ותלמידיו תיו מבחירי המשפחות בעיר, ולאו כל אדם זכה לד,מנות עם תלמידיו. בקלויז זה היתד. קיימת "כת פרושים", שאמנם התפללו יחד עם כל הקהל בקלויז, פרט בימי "עצרות", "חגיגות", ואפילו בימי־ זכרון לא השתתפו יחד עם הקהל, עשו להם בימה לעצמם, ובראשם עמדו ר׳ יעקב רכניץ, ר׳ ליפא קאנאל, ר׳ צבי פכטר ואחרים. הם היו מתאספים בפרבר העיר גזיחוב אצל ר׳ הלל פחטר ושם התבודדו ועסקו בשיחות תלמידי־חכמים וגם בשתית ״לחיים״— ולאו כל רדומסקאי זכה להמצא בחברתם. הקלויז הגדול והותיק של הרדומסקאים נמצא באחרונה ברחוב יאטקה. עם מתפלליו נמנו אישים כר׳ גרשון רכניץ, ר׳ שמעון פלסנר, ר׳ שלמה פרידמן שהיה בעל־תפילה נודע, וכן התפלל שם ראש־הישיבה של ישיבת רדומסק; ר׳ מרדכי גולד שהיה חסיד ובדחן גדול אצל החסידים ויודע נגן עם בנו ר׳ אלי גולד, שהצטיין כיודע״נגן גדול. וכן תפסו שם מקום חשוב ר׳ בריש שיעלצר, ר' שמעון צימרמן, ר׳ יוסף לאסק (אלקושר), האחים מרדכי יוסף ויחזקאל בר אופנהיים, האחים ר' חיים ור׳ משולים ליור, ר' יוספה גלייטמן, ר׳ נטע קוטנר (חשוך בנים), ר׳ קופל לונדנר (חתן ר׳ קלמן בנדינר). ההשתייכות לקלויז מכובד זה הוסיפה יוהרה בעיני כל.
עם הופעת ה״חסידים המתקדמים" נוסד קלויז שני לחסידי רדומסק בשוק החדש (קלויז זה נקרא גם בשם "קטוביצר שטיבל" משום שחסידיו היו נוסעים גם לקטוביץ לבילוי). הגבאים שלו היו: חיים וולף שטיינהארדט, משה לאסק, בריש רמבישבסקי, אהרן הנדלר ואחרים. הקלויז השלישי לחסידי רדומסק נמצא בדירת ר׳ חיים שיין, בעל בעמיו ועשיר גדול, שרוב מתפלליו היו רדומסקאים, בהם גם ר׳ יחזקאל פרידמן הזמר ויעקב זיסקינד, שניהם בעלי־תפילה נודעים. בעל הדירה עלה אחר השואה לארץ, ישב בתל־אביב מחוסר אמצעים ומת שם לפני כמה שנים. מובן, היו גם כאן כמו בכל קלויז אחר עזיבות חסידים מפעם לפעם בגלל נסיבות שונות (על ייסוד קלויז סדיגורה—בויאן עם פרישת מספר חסידים אחרי פטירת ה״תפארת שלמה״ — עיין להלן בפרשת סדיגורה—בויאן). הנה ר' שלמה׳לה פרידמן שנחשב בעל־תפילה גדול, עבר לקלויז אמשינוב. עם פטירת ה״תפארת שלמה" נתהדקו עוד יותר הקשרים בין יורשיו הצדיקים לבין חסידי זגלמביה ובנדין. בבנדין נראו לעתים קרובות יותר פני ה״חסד לאברהם" ובנו ה״כנסת יחזקאל" שנקראו בפי החסידים. על שמות ספריהם, והשמחה והניגון רבו במעוני חסידי רדומסק, ובקסמם הרב והענג ידעו לייסד חוגים של "יודעי נגן". ניגוני רדומסק הושרו גם בקלויזים אחרים, וביחוד בפי חסידי קוצק בבנדין שדדו מוקסמים מהחן והיופי שבנגונים האלה.
צדיקי רדומסק תרמו מיד ה גדולה מאישיות ם לחסידיה ם ול־ קלויזיהם בבנדין, ע ד שהי ו הלל ו ניזוני ם מכו ח פנימיות ם ועצמיותם. 3) קלויז חסיד י אלכסנדר א. חסידות אלכסנדר תחילת ה בדו ר הרביע י בחסידו ת פולין. אלכסנדר הי א עייר ת אורגי ם הסמוכ ה ללודז,. קוד ם יש ב ב ה רב י יצחק־מאיר אלת ר מגור. דרכ ו היתד. בהתלהבו ת ובחריפו ת ש ל קוצק. א ך הו א הי ה קרו ב לגי ל שבעי ם ונה ג שני ם מעטות. נפט ר בשנת תר״ל. ע ם פטירת ו עבר ו רוב י חסידי ו לשושל ת גו ר הקרוב ה אליו קרב ה רוחני ת ומהותית, וחסידו ת אלכסנד ר חוסלה, לפ י שעה. רבי פייבל, רב ה ש ל העיירו ת שפם, גריצ ה ומאקוב, הי ה אב י בית הצדיקי ם דנציג ר באלכסנד ר המחודשת, היור ש העיקר י ש ל חסידות וורק ה שירש ה מפשיסח ה א ת האהב ה: אהב ת ישרא ל ואהבת הבריות. רבי יחיא ל בנ ו ויורש ו הי ה ר ב בטורצ׳ין, גריצה, פילץ, ולבסו ף באלכסנדר. אי ש צדיק, עוב ד ח ׳ באמונ ה ובהתלהבו ת ועני ו גדול. לא הסכי ם לקב ל עלי ו א ת ההנהגה, ע ד שהושיב ו בית־די ן ש ל שלש ה שפסקו כ י אסו ר ל ו לסרב... התלהבות ו היתד. מפורסמת. בכל ל הי ה יורש נאמ ן לחסידו ת וודקה, א ף הרחיב ה והעמיקה: אהב ת ישראל, דאגה לכל ל ישראל, שמחה, אחוו ה בי ן החסידי ם ואהב ת התורה. כדרכה ש ל וורק ה היתד. חסידו ת אלכסנד ר חסידו ת ש ל רג ש ומידות טובו ת יות ר מש ל עמקות, א ם כ י ר ׳ יחיא ל הי ה גדו ל בתורה והיתד. ל ו י ד בקבלה.
אחרי פטירתו בשנת תרנ״ד ירש את עדתו בנו ר׳ ירחמיאל־ישראל־יצחק. אז עמדה על הפרק שאלת ירושת הבנים והתלמידים. שני פלגים גדולים של חסידי אלכסנדר עברו משם למקומות אחרים. אך ה״עולם״ העיקרי של אלכסנדר נשאר עם בנו של הנפטר, שהוציא את חסידות אלכסנדר למרחב. הוא היה גדול בתורה והיתה לו הבנה רבה בקבלה. חכמתו ושנינותו היו מן המפורסמות בפולין. חריפותו וקיצוניותו בעניני אמונה ובדרישותיו מן החסידים עשויות היו על תחרות עם אלו של ר׳ מנדלי מקוצק. הוא היה מקובל מאד על חסידיו ומוראו היה עליהם. היה מקרב פשוטי העם ומעוררם לתשובה ולמעשים טובים. רבי אברהם הצדיק מסוחצ׳וב היה אומר עליו, שעה שבא למלא מקום אביו: החסידים אמרו על וורקה שהיתה, עמוד גמילות חסדים, וביאלה היתה, עמוד התורה, ואלכסנדר — עמוד העבודה ואני אומר עליו, שהוא עצמו סימל בקרבו את שלשת העמודים שעליהם העולם עומד: תורה ועבודה וגמילות חסדים. נפטר בשנת תר״ע והניח אחריו ספר "ישמח ישראל". יורשו היה אחיו רבי שמואל־צבי דנציגר.
גם עם פטירתו עמדה בויכוח חריף שאלת הבן, או האח והתלמיד. ר׳ שמואל־צבי לא הצטיין במידות אישיות בולטות, והיה אולי טיפוס ייותר מאחרים לנוסח וורקה: לברך, אמונה תמימה, עניוות רבה ודאגה לכל אחד מחסידיו, אהבת ישראל ומסירות נפש. נפטר בשנת תרפ״ד ודברי תורתו נאספו בספר "תפארת שמואל". מקומו ירש בנו ר׳ יצחק־מנחם, שנספה בשואת פולין, ערב יום הכיפורים תש״ג. ב. קלויז חסידי אלכסנדר בבנדין היה כעין מלוכה בזעיר־אנפץ. היה זה קלויז יחידי, אבל גדול, שבו היו מצטופפים כמה מאות חסידים, ואף ישיבה שכנה בו. מצבם של חסידי אלכסנדר ואחרים בבנדין מבחינה כלכלית היה טוב יותר משל אלה בערי פולין האחרות, בגלל קרבתם אל הגבול הגרמני. אך הקו האלכסנדרי לא היה שונה במאומה. הם הלכו ב״שביל הזהב", באמצע, בלי לשים את הדגש בתענוגות עולם־הזה באכילה ושתיה טובה, ובלי חוצפה שציינה במיוחד את חסידי גור. הם התהלכו בנימה רכה ואצילית, עם הנגינה הלבבית של וודקה, באש דת חסידית־פנימית ופשטות חיצונית, ברם, הקלויז בבנדין סבל מהגלגולים שעברו על השושלת עם פטירת כל צדיק מהשושלת. אחרי פטירת ה״ישמח ישראל" בתר״ע היה ממש "חושך" בקלויז הבנדינאי. רבים מהחסידים נסעו לאלב־ סנדר להלווייה, ואלה שנשארו בעיר הסתובבו בקלויז כאבלים, 237 -