Hovevei Zion

... עם תקופת חיבת־ציון נראו בקלויזים הבנדינאים אברכים חסידיים האוספים כספים למען ארץ־ישראל. לא היה זה מן הדברים הקלים. היו קלויזים שדבר זה עורר בהם סערות, חסידים היו שוברים את הקערות, קורעים את הקו״קים, חוטפים את הכספים. אך לא היד. מזה מפלט. הפעולה היחידה של חובבי־ציון אז היתה איסוף כספים. אך מאורעות גדולים אירעו בשנת 6—1905. מן "הצפירה" ו״המליץ" נודע על "מדינת היהודים" של ד״ר הרצל. מלבד זה חדר רעיון חיבת־ציון יותר בערי זגלמביה לאחר האספה הגדולה של חובבי־ציון בקאטוביץ הקרובה שמעבר לגבול שלזיה, שבה השתתפו רבנים הרב שמואל מוהילבר מביאליסטוק, הרב יצחק־יעקב ריינס מלידא ורבנים נודעים אחרים.

... בתור רב של עיר ואם בישראל כבנדי ן מוטל היה עליו כל משא הקהילה הקדושה עם כל המוסדות שבעיר, כמו ביה״ס, "תלמוד תורה" שרבנו עמד בראשו, לינת־הצדק, בקור־חולים ועוד. ולא היה מפעל תורני־חינוכי ומוסדות ציבור שונים, והם היו רבים בעירנו, שרבנו ז״ל לא לקח חלק פעיל בהם, השתתף בכל הדיונים וההתיעצו־ יות עם פרנסי הקהילה ונכבדי העיר. היה מחובבי ציון הותיקים הלא־רשמיים. בהסכמתו (חשוון, תרנ״ט) לספר "גאולת הארץ" לר׳ מרדכי אשכנזי מוארשה (שהופיע בשנת תרס״ד) קרא לשתף פעולה עם כל הגורמים הציוניים למען ישוב ארץ ישראל. בהסכמה משתקפת אהבתו הגדולה לארץ ישראל ונפשו האצילה והעדינה.

יוקם בזה ציון וזכר למורה ר׳ יוסף ורונצברג, מראשוני המורים והציונים, שפעל בעירנו בשנים הראשונות של המאה. ראשית פעולתו נעוצה באגודת "חובבי־ציון", שאת רעיונותיה הנחיל לתושבי העיר והצית געגועיהם לציון. אוהב השפה העברית ועשה הרבה להפצתה. רבים האנשים שרכשו ממנו השכלתם העברית. תמיד שקוע בעיון ובלמוד, מחנך ומורה ברוך־כשרונות, שנתבע וטופח ותלמידיו הרבים שאבו תורה ממקורו המפכה. ...