ש. ד״״ברג / תולדות בגדי ן היהודית (סקירה היסטורית משנים קדומות עד לקום מדינת פולין העצמאית) ן"ודם שנעמוד על תולדות היהודים בבנדין, נסקור את פרשת * 1 הקמתה של העיר. בגדי ן היא עיר מחוז בפלך קאלץ ומשתרעת על גדתו השמאלית של הנהר טשארנא פשאמשא ולמרגלותיו של המבצר העתיק. במאה הי״ד נקראה העיר "באנדיען", במאה הט״ו — בונדין, בונדזן, בונדזין במאה הט״ז והט״ז, — בנדין, בנדז׳ים, ומאז המאה הי״ח — בשמה הנוכחי בנדז׳ין — בנדין היא אחת הערים העתיקות בפולין. כאן קם ישוב, כנראה, בשלהי המאה הי״א. האוכלוסיה, שעסקה בדיג ובהובלת משאות על פני נהר הפשאמשא, התיישבה סביב המצודה שהזדקרה על הר סלעים גבוה. בימי המלך בולאסלאו ו״הביישן״ (1238 — 1279) הוקם -על חורבות המצודה מבצר עשוי עץ שנשען על יסודות איתנים. בולסלאוו העניק זכויות מיוחדות לבנדין, שהיתר. אז בבחינת כפר. בחירת הסביבה הזאת כמקום ישוב לא היתה במקרה, כי בשנים קדומות נוצר כאן עורק תחבורה על פני הנהרות שהוליך מהפשאמשא לנהר וארטא, ומכאן לנהר האודר ומשם לויסלה. מלבד זאת הוליכה מבנדין דרך יבשה שקשרה את קראקא עם פולין הגדולה.

המלך הפולני קאז׳מיאז׳ הגדול שהבין את הערך הנודע להר כנקודה איסטראטגית, הרם את המבצר העשוי עץ ובמקומו הקים בשנת 1358 מבצר אדיר, שעמד על משמר גבולות פולין כתרים נגד בני־שלזיה ה״מתגרמנים" התוקפנים. היה זה מבצר בן שלוש קומות וחומות בנות ארבעה מטר הרוחב ושנים עשר מטר הגובה. כאשר סיים קאז׳ימאז׳ הגדול מלאכתו הוא יסד את העיר, בהעבירו את התושבים מבנדין הקודמת, שנמצאה בשטחי מאלבונדז של היום. ב־1364 הוקמו לצרכי הגנה גם חומות,אב ן ששרידיהן נותרו עד היום. ברחוב זאמקובה נמצאו בתים שנבנו על שרידי החומות הללו. גם בסימטאות "זאולאק" ובבית־הקברות היהודי הנושן ברחוב זאוואלע, אפשר היה להבחין עוד בשנים האחרונות בשיירי החומות. בנדין כעיר שוכנת על גבולות והצטלבות דרכים בכיוונים שונים, נתונה היתד. בחסות מיוחדת של השגחת המלך, ולפיכך גדלה והתפתחה חי ש מהר. על סמך הזכות שניתנה על ידי המלך קאז׳ימיאז׳ יאגיאל ו בשנת 1464, חייב היה כל סוחר המוביל את סחורתו לשלזיה להתעכב בבנדין ולמכור גם בה ממרכלתו. בשנת 1540 היו בבנדין 100 בתים ו* 800 תושבים, בו בזמן מנתה העיר קאלץ 84 ׳בתים ו־600 תושבים.

בבנדין נערכו לעתים קרובות ירידים, שאליהם הגיעו סוחרים אף מברסלאו הרחוקה שבשלזיה, ותודות לכך היא היתה לאחת הערים זזעשירות, אבל בגלל ההתנפלויות התכופות של הגרמנים, שעינם היתד. צרה בעיר העשירה, היא. נחרבה כפעם בפעם, ושוב נבנתה מחדש, אך לא לאורך ימים. גם מלחמות שוודיה גרמו לידי חורבן העיר. המסחר והמלאכה ירדו פלאים וחלפה הגיאות הכלכלית. בשנת 1673 מנתה העיר רק 40 בתים ד 346 תושבים. בשנת 1683 עבר דרך בנדין המלך הפולני יאן סוביאסקי השלישי עם חייליו בדרכו לוינה, בהחישו עזרה צבאית לעיר שהיתה. מוקפת על־ידי התורכים. המלך התעכב בבנדי ן ולזכר שהותו בה נבנתה אז אנדרטת־זכרון העומדת עד היום ברחוב קולונטאיא 45 המשאל שנערך בשנת 1789 הוכיח, שבנדי ן מנתה אז 279 בתים ו־1.200 תושבים. במחצית הראשונה של המאה הי״ט, כאשר התחילו כורים בשטחים הסמוכים לחצוב פחמים והקימו בתי־חרושת לייצור בדיל, שוב התחילה העיר משגשגת. בשנות 1795—1807 היתה. בנדין מסופחת לפלך שאוואר, בשנת 1808 — לפלך פילץ, ב־1813 לפלך אלקוש. בשנת 1831, אחרי מרד הפולנים, התרוששה העיר ושלטונות הצאר החניקו כל יזמה לקידומה הכלכלי, ורק בשנת 1858 כאשר הגיעה לבנדי ן המשלחת לשם בניית הרכבת זומק ד ביץ־סוסנוביץ, שוב נושמת העיר לרווחה, אך התקופה הזאת לא נמשכה זמן רב. והנה, דוקא בעת מרד הפולנים ב־1863, בו השתתפו גם יהודים נגד המשעבדים הרוסיים, מתעוררת העיר לחיים חדשים.

ב־5 במאי 1864 נערך קרב של מורדים רבים נגד הרוסים, שנחלו תבוסה. ובמקום הזה (ליד הרכבת) שבו נקברו חללי הקרב ולזכרם הוקמה מצבת־זכרון, שפורקה ב־1936, כי הפריעה לתחבורה העירונית! אולם לא הרחק ממגד. נבנתה מחדש אנדרטה בדמות "האם הקדושה". בדרך המוליכה לציאלאדז' נשתמרו חורבות של בנין ישן הנקראות "סיבירקע". מקורו של השם בכך, שהשלטונות הרוסיים הגלו לכאן אצילים פולנים מסביבות הנהר ניאמאן בעוון השתתפותם במרד 1831. בשנים! הבאות שימש הבית הזה לבלת־מכס רוסי. עם קום פולין החדשה סולק הבית הזה, שסימל את הדכוי הצארי. דף מזהיר בתולדות בנדין פותחים פועלי זגלמביה בשנות 1905—1907 בהתקוממותם נגד הרוסים. למן אוגוסט 1914 עד סוף 1918 נמצאת בנדין תחת שלטון הגרמנים. יהודים בבנדין ראשוני היהודים הופיעו בסביבת זגלמביה בשנת 1226, הם התעסקו ברובם בחקלאות והיו חייבים לשלם, כיתר אזרחי העיר, מס בבחינת "מעשר". בשלהי המאה הי״ג כבר מצויים יהודים בבנדין במספר ניכר. בתחילת המאה הי״ד עוזבים הם את החקלאות ופונים למסחר. מהם הפותחים דוכנים להחלפת כספים. המוסד העליון בחיי היהודים היתד. הקהילה, שנבחרה על ־ ידי נכבדי העיר. בראש הקהילה עמד הרב ויועץ חוקים. במחצית האחרת של המאה הט״ז משגרת בנדין שליח מיוחד לקראקא, לועד ארבע הארצות: שמו של שליחם של יהודי בנדין בשנת 1666 היה ר׳ ישראל בן שמואל (סמולוויץ).

יהודי פולין נחשבו אז נתיני־חוץ ומטעם זה היו נתונים להשגחת המלך, שמינה מושלים מיוחדים שפעלו בשמו. המושלים האלה שנקראו "וואיעוואדא" מסרו שוב את שלטונם בערים כמו בגדין ל״סטאראסטא". - 216 -