם אחרוני יהודי בנדין גורש לאושוויץ. גם שם המשיך במחתרת פעילותו הציונית. הוציא בכתב עלונים, בהם עודד את היהודים לאמונה בגאולה ונטע בהם את עיקרי הציונות. העביר מכתבים למחנות שונים ובהם דברי עידוד שהפיחו אמונה בנוער; בא במגע עם שבויים רוסיים והשתתף בתכנית לפיצח הקרמטוריום. מאושוויץ הועבר למחנות אחרים. בהיותו קרוב לאפיסת־כוחות גמורה, הגיע הצבא האמריקני למחנה ושיחררהו. לאחר שחזר לאיתנו עבד זמן מה בבולשת הצבא האמריקני, ועזר בגלוי פושעי המלחמה הנאציים. על אף מצבו החמרי הטוב וסיכוייו לקבל היתר־ כניסה לאמריקה, ויתר על עבודתו בשאיפתו לארץ־ישראל. בעיר אשבך יסד יחד עם חבריו את אחד הקיבוצים הראשונים של ״נוחם דתי״ בגרמניה. בדצמבר 1945 יצא מהאזור האמריקני לברגן־ בלזן ומשם לגבול הגרמני־בלגי כדי להגיע לריכוז חלוצי ולהפליג לארץ באניות העפלה. נעצר ונחבל בבית האסורים בהמבורג, החזיק מעמד ולא גילה את סודות הבריחה. הגיע לארץ באניה "כ״ג", נתפס והוגלה לקפריסין. בראשית 1947 בא לארץ והצטרף לכפר־עציון.

■יי■ן אברהם, נולד ב־1923, בבנדין, למשפחת עמלים חרדים. גמר 1■■א תבית־ספר העממי והתחיל לעבוד, והוא נער עם פרוץ מלחמת־ העולם השניה. טולטל ממחנה למחנה, לרבות מחנה־ההשמדה באוש* וויץ, ולא אחת עמד על סף המות וניצל. האמין, שיישאר בחיים, למען יזכה לעלות לארץ־ישראל. ביום השחרור היה בברגן־בלזן, משם עבר למינכן, עבד באונר״א ונצטרף לקיבוץ "דרור". תורו לעליה היה בפסח 1948. נעצר בקפריסין, והיה בין מבקיעי דרך ממחנה* הגירוש. יחד עם מספר חבריו נתגייס ביום בואו לארץ — ונשלח למנרה. ...

... געשפרונגען פון צוג, וואס האט געפירט בענדינער יידן קיין אוישוויץ, אנטלויפט פון ארבעטס״לאגער, צום צווייטן מאל פארשלעפט קיין אוישוויץ, און צום סוף פון דער מלחמה געפינט ער זיך אין טויטךלאגער בערגךבעלזן, ווו ער שטעלט אויף די פיס מיט זיין ענערגיע די האלבע טויטע "מוזלמענער". אבער די אלע שווערע איבערלעבונגען האבן אים נישט צעבראכן מארא- ליש, — געבליבן דער פריילעכער און ענערגישער יאס׳ל, וועלכער שפינט ווייטער דעם גאלדענעם פאדעם פון זיין למשפחה, און זעצט פאר די גרויסע גייסטיקע ירושה פון זיין גרויסן פאטער. ...

אויסבאהאלטן, מורא האבענד יק פאר יע ר רוסיישע ר מאכט, וועלכ ע קע ן #ינ 1 פארשיקן אויף קאטארגע קיי ן סיבי ר אל ם געוועזענע ם קאפיטאליס ט או ן גרויסאינדוסטריעלער. אי ן יא ר 1941 געליגג ט אי ם צ ו קומע ן קיי ן ווארשע און פו ן דאנע ן ווער ט ע ר איבערשיק ט קי ץ בערגךבעלזן, אי ן א ספעציע ל לאגער פו ן אויסלענדער, מי ט געפעלשט ע אויסלענדיש ע פאפירן. ד י יידיש ע אגענץ אי ן ירושלים הא ט זי ך פאראינטערעסיר ט מי ט זיי ן גורל או ן געוואלט אים ראטעווען, אבע ר אומזיסט. פו ן בערגךבעלזן האב ן אי ם ד י דייטש ן מכלומרשט טראנספארטיר ט קיי ן "אויסלאנד׳ / פארשיקעבדי ק אי ם מי ט זיי ן פרוי אי ן א ן אומבאקאבטע ר ריכטונ ג — או ן זי י אומגעבראכט. ...