וזמן רבי היה נע־ונד, באי יכולת למצוא מקום שיוכל לשבת בו ישיבת־קבע. שטמוהו ורדפוהו. קודם נהג בצדיקות בוולודבקה, והרשות הרוסית גירשה אותו משם. התיישב בדומברוביץ הגליצאית, וכאן סבל ממלשינות "מתחרים" שהוא נתין רוסי ומסית את ההמון היהודי, הישות האוסטרית גירשתו גם משם. שוב התיישב בעיר האלם, וגם כאן רדפוהו, והוא עבר לשבת בלובלין, ומשם עבר לקוזמיר, שבה מצא לו חסידים רבים ויכול היה לשבת במנוחה. העיר בנדין היתה לו לרבי מרדכ׳לה לבית יקרה, וביחוד תודות לחסידו המסור ומקורבו ר׳ שאול מייטלים מבנדין, שעסק בסוכנות מסחרית בבית־המכס הרוסי אשר במונדז׳יוב שעל הגבול בין פולין הרוסית לגרמניה (מיסלוביץ) ואוסטריה (יענזור). ר׳ שאול עזר לרבו להגדיל את מספר חסידיו בבנדין ובסביבה,; ליווהו במסעיו בערי זגלמביה והגיש לו את מלוא עזרתו. הרבי מצא בחסידו זה ידיד נלהב, שתודות לעשרו הגיש לרבו עזרה רחבה. עם פרח מלחמת העולם הראשונה נאלץ הרבי לעזוב את קוזמיר ועבר לקאלץ, שהיתה בימי המלחמה עיר־מקלט לצדיקים מערי־השדה. ובקאלץ נפטר בעמדו באמצע תפילתו, כשהוא מעוטף בטליתו ותפיליו, ביום ה׳ בתמוז תרע״ז, כשהוא למעלה מבן שבעים, חשוד בנים.
הרבי היה מבקר כפעם בפעם בבנדין, ותמיד היה מתאכסן אצל חסידו ר׳ שאול מייטליס. אחרי שמספר חסידיו בבנדין נתרבה, ראו צורך לפתוח קלויז משלהם, שנמצא בשוק הדגים, בבית לדרמן. משם עבר לבית משה אלעזר אלטמן ובאחרונה ברחוב מונדז׳יובסקא. 18) קלויז חסידי ז׳וריק ז׳וריק הקטנה, שלא זכתה לתחבורה ולכבישים טובים כערים אחרות השוכנות על דרך המלך והיתד. רחוקה מתחנת־ רכבת, זכתה ל״רבי" משלה, מה שלא זכו ערים גדולות ובעלות תכונות יותר. לא היה זה דבר פשוט לזכות ב״רבי". רבי דוד אהרן טברסקי, אחד משלשת בניו של רבי יעקב־ לייביניו הצדיק מטריסק (בנו של המגיד רבי אברהם מטריטק) היה נצר מגזע קדושים, משושלת צ׳רנובל, ובעיירה ז׳וריק שם משכנו, וחסידיו היו נוהרים אליו ממרחקים ליהנות מתורתו ומזיו חכמתו. נתפרסם כבעל מופת, ורבים נהרו אליו להתברך בברכותיו ולהוושע מישועותיו.
ההכרעה להתיישב בז׳וריק באה אחרי סכסוך בינו לבין הרבי מקרימולוב. שניהם רצו לשבת בזאביארצ׳ה ולנהוג בצדיקות, ולמטרה זו ישבו שם שניהם פרק זמן. לבסוף פרש ר׳ נתן־נחום רבינוביץ (נכד ה״תפארת שלמה" מרדומסק) לקרימולוב הסמוכה, ורבי דוד אהרן נתקבל מקודם רב בז׳וריק. היה זה בשנת 1906. אחר כך החל לנהוג בצדיקות. רכש לו קהל חסידים ונוהג היה לעבור בעצמו לפני התיבה. היה מתפלל לפני העמוד את כל התפילות מהחל ועד כלה. לא זז מה״עמוד" ביום־כפור מתפילת שחרית ועד לאחר תפילת "נעילה". אחרי כל־נדרי היו החסידים פותחים ברקידה נלהבת בהשתתפותו. קולו הערב של הרבי היה שובה לבבות. מצודתו היתה פרושה על פני עיירות שונות, והיו לו קלויזים בחבל זגלמביה, ומשם ועד צ׳נסטחוב. ידע את סוד משיכת חסידים, שהרגישו עצמם בטוב במחיצתו. הקלויז בבנדי ן התקיים בבית דוד שווייצר בשוק החדש, ומשם עבר לרחוב זאוואלה לבית איטשה רוזדזיול. עסקני הקלויז היו: מאיר בעדרי, ישעיה אלבוים, יחיאל וורוצלבסקי, הירש בר מלניק, יעקב וורוצלבסקי, אלעזר לייב מלניק, חיים חמצ׳ינסקי. לבעלי תפילה נמנו: אלבוים, נחמיה לוסטגארטן, משה רוזנברג, ישראל שטראסברג, זרח טבצ׳קיביץ, אלי סקוציאלם.
הרבי היה מבקר פעם בפעם בבנדין אצל חסידיו, ומצליח היה בדבריו לעודם ולהפיח בלבם רוח אמונה ובטחת, על אף החיים הקשים בהם נתונים היו יהודי פולין. היה מתאכסן בבית ר׳ אלי סקוצילארס, והשמחה היתה במעונו. לתולדות החזנות בבנדין קהילת בנדין המפוארה מונה מאות שנים לקיומה והיא נחשבת אחת הקהילות הוותיקות בפולין. מאז הקימה את בית־הכנסת הגדול ואת בית־המדרש — כיהנו בהם חזנים שונים ורבים ובעלי־תפילה. החזנות הפולנית באירופה היו קיימות בקרב האשכנזים נוסחאות שונות של חזנות: החזנות הפולנית, החזנות האשכנזית (גרמנית) וכר. החזנות מבוססת על הסולמות המרובים המזרחיים, כי היסוד הקולי בנגינת המזרח שונה לגמרי מאשר בנגינת המערב. הסולמות המקובלים במזרח ובחזנות, הנקראים בשם "שטיגר" הם: א) הסולם הפריגי היוני העתיק, ב) הסולם הדורי העתיק, ג) הסולם הלירי היווני העתיק, ד) סולם חג׳ז או "אהבה רבה". מלבד זה נשתמרו בחזנות יסודות מזרחיים אחרים כמו הסלסול, שתפס בה מקום חשוב עד שנעשה תורה שלימה ועיקר גדול ביצירה. החזנות בצורתה הכללית נשארה מקורית, לסי היסוד השמי והמזרחי, בעוד שברוח ובתנועות חלה התבדלות תוך הסתגלות לנגינות העמים בהם ישבו היהודים.
בסוף ימי־הביניים גדלה בנגינה האשכנזית ההשפעה המערבית על ההשפעה המזרחית, והרבנים שהתחילו להרגיש בדבר נתעוררו לערער על החזנים, עד שבא המהרי״ל (רבי יעקב סג״ל הלוי) והכנים תקונים שנתקבלו בקהל. חזנות מקורית במינה, מקורית במהותה, מזרחיודאירופית, שנקראה בשם "חזנות פולנית" הכריעה את הכף במאבקה נגד החזנות האשכנזית של ימי־הבינים, שההשפעה המזרחית הלכה בה ופחתה מפני ההשפעה האירופית־מערבית, והיסוד השמי־מזרחי נצטמצם בה מאד. החזנות הפולנית עומדת ברובה על חופש ה״ריתול" הרצ׳יטטיבי ללא כל הכנה קודמת, והתחילה מתפשטת גם מחוץ לגבולותיה בכל אירופה, ובמאה הי״ח הספיקה להכות שרשים עמוקים גם בקרב יהודי גרמניה וחזני המערב, חזנות זו המיוחדת במינה שהתבלטה בסימנים ברורים ובקוים אסיניים, באה לעורר התפעלות והתעלות לעולם האצילות ולמלא תפקיד לאומי ומוסרי־דתי. הרצ׳יטטיב האימפרוביזטורי תפס בה מקום בראש, וכוח דמיונו של החזן־האמן מילא בה תפקיד נעלה, בפתחו לפי טעמו והרגשתו הוא נוסחאות שונות ונעימות שהמציא בכוח - - 249 -