Hillel Pachter

... בקלויז זה היתד. קיימת "כת פרושים", שאמנם התפללו יחד עם כל הקהל בקלויז, פרט בימי "עצרות", "חגיגות", ואפילו בימי־ זכרון לא השתתפו יחד עם הקהל, עשו להם בימה לעצמם, ובראשם עמדו ר׳ יעקב רכניץ, ר׳ ליפא קאנאל, ר׳ צבי פכטר ואחרים. הם היו מתאספים בפרבר העיר גזיחוב אצל ר׳ הלל פחטר ושם התבודדו ועסקו בשיחות תלמידי־חכמים וגם בשתית ״לחיים״— ולאו כל רדומסקאי זכה להמצא בחברתם. ...

... יליד בנדין, ממשפחה חשובה ומיוחסת, מנכדי ר׳ הלל פחטר, ושימש בבית־הכנסת כחזן בינים בתקופה שבין עזיבת ליכטנשטיין לביאת זופוביץ. לא היה בעל השכלה חזנית, וחובבי־נגינה היו מוצאים בזמרתו שגיאות מרובות בטונים. הנגינה ...והפוליטיקה הלכו כאן יד ביד, באשמת הגבאים. נראה, שבגלל אי־שביעת רצונם של רבים מהמתפללים, שהתגעגעו לחזן מאומן ובעל טעם, באה הזמנת החזן זופוביץ, לאחר שזיסקינד שימש בחזנות כשנתים־שלש. ...

כמו ר׳ שלמה שיין, ר׳ אברהם־דוד אופנהיים שכינוהו "מוח ברזל", ר׳ אברהם יעקב רייך, ר׳ משה־הירש פישל ובנו ר׳ אברהם, ר׳ שלמה שיין, היה מעשירי העיר, בעל בית־חרושת למסמרים וברגים ועוד בסלאבков ובעַל חנות ומחסן ברזל בסיטונות בבנדין, ובץ פקידיו ר׳ בריש פרעגער — חסיד נאור מחסידי גור, בעל השכלה מהטיפוס הישן ועם זה "מזרחי" מסור וחובב ציון מושבע. ר׳ יעקב רכניץ היה חסיד נלהב, בעל חנות לנעלים, ותמיד היו ספרי חסידים פתוחים לפניו גם בעסקו במסחר (ר׳ ליפא קאנאל (חתנו של ר׳ הלל פחטר) היה אמיד, בעל בית מסחר עצים. לא היה חסיד רדומסקאי, אלא מתפלל בקלויז. ר׳ צבי פחטר (בנו של ר׳ הלל) היה אחר כך ממעצבי החסידות אצל האדמו״ר ר׳ שלמה הניך רבינוביץ הי״ד שישב בסוסנוביץ; ר׳ אברהם יעקב רייך היה חסיד משכיל ויודע דקדוק, חותם על "הצפירה", עסק במלמדות ...