Jewish Fighting Organization

... עות בשטח שרודולה התחתית. תשובתנו הייתה חיובית, והחלטנו שבחווה ישתתפו חברי כל תנועות הנוער החלוצי ואף אלה שלא נמנו עם הסתדרות החלוץ. במשך זמן קצר מנתה החווה כ־120 איש, שהדריכם האגרונום שטר וכולי ץ מצ׳אלאדד. כמרכז טכני נקבע לפי דרישתנו אריה ליו ר (כיום בארץ). הגויים לעגו לנו, בראותם אותנו עובדים בעבודה חקלאית, שלא היינו מנוסים בה, אבל עד מהרה למדנו את המלאכה ובמשך זמן־מה הקימונו על השטחים המוזנחים, שנמסרו לנו לעבוד, מפעל מוצלח ומשגשג. ברצוני לציין עוד, שהחווה הייתה בימים הקודרים האלה מקור של גחמה ועידוד ליהודי המקש, אשר ראו בעיני רש ם חיים חדשים בארץ ישראל שאליהם כל כך ערגו. החו שימשה לנו מקום נוח ביותר ומוסווה לפעילות המחתרת. כאן השתתף בישיבת לילה, במוצ״ש, ב*8 באבגוסט, 1942, מרדכי אנילביץ. מפקד הארגון היהודי הלוחם בשרשה, שהזעיק אותנו להיחלץ להצלה ולהביא לעם המדוכא בשורת אמונה וגאולה. ...

ועוד: "בין הלוחמים שנפלו בקרב היה המפקד מרדכי אנילביץ (שהה בעירנו — המלקט). למרד וארשה נענה הדר בקרב השרידים המעטים בגיטאות פולין. הד המר ד הגיע לבנדין, לביאליסטוק, לווילנה ולמקומות אחרים, והוא הפיח רוח חדשה בקרב העם. בכל אחד מהגיטאות האלה הוקמו יחידות הארגון היהודי הלוחם, אולם לא בכל מקום הצליחו הקבוצות הלוחמות לפעול. נגדם פעלו אנשי "מועצות יהודים", שסבורים היו, שיבטיחו את חייהם על־ידי נאמנות לשלטון, ולא היה לאירגון נשק מספיק ומתאים. הפעולות בקראקא ובבנדין נכשלו וחבריהם נאסרו, אולם כשלונות אלה אינם מקטינים את חשיבותו של מרד הגיטאות, שהרי המורדים החזירו את כבודם של כל אלה, שהובלו אילמים לכבשני ההשמדה..." ...

... בפרק השני — ״הכורע — 1943—1939״ מדובר: "הדין וחשבון של עמנואל ריגנלבוים, שנשלח ביום 1 במארס, 1944 (שבוע לפני הירצחו על־ידי הנאצים) לייוו״א בארצות הברית, מוסר תיאור מלא על החיים בגיטאות פולין. סיסמת חבר הפעילים בגיטו היתה. — לחיות בכבוד ולמות בכבוד. המשורר יצחק קצנלסון שר על הגיטו. ברך גאפסאק, מפקד ארגון יהודי לוחם בעיר בורין ורבים אחרים ...