Łódź

חמש בנותי ולוקחי אחר כבוד לבתי צדיקים ותיקים. הבת דבורה נישאה לר׳ שלום רוקח ממשפחת הצדיקים בבאלז, שכיהן כרבי בוולברום, ובתקופת הגיטו ברח לצוזמיר ושם נרצח יחד עם כל יהודי העיר. אחד מבניו, משה רוקח, נמלט והגיע לארץ, ויושב בהרצליה. בת שניה נישאה לר׳ אהרן הלברשטאם אב״ד בביליץ—ביאל ה בגליציה, שהיה רב גדול וחריף בכל מקצועות התורח, מבני בניו של רבי חיים הצדיק מצאנז. אחד מבניו נמלט מגיא־ההריגה והגיע לניו־יורק, ושם הוציא בדפוס כמה ספרים של אביו. בת שלישית נישאה לרבי בנימין גוטשאל מראדושיץ, בן רבי אשר אנשיל גוטשאל מלודז / חתן רבי הלל מראדושיץ, נכדו של ה״סבא הקדוש" משם. הוא ישב ימים ולילות והגה בתורה, הקים בנין בראדושיץ ובו בית־מדרש גדול, וחסידים רבים הסתופפו בצלו. כאשר צדיקי ראדושיץ הרבה בסיגופים ובצומות, בהיותו עטוף כל היום בטליתו ובתפיליו, ורק למעריב פשטם וטעם מעט אוכל, כדי להמשיך בצום ביום המחרת. היה מנגן נפלא ובעל־תפילה מקובל. בעיקר היתה מפורסמת הדלקת נר־חנוכה שארכה אצלו כמה שעות. הרבה לבקר בעיירות שבהן ישבו חסידיו. נרצח בשואה. בת רביעית נישאה לרבי אריה הורביץ רב ואב״ד בבלאזוב בגליציה, מנכדי רבי נפתלי הצדיק מרופשיץ. בת חמישית נישאה לרבי יצחק גליקמן (שם משפחתו היה רובין, בן אחר בן לרבי ישעיה רובין אב״ד רופשיץ, ממלא מקום חותנו רבי נפתלי הצדיק הנודע מרופשיץ), עילוי מופלא שבעודו בן י״ד היה שגור כל הש״ס בפיו ובשעתו הרעיש את העולם בחריפותו, חכמתו וצדקתו, ובשנת תרנ״ט נתמנה לרב בסוסנוביץ. נפטר בסוסנוביץ בשנת תר״צ, ובמקומו בא רבי יהושע בנו שהמשיך כהונתו עד ז, אלול תש״ג ואז גורש יחד עם בני־ביתו וחותנו הצדיק רב ...

... בתחילת המלחמה האחרונה, כשכבשו הנאצים את פולין, התחבא הרבי מאלכסנדר בלודז / ואחר כך בוארשה ובאוטבוצק. עתוני גרמניה כתבו עליו "דער גראסראבינער אוי ם אלכסנדר", "שטירמר" פירסם תמונת ה״אוהל" שבו קבורים שלשה אדמו״רים.

הקלויז נפתח בביתו של ר׳ יוסי לארליך. עם הגבאים הראשונים נמנה ר׳ מנדיל אופנהיים, שכיהן גבאי גם בבית־המדרש, ושלום לסקר — בעל טחנת־קמח, שהיה תלמיד חכם גדול (אחד מל״ו, צדיקים — כך קראו לו) ודוד לסקר אחיו. עם בעלי התפילה בקלויז נמנו: גיטמן ריכטר — בעל מוסף, שלמה זילברברג (שעבר אחר כך ללודז׳), ר׳ חיים הויפטמן, דוד לסקר, שחיבב מאד את ניגוני סדיגורה ויותר את ניגוני חזן־החצר בבויאן ר׳ פיניה ספקטור, ותודות למאמציו ניתנו מהלכים לניגוני בויאן בבנדין, ...

... "החגיגה לזכר יום־השנה ה־11 של מורנו בורובוב סודרה כיאות. האולם היה מלא. התזמורת פותחת במנגינת אבל. המקהלה שרה: "נישטא שוין בערל ברוכוב מער". בנאום הפתיחה מדבר הח׳ גוטמן על דמותו של ברוכוב, ואחריו מרצה ח׳ לעווין מלודז׳ על "ברוכוב, חייו ויצירתו". דקלמו החברות סובקובסקא וקום־ לביץ, שזכו להצלחה. הצעיר רזשעזשאק (כעת בישראל), בן ה־11, מ״סקויט" מדקלם את השיר "די יידישע פרייהייט" של מורים רוזנפלד. הח׳ הניג מקראקא מסיים". ...

... "מזמן לא חגגנו בצורה כה נאה את זכרו של מורנו ברוכוב, ביום־השנה למותו. ראשונים למצווה היו חברי "פרייהייט" שהקדימו בחגיגה את חבריהם הקשישים. בהתענינות שמעו החברים את הרצאתו של הח' רוזנבלום מוארשה על ברוכוב ומשנתו. למחרת היום נערכה על־ידי המפלגה בתיאטרון אסיפה מפוארת. הופיע לייזר לויין מלודז׳. בחלק האמנותי: "תמונות חיות" והמקהל ה בהנהלתו של קליינר. ...

פלגה זו, שחרתה על דגלה מסיסמאות ההיסטוריון דובנוב ^9 על אוטונומיה לאומית־תרבותית, קמה בימי מלחמת העולם הראשונה, 1916, והצליחה להקיף בתקופת פריחתה המונים במרכזים הגדולים המאוכלסים יהודים (וארשה, לודז׳) ואף היתה מיוצגת בסיים הפולני, בעיריות ובקהילות, אולם הסניף שלה בבנדים היה חלש, ולא הלך בגדולות. השפעתה היתה אפסית ולא השתתפה אף פעם בבחירות לעיריה ולקהילה אצלנו. ...

... המשורר פתח מסע תעמולתו בערים הראשיות — וארשה ולודז׳ אחר־כך הגיע למחוז זגלמביה הידוע לו היטב משלהי המאה התשע־עשרה, כאשר ישב בסוסנוביץ, בה עסק כשלוש שנים בהוראה. ...

... בתחילת שנות העשרים נתפרסם בפולין בגבורתו הנדירה היהודי זישא ברייטברד, יליד לודז׳. שמו נישא בשעתו על שפתו של כל יהודי, לבו נתמלא גאווה עקב מוצאו של הגבור, המכונה "מלך הברזל".

... אין 1942 האבן אין ראסנערס שאפשוץ געארבעט איבער 12 טויזנט יידן. קינדער פון 12 יאר ביז זקנים פון 70 יאר האבן דארט געארבעט; זעענדיק ווי ראסנער ווערט רייך פון יידישער ארבעט, האבן זיך אנדערע דייטשן מתקנא געווען אין אים, און אזוי איז אנט־ שטאנען, ווי געזאגט, א גאנצע ריי שאפן פון שוסטער און שניידער וועלכע האבן געהערט צו די דייטשן בדאון, מיכאטש, לאדז, הודל, גראבאווסקי — זיי האבן זיך באנוגנט מיט צונעמען די גרויסע רווחים אין די אייגענע קעשענעם, איבערלאזנדיק די גאנצע אדמיניסטראציע ביי די יידן .