פרנסה לרוכלים יהודים אחדים. מהם מצטיין אחד שהציע מרכולתו זו ברכבת, בשטח שבין סולנוביץ וזומבקוביץ. כל ליל יום חמישי היו הבחורים ערים בקלויז כל הלילה ולומדים הורה. בחצות לילה היו מפסיקים בלימוד ויורדים לאופה ליטול כעכים. במקום זה לא נשאר הקלויז זמן רב והוא עבר לרחוב קולונטאי, שם נשאר עד לרגע האחרון בפרוץ המלחמה האחרונה. בזכרונו של המספר חי בקורו של ה״תפארת שמואל" בסוסנוביץ שהתאכסן בביתו של ר׳ מנדיל קליינר הי״ד. ימי ישיבת הרבי בסוסנוביץ דמו לימי חול־המועד, וכל יום היו החסידים נוסעים מבנדין לסוסנוביץ ברכבת ומצטופפים לפני שער חדר הרבי, והרושם היה נמרץ מאד. היחסים בבנדין בין חסידי אלכסנדר וגור היו ברוח של סבלנות. הניגוד ביניהם לא הורגש כאן ביותר. חסידי אלכסנדר היו מצביעים בבחירות רב העיר בעד רבי הירש־הניך לוין, ואף היו באים לבית הרב בשבת או בחגים. דבר זה בא תודות לרוח הסבלנות ההדדית, ומלבד קבוצה קטנה של חמומי־מוח משני הצדדים נמצאו בשני המחנות יהודים בעלי דעה צלולה ונבונים, שהתיחסו זה לזר, בנימוס, וכמעט פעם לא הגיע ביניהם לחלוקי־דעות בשום נקודה שהיא. בשנות המלחמה הראשונה 1914—1918, בימי הכיבוש הגרמני,

לא היה המצב הכלכלי של יהודי בנדין וזגלמביה רע, מהם שאף נתעשרו מאד. בקלויז אלכסנדר נמצאו אברכים יראים ושלמים שהתחילו לסחור והצליחו מאד. בהם היה אברך ר׳ דוד׳ל עילוי, שמוצאו היה מבית פשוט ומהורים חפשים בדעות. הצטיין במוח חריף יוצא מהכלל בלימוד, ואף בפקחותו, ותמיד היו מזמינים אותו בתור בורר. ר׳ שלמה שלזינגר מחסידי הקלויז לקחו לחתן לבתו, אף שהיה בעל־מום פיסי. הוא נכנס לחוג חסידי אלכסנדר ובה היה לאחד האברכים היפים והנכבדים ביותר. אמנם בתחילת שנות השלשים רדפוהו בקלויז על פעולתו האקטיבית ב״אגודה", ולבסוף עזב את הקלויז האלכסנדרי, ויש אומרים שנסע לגור באחרונה. 4) קלויז חסידי סוחאצ׳וב זכתה בנדק ונולד בה בשנת תקצ״ט הגאון הנודע ר׳ אברהם בורנשטיין, האדמו״ר הראשון מסוחאצ׳וב, בעל "אבני נזר", לאביו רבי זאב־נחום, שנמנה עם גדולי הדור, תופס ישיבה ומרביץ תורה, מצאצאי הרמ״א והש״ך שנתמנה אחר כך לרב באלקוש ובביאלה רבתי. על קורותיו עמדתי במקום אחר במדור זה. עלי רק להוסיף, כי הוא פעל רבות לטובת ישוב הארץ. בספרו "אבני נזר" העלה הלכה למעשה, שמצות ישוב ארץ ישראל נוהגת בזמן הזה. ולא זו בלבד, אלא אפילו אלה היושבים בחו״ל, מצוד, גדולה להם לקנות נחלה בא״י, ובפרט אם תביא להם פרנסה גם בזמן ישיבתם בחו״ל — וייחשב להם במקצת כמו ישבו בארץ־ישראל.

וכדי לקיים את הדבר בפועל, שלח את בנו יחידו הגאון רבי שמואל לא״י לרכוש לו קרקע. רק מחמת גזירת השלטון התורכי שלא למכור קרקעות ליהודים לא יצא הדבר לפועל. רבי אברהם נפטר בי״א באדר תר״ע, בהיותו בן שבעים ואחת שנה בסוחאצ׳וב ומקומו מילא בנו יחידו רבי שמואל בעל "שם משמואל" מסוחאצ׳וב, אבי האדמו"ר רבי דוד זצ״ל, שנפטר בורשה בזמן השואה. אחיו של האחרון רבי חנוך בורנשטיין היושב בירושלים ממלא את מקומו כאדמו״ר לחסידי סוחאצ׳וב בארץ־ ישראל. רבי שמואל ורבי דוד היו מבקרים מפעם לפעם בבנדין והת- אכסנו אצל חסידם רבי יעקב גוטמן, שהיה גם פרנס הקהילה, אצל ר׳ זאב ורדיגר ואחרים. הקשר בין חסידי סוחאצ׳וב בבנדץ לבין אדמו״רי השושלת היה חי וער, ותודות לכך היתה ניכרת השפעת החסידים בחיי הקהילה. קלויז גדול היה לחסידי סוחאצ׳וב בבנדין, ובשני גלגוליו הוא שכן ברחוב מוגדז׳יובסקה, שעליו נבנה קלויז חסידי אלכסנדר ולבסוף השתכן בבית ר׳ מנדל היטלמאכר. הקלויז הגדול מנה כ־20 מנינים. כן היו שני קלויזים קטנים של חסידי סוחאצ׳וב, אחד בבית בלימה׳לה גוטמן והשני בבית ר׳ ישעיהו הנדל ארליך ז״ל. עם חסידי סוחאצ׳וב נמנו אישים חשובים, שהשפעתם היתה מורגשת בחיי הקהילה ומוסדות הציבור בבנדין, ביניהם העילוי הנודע רבי יוסף אנגל יליד טארנוב, מחבר ספרי "לקח טוב",

"בית האוצר" ו״תשובת בן פורת" ואחרים, שישב תקופה מסוימת בבנדין, ואף הוא היה מתלהב מאד מרגש הקודש בקלויז. בקלויז הסוחאצ׳ובי רבו הלומדים— אחדים מהם אף מופ- לגים— וזה בהשפעת האדמו״ר בעל ה״אבני נזר" ששם את הדגש על הלימודים בתורה. השם "סוחאצ׳וב" עורר כבוד בפי כל חסידי העיר. הקלויז מנה בין חסידיו מספר הגון של גבירים, בעלי תורד, ובעלי מעמד. בשלש־רגלים היו רבים מחסידי סוחאצ׳וב בבנדין עולים ברגל להרב פרומר, הרב מקוזיגלוב בשנות ישיבתו בסוסנוביץ.! הוא היה מבחירי חסידי סוחצ׳וב ומתלמידיו המצטיינים של ה״אבני נזר", והרב היה אומר לפניהם חידושי תורה, חסידות וגם דברי קבלה, והשמחה היתד, רבה במעונו.

עם הגבאים הראשונים נמנו ר׳ הנדיל (ממקורבי הרבי - ד,מייסד מסוחאצ׳וב) הרוח החיה בכל הנוגע לסוחאצ׳וב, ר׳ מני ליכטנפלד, ועוד. ר׳ הניד יונגסטר (המו״צ מקאטריגה), ור׳ יוסף קאלישר (הירשברג) היו מגידי שעורים קבועים בקלויז. כן נמנו על חסידי סוחאצ׳וב האנשים הידועים בעיר במדותיהם הנעלות כר׳ ידידיה פערנם הגבירים החסידי שקנה לו חתנים בני תורת מופלגים (כר׳ משדדמרדכי בן האדמו״ר מפילוב, ר׳ הרשיל לופסיג ובנו היה חתנו של ד,"ש משמואל" זצ״ל), הנדבן ר׳ הרשיל לופטיג ר׳ יוסף חיים דוד רייך (תלמידו של ר׳ יוסף אנגל ובעל !מוסף בימים הנוראים), ר׳ יוסף פראוור, ר׳ יהושעלה דיין, המו״צ ר׳ אייזיק מנלה, ר׳מנדל איילגברג, ר׳ מנדל ארליך, ר׳יעקב גוטמן (בעל שחרית בימים הנוראים ופרנס הקהלה), ר׳בצלאל קופד־ואסר, ר׳ שלמה שידלובסקי, ר׳ שמואל לווץ, ר׳ יעקב לנדוי, ר׳ אברהם לייב גרינוולד (חבר המועצה בעיריה), ר׳ דוד ארליך, ר׳ ליפא סושאק, ר׳ הרשיל ארליך (חבר המועצה בעיריה), ד׳ מנדל רייך, ר׳ מאיר הרשקוביץ, ר׳ שלמה בינדר, ר׳ שרגא הולנדר, ר׳ אליעזר טשארנוכה, וכן המצטיינים ברנן התפילות ר׳אהרן חיים מאנהיים (בשנים האחרונות בעל מוסף בימים הנוראים), ר׳ ישראקלה פישל ועוד. הגבאים האחרונים של הקלויז היו ר׳ יעקב גוטמן ור׳ יוסף גרונדמן הי״ד . קלויז חסידי סוחאצ׳וב בבנדין נחשב בין החשובים שבעיר וקבעו לו מעמד מכובד בחיי הצבור . - 239 -