שיהשיטנברג / □יצר נוסד ארגון צעירות מזרחי "ברוריה" ן■■ רוצה לסקור את תולדות תנועת "ברוריה" בעירנו, חייב 11 לעמוד על המצב הפוליטי ששרר אז ברחוב היהודי. באותם הימים, שנות השלושים, היו כמה מפלגות שלחמו על נפש הנוער ורצו למשכו אליו. מצד אחד עמדו המפלגות השמאליות הקיצוניות ששללו את הציונות והדת, ומצד שני עמדה ה״אגודה" ובנות "בית יעקב" שלה, ולחמה את מלחמתה בציונות, ובתווך עמדו תנועות נוער ציוניות כלליות. ה״מזרחי", "צעירי־מזרחי", "השומר־ הצעיר", "פועלי־ציון", "גורדוניה" וכד' בזמן ההוא ארגנה "תרבות" קורסים לעברית, וממיטב הבנות של עירנו נרשמו לקורסים אלה, רבות מבין התלמידות היו בלתי מארוגנות. ארגוני הנוער הציוניים, שהיוו את ה״תרבות", רצו לזכות בבנות אלו על־ידי הסברה. הדתיות ביניהן הסתייגו. הן חיפשו תנועה דתית לאומית, ואז הורגש בחסרונה של תנועה זו. בשנת תרפ״ט פרצו מאורעות דמים בארץ־ישראל. יהדות פולניה הזדעזעה אז, ביהוד הנוער שרצה לפעול למען הישוב בארץ. היו כמה חברים מ״צעירי־מזרחי" שבאו לידי מסקנה שיש צורך לארגן את הבנות הדתיות. למרות ההתנגדות של כמה מחברי ההנהלה של ה״מזרחי" לכלול בנות במסגרת התנועה, הוקם בשנת תר״ץ הארגון בשם: בנות צעירות מזרחי — "ברוריה" ע״ש אשתו של רבי מאיר. באספת היסוד השתתף הרב אלימלך נייפלד ז״ל.
בין היוזמים להקמת הארגון נמנו הרצ ל לאסק הי״ד, ויבל״א שמעון הימלפרב, שבתיליאור ועוד, אשר גם הדריכו את חברות ההנהלה הראשונות בדרכי הארגון ובצוען. המייסדות היו: שרה ויינריב, רבקה יונגסטר והכותבת שורות אלה. החברות הראשונות שהצטרפו לארגון היו: חנה לונדנר, האחיות ליכטיג, חיה אורנשטיין, חוה קוגלמן, וחיה י. י. / הפרקציה 1מפלגת צעירי ן"•■ תחילת המאה נתגבשה מתוך חוגי המעמד הבינוני בבנדין 1■■ תנועת נוער ציוגית־עברית־עממית — "צעירי־ציוך. לימים עלו לארץ חברים משורותיה, והם היו ממניחי יסודותיה של מפלגת הפועל־הצעיר בימי העליה השניה. חברי צעירי־ציון מאורגנים מצויים היו בבנדין בשנת 1916, ועם פעיליהם ויחמיהם שבאו מתוך הנוער המשכיל והמעולה בעירנו, נמנו: משה קמיגר, (נפטר בשנות שחרותו), אהרן המפל, טעוול קליינמן, הרש ליאור, המורים הורגל ו רוזגקויט, ליכטמן, סונצ׳ב, אסתר זילברשץ (כולם ניס־ פו), יהודה פרגר, פלה נייברג, מירל רוטנברג, מרים פריד ברג, חנה שנ טל־רביב, ישראל זיגרייך, משה רוזנקר, דוד ליאור, מרים קמינר־ליאור, יצחק טנצר, מאיר גולני - גוז׳לני, שמואל דומב (כיום בישראל), מ. ל. קוזלובסקי (אמריקה), משה פוטשינסקי (אוסטרליה) ועוד. סקורניצקי ז״ל ורבקה לונדנר הנמצאת בארץ. אלו היוו את הגרעין.
התחלנו בהסבר המקיף בין בנות העיר. אחרי זמן מה הצטרפו אלינו חברות נוספות. נעשו פעולות כלל ציוניות כמו קק״ל, החלוץ־ המזרחי, וכו,. בפעולות תרבותיות יש לציין במיוחד את החברים משה אופנהיים, משה לוין ומנלה הי״ד, ויבל״א ח. מ. זילברברג, וזליג מטל, שהקדישו מזמנם באופן קבוע והרצו לפנינו על בעיות התנועה, תולדות הציונות, ידיעת הארץ, יהדות וכאשר נתנו תוכן רב לתנועתנו. הפעילות בין החברות מסרו מרוב זמנן ופעלו לביצור התנועה, להתפתחותה ושגשוגה. יש לציין את הרושם שעשתה הופעתנו הראשונה בתהלוכת כל תנועות נוער הל״ג בעומר מטעם הקק״ל. הנוער החילוני לעג לנו ואנחנו צעדנו זקופות קומה ונושאות בגאווה את דגלנו. הופעתנו זו עוררה יחס של כבוד ואהדה מצד ציבור ההורים. יחד עם זה עוררנו קנאה אצל בנות בלתי מאורגנות אשר רבות הצטרפו אלינו אחר כך, ומספרן הגיע קרוב למאה חברות. כל מוסד ציוני הכיר בנו כארגון עצמאי. יסדנו גם סניף "ברוריה" בדומברובה גור וביבוז׳נה שבגליציה המערבית. בשנת תרצ״ב יצאו החברות הראשונות להכשרה חלוצית. בשנת תרצ״ד שלחנו שתי חברות, לאה סטופניצקי וצילה לינדנר הי״ד לסמינר להשתלמות כמדריכות, שהתקיים על־יד וארשה תחת הדרכתה של הה׳ לאה ספיר־תירוש, שהיתה אז בשליחות בפולניה מטעם "הפועל־המזרחי", ובאותה שנה עלו החברות הראשו־ נות ארצה ואני בתוכן.
העליה של חברות הארגון שלנו נמשכה עד פרוץ המלחמה העולמית. הקימו בתים בישראל ברוח־תורה ועבודה. אחרי השואה הגיעו ארצה כמה שרידות. ועוד הרבה חברות לא זכו להגשים את שאיפותיהן. חבל על דאבדין ולא משתכחין! ציון(צ. ס.) הרוח החיה במפלגה היה משה קמינר, בחור משכיל, נואם כשרוני, שהיה שליח־מרצה בערי השדה מטעם המרכז בוארשה. חברי צעירי־ציון היו פעילים בכל תחומי הפעולה הציונית, בקרנות הלאומיות, בהחלוץ ובאגודת דוברי עברית "עבריה", שיסדוה וטיפחוה חובבי שפת עבר, וצעירי־ציון בכללם. הם שקדו על פעולה תרבותית־ספרותית בעיר, ייסדו ספריה, הפיצו את הבטאון המפלגתי "באפרייאונג", ערכו הרצאות ונשפי קריאה. השפעתם מורגשת היתה, בעיר. כן ייסדו אוניברסיטה להשכלת עם, בה נערכו שעורים בספרות היהודית, בבעיות הציונות, כלכלה פוליטית, תולדות תנועת הפועלים ועוד. בדאגתה לנוער ייסדה מפלגת צעירי ציון את הסתדרות "השחר". בעת הפרעות בערי פולין, כינסה המפלגה אסיפות־מחאה ואירגנה את ה״הגנה" שמתפקידה היה לעמוד על המשמר נגד הבריונים הפולניים, אם ינסו לחולל פרעות גם בעירנו. - 259 -