של זה בולס!* ״(גאלד־אונד־זילבער וואלצער), — ויכו הכניס מיפיפיתו של יפת באהלי שם. עם כל זה נשאר ר׳ יחזקאל כפוף לאחד המנגנים המצויינים בזמנו, הוא ר׳ בריש שיעלצער, שהיה מבעלי התפילה והמנגנים המצויינים בבנדין ובסוסנוביץ, ור׳ יחזקאל נמנה עם מקהלתו בזמן שהתפלל מוספים בקלויז בימים־הנוראים ותפילת שחרית אצל האדמו״ר מרדומסק. ר׳ בריש הנ״ל היה מחונן בקול נעים ובסגנון מושך את הלב בתפילה. הרב מבנדין ר׳ איטשהלי קימלמן זצ״ל היה מחבבו מאד, ובכל חודש או אחת לששה שבועות היה נאלץ לבוא בשבת למסיבת שלש־סעודות שלו ולהגות בו ב״ידיד נפש" ו״אל מסתתר". ר׳ בריש שיעלצער (או בכינויו "מונדז׳יבר") היה בעל־תפילה נודע בשערים, שישב בבנדין והיה מתפלל בקלויז הרדומסקאי בבנדין, היה עובר לפני התיבה אצל ה״חסד לאברהם" ואחר כך אצל ה״כנסת יחזקאל". נפטר לעולמו בשנת תרס״ב. ר׳ יחזקאל הקים חוג של משוררים בבנדין, ואליו נספחו יודעי־נגן כמו אלי גולד, ישעיה גולדצויג, שלמה טיל ועוד. היו יושבים במסיבות ושרים ניגונים שונים. אין, כמובן, לקפח זכותם ושכרם של מנגנים רדומסקאים אחרים שחיו בבנדין. הנה ר׳ שמעון צימרמן היה מבעלי־תפילה ומנגן אחרי ר׳ בריש הנ״ל, ובהעדרו של האחרון היה מתפלל ומנגן דנו1י1ת של אישי האחים קופלוביץ

אם נחשב הבנדין מבצר חסידי בפולין הקונגרסאית, הרי שימשה בה חסידות גור כמגדלור. רוב פרנסי העיר, עסקניה ולמדניה השתייכו לחסידות גור. שלשה בתי חסידים לחסידי גור היו בעיר וכולם מלאים וגדושים מתפללים. ברם, כמרכזם שימש השטיבל הגדול — שם מצאו מקומם זקני החסידים מימות ה״שפת אמת" זצ״ל, גדולי הלמדנים וה״פני" של חסידי גור בעיר. השטיבל הגדול ריכז כ־500 מתפללים קבועים ובראשו עמד הגבאי ר׳ אהרן מנדל רדליץ, שנהג בגבאות בתקיפות וביד רמה. כוודמשיכה לשטיבל הגדול שימש הש״ץ ר׳ אהרן הכהן קופלוביץ, שלקולו — קול טנור דרמטי וקולוריט לירי עד לאוקטבות הגבוהות יצא מוניטין בכל הסביבה. תפילתו היתד. ביטוי של השתוקקות אלהית, ונגינתו — נגינה פלאית ולבבית מבוטאת בצורה עממית וגם אמנותית־מוסיקלית מושלמת ביותר. ר׳ אהרן הכהן קופלוביץ נולד לאביו ר׳ משה קאפ ל קופלוביץ בצ׳אנסטוחוב בשנת 1985. גדל בסביבה של חסידים ואנשי־מעשה, סוחרים ונגידים. בהגיעו לגיל 20 נשא לאשה את בתו של ר׳ אברהמ׳לי גוטמן, בעל מכרות־פחם בזגלמביה, מדשובי התושבים בבנדין. אשתו רבקה, היתד. ידועה ומפורסמת כבעלת נפש, פקחית ואצילית, והיא יחד עם בעלה בנו ביתם, בית :נאמן לחסידות ולמעשים טובים, שתורה וגדולה חברו בו יחד. ר׳ אהרן שהיה סוחר אמיד בעיר ניהל עסק גדול של אריגים, שהעסיק כמה שכירים, מלבד הבנים והבנות, שעזרו בעסק.

היתה לו זיקה מיוחדת לניגון ולשירה החסידית, ולא אחת קרה, שבאמצע היום, בזמן שהעסק המה מרוב קונים, נעלם פתאום ורץ לאחד מידידיו, שחזר מוארשה או מלודז׳ והביא באמתחתו "ידיד נפש * ו״א ל מסתתר* . עד היכן הגיעה גדולתו של ר׳ בריקן בנגינה ועד כמה לקח את הלבבות שבי בזמירותיו, כדאי להזכיר, שכל זמן שהיה גר בבנדין (אחר כך עבר לסוסנוביץ) היו באים לשלש־סעודות בני משפחת שיין, יעקב גוטמן ועוד מחשובי קרתא בשביל ליהנות משירתו. כן ראוי להזכיר את ר׳ שלמה הימלפארב (חתנו של ר׳ שמעון צימרמן), את בעל־התפילה ר׳ שלום ברוך ליבוביץ, גרשון רכני ץ (חתנו של הלל פחטר). ר׳ יחזקאל פרידמן נפטר לעולמו לפני פי ח השואה על בית ישראל, בשנת תרצ״ה. במשפחת חסידי רדומסק בארץ עדיין ניכר רישומו במהותו האישית־חסידית־ניגונית. עם העדרו מחבורת החסידים הרדומסקאים בבנדין ובערי זגלמבי ה — נפקדו אותו צליל ואותו גוון שתרם לכולם על ידי עצם היותו בתוכם. ואם היה זה צליל זך במיוחד — ואפילו שקט, אם היה גוון זה חמים במיוחד — חש כל אחד מבני החבורה בפגימה שנפגמה ה״צוותא" החסידית. חסידי רדומסק מבנדין ומזגלמביה היושבים בארץ תמיד יזכרוהו בעליזותו, בבטחונו ובאמונתו. (תודה וברכה לר׳ שמואל קריסטל מתל־אביב ולר׳ שמע ת פרידמן מרמת־ים על עזרתם שהגישו לי בחיבור רשימה זו). החסידות במדין

ניגון חדש מאחת החצרות של האדמו״רים. וניגון זה היה יקר לו מפז וחשוב יותר מפדיון בעסק. נוהג היה לנסוע שבוע שבוע ללודז׳ לשם קניות לבית עסקו, ובמשך ימים שלשה, שבילה בלודז׳ קיבל על עצמו, מלבד תפקידו העיקרי בעניני מסחר, תפקיד נוסף: לחקור ולחפש אחר יודעי־נגן מבין החסידים שביקרו בשבת אצל האדמו״רים השונים. ניגון חדש כשהוא בא בפיו של ר׳ אהרן קיבל צליל וגוון מיוחד. נשמה חדשה נופחה בו, וכשהוא בעצמו שר אותו בקולו הלירי האדיר ובקצב המוסיקלי — הוא בא על תיקונו והגיע לצורת ביטוי מושלמת. בחזרו הביתה לשבתות התאספו אצלו בליל שבת אחרי הסעודה טובי המשוררים שבשטיבל, יודעי־נגן ובעלי קולות מושלמים, ועל כוס יין יקר התחילה העבודה העיקרית של ר׳ אהרן: חזרה על הניגון החדש, שהביא ממרחקים, עיבודו המדוקדק על כל התגים והסלסולים. ואוי לו למי שנכשל בזיוף כלשהו של רבע טון וכד׳. מסיבה זו נמשכה עד אחרי חצות הלילה עד שיצא הניגון מהוקצע ומושלם ומוכן לשירה בשטיבל, ובשטיבל — לא כל אדם זוכה להשתתף בשירתו. מקהלת עוזרים מיוחדת הייתה לו, כשמונה־עשרה משוררים קבועים, שהשתתפו בחזרות וכולם בעלי קולות מאומנים כהלכה. ומי שלא שמע תפילתו בלווי המקהלָה לא שמע תפילה חסידית יפה ועילאית מימיו.