•אבל"-!־ / התננעה הציונית הדתית (מזרחי־צעירי מזרחי) ן■• םייסוד הסתדרות המזרחי על־ידי הרב ריינם זצ״ל, הוקם 13 כעבור זמן־מה סניף של תנועה זו בבניין, שריכז בתוכו משמנה וסולתה של היהדות הדתית בעיר. בין מניחי היסוד של התנועה נמנו האישים הדגולים ר׳ בריש פרגר, ר׳ ישעיהו חנוך ארליך, ר׳ איסר הירש זוו, ר׳ שלום קליינר, ר׳ צבי־נתן וולוגה, ר׳ לייביש דיאמנד, ר׳ ישעיהו יונה פשאניצה זכרונם לברכה ור׳ יוסף סיני רייך (בישראל), כולם מופלגים בתורה, ובעלי מידות נעלות. את חיבתם העזה לציון החדירו בחוגי החרדים לכל שכבותיהם: סוחרים, בעלי־מלאכה ובעלי מקצוע חפשיים, שנצטרפו כחברים לתנועה הציונית הדתית. בשנים האחרונות עמדו בראש תנועת המזרחי ר׳ לייביש בוכוייץ, ר׳ משולם ליור, ר' יצחק מאיר קורלנד, ר׳ יעקב ניימרק (כולם פרנסי הקהלה) וכן ר׳ דוד ארליך, ר׳ יהושע רוזגקר, ר׳ מנחם מלץ, ר׳ שמואל דיאטנד, ר׳ לייביש באנאך, ר׳ זיסקינד פלדברג ועוד, הי״ד. בשנת 1917 נוסד סניף של צעירי מזרחי (לאחרונה בשם הועד של ״צעירי מזרחי״ 1919. עומדים: משה לוין, שבתי ליוד, משה אופנהיים יושבים: חנוך לנדוי, חיים ולנר, יואל פרידברג (שניהם בישראל) דער 1־טער ועד פון "צעירי מזרחי"
תנועת "תורה ועבודה" ) משך אליו צעירים ואברכים רבים מחוגי האינטליגנציה הדתית בעיר. עם מיסדיו ועסקניו הראשיים נמנו הלל ז׳בנר, משה א;ופ1היים, משה מנלה, חנוך לנדוי, משה לוין, יהושע גולדברג, משה צבי שפייזר, אברהם פ ר ל, צבי ט ל ג ר הי״ד ויהודה כ צ נ ג ו ל ד ז״ל וייבדלו לחיים ארוכים — חיים ולנר, (פרנס הקהילה עד עלייתו לארץ), שלמה יואל פ ר י ד ב ר ג, יהודה ט נ נ ב ו י ם, מרדכי יוסף ט נ נ ב וים, חיים מיכל ז י ל ב ר ב ר ג (חבר מועצת עירית בנדין), זליג מא ט ל, שבתי ליוד, יוסף א ל ב ו י ם (כולם בארץ) ועוד. עם התגברות העליה לארץ ישראל הוקמה חווה, בה למדו חלוצים דתיים תורת החקלאות הלכה למעשה., כן הוקם בעיר אחד הסניפים הראשונים של ארגון בנות דתיות בשם "ברוריה", שריכז בתוכו בנות רבות מהחוגים החרדים, שהצטיינו בארגון הטוב בשדה הציונות הדתית ובפעולות התרבות. מספר ניכר של חברות "ברוריה" מבנדין עלו לארץ לפני השואה. בשנת 1929 נתארגן ביזמת הח׳ זאב לנדו (שהיה אז מזכיר הסניף של צעירי מזרחי), ארגון נוער דתי־לאומי בשם "סיני", הראשון מסוגו בפולין. אח הגרעין לתנועה זו היו חניכי בית־הספר "המזרחי" בעיר.
בין ראשוני החברים של הארגון היו צבי קורץ, משה מרדכי לנצ׳גר (ניספו בשואה), יחזקאל אורבך (נפל במלחמת הקוממיות, בגוש עציון) ויחזקאל מונצ׳יק (נפל בהגיגו על חניתה עם היאחזותה), וייבדלו לחיים ארוכים אברהם בלאט, ישראל ולנר, פרייברג, יהודה קימלמן (כולם בארץ). בשנת 1934 הוקם סניף "השומר הדתי" שפיתח בין חבריו פעולות ציוניות ברוח "המזרחי". הארגון שבראשו עמד אהרן פלדברג (נמצא בארץ) התפתח יפה ומספר חבריו מהחוגים הדתיים־לאומיים גדל והלך וכל פעולותיו נתקבלו באהדה רבה על־ידי הצבור היהודי בבנדין. שמה של הסתדרות המזרחי בבנדין על כל שלוחותיה יצא לתהילה בכל פולין. היא פיתחה פעולת תרבות ענפה בין חבריה, ייסדה ספריה גדולה (עברית ויידיש) שנהנו ממנה גם שאינם חברי התנועה (הספרן — שמעון הימלפרב, בארץ). כן נערכו שיעורי ערב לעברית ולתלמוד. נציגיה לקחו חבל בכל שטחי הפעולה הציונית והצבורית. גולת הכותרת של פעולותיה היתה יסוד ביה״ס העברי "המזרחי", שאליו נהרו תלמידים מכל שכבות העיר וסביבותיה. מאות חניכי ביה״ס תפסו במשך הזמן עמדות מכובדות בשדה התרבות והחינוך וכן בהנהגת ה״מזרחי" ומפלגות ציוניות אחרות.
על חשיבותה של תנועת המזרחי בעיר תעיד העובדה שביקרו בה אישי התנועה כהרב יצחק ניסנב וים, הרב מ. בר־אילן, יהושע השל פרבשטיין, שמואל חיים לנדוי, הרב א. ני י- םל ד, ד״ר א. גוטסדינר (עובדיה) זכרונם לברכה— ויב״ל ז. ורהפטיג (סגן שר הדתות), יעקב גרינברג (סגן יו״ר הכנסת), ישעיהו ברנשטיין ועוד. על הפעולות הברוכות של התנועה אפשר ללמוד גם מהמספר הגדול של חבריה שעלו לארץ, מאז הווסדה בעירנו ועד לחורבנה של הקהילה המפוארת הזאת. וצר על קברניטיה האחרונים וחבריה המסורים, שלא זכו להגשמת חזונם. יהיה זכרם ברוך יחד עם זכר שאר קדושי קהלת בנדין. -258-