1?רבי מבויא ן נמל ט לוינ ה א ם פי ח מלחמ ת העול ם הראשונה, ב*1914, וע ם חדיר ת צב א הרוסי ם לגבולו ת אוסטרי ה בגליצי ה ובוקובינה, כש ם שנמלט ו לש ם כ ל צדיק י בי ת ריז׳י ן (סדיגורה, צ׳ודטקוב, הוסיאטי ן ואחרים), וש ם המשיכ ו בגינונ י הצדיקות. נפט ר בוינה בי״ ז אד ר א ׳ תרע״ ז והוב א ש ם לקבורה. ר ׳ ליי ב אנגלר ד היה נוכ ח בשע ת פטיר ת רב ו בוינ ה כנצי ג העד ה בבנדין. מא ז נחלשה השפע ת הקלוי ז בבנדי ן וכמע ט ל א נוד ע כ י ב א א ל קרבה. הזכרנו לעי ל א ת ש ם היוז ם הראש י ש ל קלוי ז חסיד י סדיגורה, ר׳ אברהם־מנח ם מנל ה לסקר, וראו י לציין, שאצ ל נכד ו ר ׳ מיכ ל לסקר היוש ב בתל־אבי ב נמצ א כתב־הצווא ה ש ל סב ו מתארי ך ח ׳ בניסן תרג״ ט כתוב ה עברית. הצווא ה מענינ ת בתכנ ה וג ם בסגנינ ה העברי. הי א מעיד ה שהי ה חסי ד בכ ל נפש ו ובכ ל מאודו. הני ח אחריו רכו ש שהי ה שוו ה כארבעי ם אל ף רוב ל (רכו ש גדו ל ביפי ם ההם), והור ה לחל ק אחוזי ם מסויימי ם לעני י הקלויזי ם ש ל חסיד י רדומסק, גור, סוחצ׳וב, ע ם סכומי ם גדולי ם יות ר לאדמו״ ר מבויא ן ולאלמנות הצדיקי ם מרדומס ק ומסדיגורה, למשפח ת הצדי ק רב י משה בידרמ ן מלילו ב בירושלים. כ ן ביק ש של א לכתו ב ע ל מצבת ו שום דבר י שבח, בהבטיחו, שבעצמ ו חיפ ש ופשפ ש במעשי ו א ם יש ל ו איז ו מיד ה טוב ה ראויי ה להיחר ת ע ל מצבת ו — ול א מצא; ואם יבוא ו יורשי ו לכתו ב ל ו דבר י שב ח — יגרמ ו ל ו בז ה בושה. 6) קלוי ז חסיד י קרימולו ב

חסידות קרימולוב לא נחשבה לחסידות עצמאית, או ליוצרת קו חדש בחסידות, אלא כענף לחסידות רדומסק הותיקה. מייסדה היה ר׳ נתן־נחום רבינוביץ, אחד מארבעת בניו של ה״חסד לאברהם" מרדומסק, שאחרי פטירתו (י״ג אלול תרנ״א) נסעו כולם לרבי יחזקאל הלברשטם הצדיק משיניאווה, הוא הסמיך את ה״כנסת יחזקאל" לרב בנוביפולה, ומשם עבר להמשיך בצדיקות במקום אביו. יתר הבנים — ר׳ שלמה התיישב באלקוש ועסק במסחר דגים. הצעיר שבהם, ר׳ יעקב, היה חביב יותר מכולם על ה״חסד לאברהם", כיהן רב ברזאזניצה ונפטר באוטבוצק בנעוריו. רבי נתן־נחום התחיל לנהוג בצדיקות כשנתיים לאחר שאחיו ה״כנסת יחזקאל" התחיל לנהוג בצדיקות רדומסק, וקבע מושבו בקרימולוב, עיירה במרחק 5 ק״מ מזאביארצ׳ה. בין חסידי רדומסק נתהווה פילוג קטן, אך הרוב עם הוותיקים שבחסידים נשארו להסתופף ברדומסק. הרבי מקרימולוב גילה כשרון בארגון, והצליח למשוך אליו חסידים רבים ולפתוח קלויזים משלו בערים רבות בפולין ובגליציה, ואף בקראקא היו לו שני קלויזים. במחוז זגלמביה היו לו קלויזים כמעט בכל מקום, ואף בכפרים שבהם ישבו יהודים בניבקה, דיגדובקה, זאגורז׳ה ועוד.

בעקבות מלחמת העולם הראשונה נאלץ הרב לעקור מקרימולוב ונתיישב בזאביארצ׳ה, בלי ששינה את שם הצדיקות של קרימולוב. וגבאי היה לו, ר׳ חיים ברקוביץ, תלמיד חכם וירא שמים, בעל תפילה מצוין וזמר חסידי בטוב טעם, שהיה מתפלל מוספים ביום כיפור רחוק מהעמוד, בעל־פה, מפאת חולשת ראייה, ונגוני ה״תפארת שלמה" שגורים על פיו. גם האדמו״ר מקרימולוב היה בעל־תפילה מצוין, כפי שקיבל מאביו ה״חסד לאברהם". חסידים ותיקים בארץ מספרים על תפילתו של ה״חסד לאברהם" בשנה האחרונה לפני פטירתו, שהתפלל בראש־השנה כשליח־ציבור את המוספים בשני הימים, ועזר על ידו * ר׳ טוביה שמש וסלסוליו זכורים יפה בחוגי החסידים. מתוק תפילת הצדיק עודה חי באזני חסידיו שומעיו, ונפשם כמעט יצאה בדבריו בצקון לחש שיצאו מן הלב. הקלויז של חסידי קרימולוב בבנדין נוסד בשנה שבה התחיל ר׳ נתן־נחום רבינוביץ לנהוג בצדיקות, כלומר: בשנים תרנ״ו־ז. היה זה גלגולו של מנין אחד לתפילה, ללא שם וכיוון בחסידות שהחזיק בביתו אחד מחסידי רדומסק הנודעים בעיר, הוא ר׳ נחום צוקרמן, ובהסכמתו הפך ה״מנין לקלויז חסידי קרימולוב, שנמצא אז ברחוב דומברובסקא.

עם הפילוג שח ל בחסידות רדומסק עם פטירת ה״חסד לאברהם״ עברו מחסידי רדומסק שבבניין לקלויז קרימולוב, ואף נסעו לרבי. בימי שבת היו מתפללים בקלויז בקביעות כשלשה—ארבעה מגינים. ברם, על אף הפילוג הרשמי בין שני הבתים־האחים לא העמיק הפילוג בין החסידים. חסידי רדומסק היו נוסעים פעם לרדומסק ופעם לקרימולוב, וכן להיפך בהדגישם כעין קרבת גזע ביניהם. אף פעם לא שמעתי על סכסוכים שנפלו ביניהם. עם הגבאים והעסקנים הראשונים בקלויז נמנו ישראל׳קה ציגלר, לייבוש סריברגר, אברהם היידה (לשעבר מחסידי וורקה, ועם פטירת הרב עבר לבית קרימולוב), ישראל׳קה גרוסמן (שהיה בקרבת משפחה לחצר רדומסק), ובמאוחר יותר מרדכי דאפנר (שהיה בך בית בחצר הרבי), יואל רויכר, אלחנן גוטליב, שלמה בולימובסקי, חיים־לייב בולימובסקי (מת בתל־אביב). בין בעלי־התפילה ויודעי־נגן היו: ישראל ציגלר — בעל מוסף, וכן אברהם היידה ובנו משה׳לה — בעל שחרית, אוריש פליישהאקר — חסיד בר־אוריין גדול. בשדה הנגון החסידי ובחיבת הניגון לא היה הבדל בין חסידי רדומסק לבין קרימולוב. יודעי־נגן שבקלויז הנעימו את תפילתם בנגונים חסידיים שקיבלו מיודעי־נגן שלא חסרו גם בין חסידי קרימולוב, והיו שנסעו לעתים קרובות לרבי ושם למדו מפי השמיעה והביאו ניגונים חדשים לקלויז שנקלטו חיש בפי בעלי התפילה.

משכנו האחרון של הקלויז הקרימולובי בבנדין היה בבית קוק, ברחוב מונדז׳יובסקא. הרבי מקרימולוב היה מבקר לעתים קרובות בבנדין אצל חסידיו והיה מתאכסן אצל מלך רוזן בימי שבת, ואצל אברהם גליצר בימות השבוע, ואז היו החסידים מכל הסביבה מסתופפים בצל הקדושה של רבם, נדחקו בשבת למאותיהם בשעת התפילה של הרבי, וכן ל״שולחנו" בליל שבת ובשבת, ובימי חול נהרו אליו להראות ולזכות בברכה למילוי המשאלות המובעות בכתב בפתקאות. החיבה לארץ ישראל שפיעמה בלב צדיקי רדומסק וחסידיה לא פחתה בקרב חסידי קרימולוב, ורבים מהם עלו לא״י בימות העליה. ודוקא חסידי קרימולוב הבנדינאים, משבאו לארץ התאמצו להקים להם קלויז בתל־אביב שישמש מעין מועדון לכלל חסידי קרימולוב שבארץ. בעיקר עסקו בזה פסח סריבנר, מראשוני החסידים של קרימולוב, שעלה לארץ ישראל בשנת תרצ״ד, ור׳ לייב פיוטרקובר (החסידים היו קוראים בשם עיר מגוריו ולא בשם המשפחה) שמת זה מקרוב בתל־אביב. האדמו״ר ר' נתן־נחום נאלץ לעת זקנתו, עם פרח מלחמת העולם האחרונה, למצוא מפלט לעצמו בגיטו וארשה, ויחד עם אדמו״רים אחרים נרצח בידי הנאצים עם השמדת הגיטו. הי״ד. 241 -