Będzin

עם פטירתו של הרשלטאטל ב־1938, הופיעה ב״זאגלעמביער לעבך רשימה מפורטת והערכה על אישיותו, בה צויין: "נסתלקה דמות מרכזית, מעמודי התווך של מפלגת פועלי ציון שמאל בבנדין. תמיד עמד בשורות הקדמיות של הלוחמים לחרות. עוד בשנת 1905 נלחם, נאסר ונתענה בבתי־סוהר ובגירושים. כחייל נאמן במלחמה כן עמד כל שנות חייו בחזית למען שחרור מעמד הפועלים ממשעבדיו. בעירית בנדין הראשונה, 1916, נתפרסם כנציג פועלי ציון בהופעותיו המוצלחות לטובת עניני הפועלים והעיר היהודית כולה. הננו פוגשים אותו תמיד ב״ארבעטערהיים", ב״הזמיר" ב״געזעלשאפט פאר אווענט קורסן" ובלהקת "מוזע", שהוא היה הבמאי הקבוע שלה. לא נרתע אף ליום משליחותו הציבורית שעשה באמונה ובמסירות. תנועת הפועלים היהודית איבדה במותו דמות אידיאלית, לוחם אמיץ, חלוץ הבמה היהודית וחובב נלהב של יידיש ותרבותה". ...

בעירנו עשה פעמים אחדות מטעם מפלגת התאחדות, שהשתתפה בכל הבחירות לעירית בנדץ ולקהילה, בהן היו מיוצגים נבחריה: עו״ד ד״ר רכטמן ומשה רוזנקר (בישראל) וישראל גרטנר שנספה. כדי להבטיח את נצחונה בבחירות למוסדות העיר, הוזמנו לבנדין מנהיגי המפלגה, ובכללם אברהם לוינסון. כרגיל היו עורכים לכבודו קבלות־פנים במועדון המפלגה ובבתי החברים, והיה מנעים האוירה בבדיחות־הדעת ובמנגינות עממיות ולאומיות. ...

... בתום החגיגות נגשנו לפעולה המעשית. הוכנה מראש רשימת תורמים, שהתחייבו במכסות, כל אחד לפי יכולתו ומעמדו. המתרי-- מים נתקבלו בהבנה ובאהדה. לא היו משתמטים. אדרבא, ידועים מקרים, שפנו יהודים מדלת־העם, שלא נכללו ברשימה, תרומותיהם הצנועות בידיהם. אחרים העלו מרצונם הטוב המכסה המוטלת עליהם. הנדבן שמעון פירסטנברג, חבר הסוכנות היהודית בפולין, הכריז שיתרום את החלק העשירי בבחינת "מעשר" מהסכום הכללי שייאסף, ובכך נתן דחיפה ועידוד לעוסקים בדבר. המגבית עלתה על המשוער ושימשה דוגמה ומופת לקהילות הסמוכות — סוסנוביץ ודומברובה. יד להצלחת המפעל נתנו גם שני עסקנים חשובים של קרן היסוד בפולין, שמשון דוד ירושלמי (ירו־ זלימסקי) ויעקב גורלי (גוז׳לקו), עוסקים בצרכי ציבור בישראל. בעיר נאסף אז סכום של חמישה עשר אלף דולר, הישג נכבד ביותר לפי התנאים והמושגים של הזמן ההוא. ...