מפלגת פועלי־ציון (צ. ס.) בעתתז ת המפלגתית הלו צרו ר כתבות מתוך "באפרייאונג ארבעטער שטימע", + :טאונה של מפלגת פועלי ציון (צ. ס.), ובהן ציונים להתפתחותו של סניף המפלגה בבנדין. עיינתי בעתונים שהועמדו לרשותי, ומהם אני מביא בצורה כרונולוגית צרור של כמה כתבות, שנכתבו ע״י חברים שונים של המפלגה. מובן, שעל הרבה פסחתי מפאת המצער של ספרנו והישנותן, כמו: חגיגות דד 1 במאי, עצרות אבל לזכר ברוכוב ועוד. ב״באפרייאונג ארבעטער־שטימע" (וארשה, נובמבר 1925, שנה ראשונה להופעת העתון, מס. 3 כותב אהרן המפל המנוח: "בהשתת - פות החבר יצחק פונט נתקיימה אצלנו אסיפת האיחוד של מפלגת צ. ם. עם חברי פועלי־ציון ימין בבנדין. נרשמו 80 חבר. אנו נגדיל בקרוב את מספר חברינו. בקשר לכך הכרזנו על גיוס חברים חדשים. מצב הפועלים היהודים בבנדין רע ביותר בכל המובנים. בערים אלה — בנדין, סוסנוביץ ודומברובה אין אף איגוד מקצועי אחד (כן, רק על הנייר...) שיהיה בכוחו להגן על זכויות הפועלים, אין לפועלים היהודים אף נציג אחד בקהילות ולא בעיריות. הנציג היחידי הוא חברנו יעקב ארליך, שנבחר בבחירות לעיריה ב־250.קול. כל יתר מפלגות הפועלים היהודיות נחלו כשלון. כן מורגש הפיגור בשדה התרבות. אין בכל הסביבה אף בית־ ספר אחד עם יידיש כשפת הוראה, לא קורסים, לא אולם קריאה. טוב, שקיימות כמה ספריות המספקות את המזון הרוחני היחידי.
מפלגתנו מוקמת והולכת בכל ערי זגלמביה. אף בקטוביץ הקימו סניף המתבונן לבחירות לקהילה. בחדשים האחרונים עלו מאתנו לארץ ישראל כ* 25 חברים" . בגליון מס׳ 37, ספטמבר 1926, קראנו: "בקשר עם הגיוס לאגודת הנוער שלנו "פרייהייט", נערכה באולם אגודת הסוחרים אסיפתנוער, בה השתתפו צעירים רבים. דברו: משה גוטמן (חיפה), גדליהו סובקובסקי, ישראל גרטלר, אהרן המפל (כולם ניספו). ה״אדומים" ניסו להפריע בקריאות־ביניים, אך הצלחנו להשתיקם, ואחר־כך התנהגו בשקט. את האספה סיים מ. ל. קוזלובסקי. "לפניתנו לנוער, שישתתף בם. א. פ. (קרן למען פועלי ארץ ישראל), נענה הד. הם אספו ביניהם כ־300 זהוב. בקשר לחג היובל קל האינטרנציונל המקצועי ערך הנוער שלנו חגיגה. ביום החג באו אלינו במיוחד חברי ס. י. פ. (נוער סוציאליסטי פולני) משלזיה העילית. זו להם ההזדמנות הראשונה להיפגש עם נוער סוציאליסטי יהודי. התידדנו אתם והם הבטיחו לנו את עזרתם במאבקנו הפוליטי. ואמנם,--תודות לס. י. פ. נוסדה בקאניגסהוטא הסתדרות "פרייהייט", שהיא הסתדרות הנוער היהודית הסוציאליסטית היחידה בכל שלזיה". געתון מס׳ 6, פברואר, 1927, כתוב:
"הרב העירי ה מוזר ביות ר והו א מכבי ד ע ל העבודה. נבחר ו סך־הכל 32 ציר, מהאזרחי ם — 10 יהודי ם ו־6 "אנדקים", (מפלג ת נ. ד. ״לאומיי ם דמוקרטיים״ — אנטישמית), מהפועלי ם — 9 צירי ם מס. פ. ם., 6 קומוניסטי ם ואח ד שלנו. בדר ך כ ך מתחלק ת העירי ה למחצית אזרחי ם ומחצי ת פועלים, שוו ה בשווה. קש ה הי ה להרכי ב - 263 נשיאות אב ל סו״ ס הוש ג הסכם: יושב־רא ש נבח ר צי ר מפלג ת פ. פ. ס., סגנ ו — קתולי, "לאומ י דמוקרטי" ומזכי ר חברנ ו ארליך". בעתון מם ׳ 2, ינואר, 1928, סופר: "בתיאטרון הגדול נערכ ה חגיג ה לזכר בורוכו ב שזכת ה להצלח ה רבה. הבמ ה מקושט ת בצור ה נאה. התזמור ת מנגנ ת א ת מר ש האב ל של שופן. המקהל ה בהנהלת ו ש ל הח׳ וועלוועל ע רכני ץ (ניספה) שרה שירי־אבל. הח׳ קוזלובסק י פות ח ואחרי ו מרצ ה ע ל בורוכוב הח׳ הני ג מקראקא. בחל ק האמנות י משתתפו ת התזמור ת והמקהלה. החברו ת שלזינג ר והל ה מדקלמו ת שירי־פועלים. הצליחה ביות ר "התמונ ה החיה" המתאר ת א ת אחדו ת הפוע ל היהוד י בגולה ע ם החלו ץ בארץ־ישראל. נערכ ה ג ם אקדמי ה מיוחד ת במועדוננו. נאמו: א. המפל, ציפלר, קוזלובסקי, פריי • ברג וסובקובסקי". בעתון מס׳ 40/41, דצמבר, 1928, הננ ו קוראים: "ב־9 בדצמבר נערכ ו בחירות לעיריה. ההשתתפו ת הכללי ת היתד. 70%, היהודי ם הצביע ו ב־90%. נבחר ו 24 אזרחי ם ו־8 פועלי ם:
5 חברי פ. פ. ם. 1 שלנו, שנים חברי פועלי ציון שמאל, "בונד׳ נכשל. רשימת הקומוניסטים — נפסלה. בעיריה הקודמת היו 16 אזרחים ר 16 פועלים. אנו קיבלנו הפעם 566 קול. "בונד" לא השיג קולות שיספיקו לו אפילו... לחצי מנדט. בכל זגלמביה אין ל״בונד" אף ציר אחד בעיריה". בעתון מס׳ 2, ינואר 1929: "החגיגה לזכר יום־השנה ה־11 של מורנו בורובוב סודרה כיאות. האולם היה מלא. התזמורת פותחת במנגינת אבל. המקהלה שרה: "נישטא שוין בערל ברוכוב מער". בנאום הפתיחה מדבר הח׳ גוטמן על דמותו של ברוכוב, ואחריו מרצה ח׳ לעווין מלודז׳ על "ברוכוב, חייו ויצירתו". דקלמו החברות סובקובסקא וקום־ לביץ, שזכו להצלחה. הצעיר רזשעזשאק (כעת בישראל), בן ה־11, מ״סקויט" מדקלם את השיר "די יידישע פרייהייט" של מורים רוזנפלד. הח׳ הניג מקראקא מסיים". "פועלי־ציון שמאל אחרי נצחונם "הגדול" בבחירות לעיריה לפני שבועות מספר, לא ראו לנכון לערוך חגיגה לזכר ברוכוב". בעתון מס׳ 14, אפריל, 1929:
"חברנו בעיריה ארליך הציע, שכל המודעות של העיריה תתפרסמנה גם ביידיש למען יבינו האזרחים היהודים: הצעה זו הוצעה על ידו עוד בעיריה הקודמת, אך נפלה בקולות האנטישמים ופ. פ. ם., ועתה חידשה בועד הכספים בקשר עם הדיון על התקציב והוצאות העיריה. הוא עמד במלחמה קשה, אך הצליח, בי הצביעו בעד הצעתו נבחרי פ. פ. ם., צירי ה״סאנאציה" והאנדקים, שלא היו מרוצים מקבלת ההחלטה צעקו: "בוז לפ. פ. ם.!" "בגדתם באינטרסים הפולניים!״, "היהודים עוד עתידים לדרוש, שגם השלטים ייכתבו ביידיש!". הם הודיעו שיפנו בענין זה למליאת העיריה ויערערו על ההחלטה. האם זה יעזור להם? — ספק רב, כי פ. פ. ם. והיהודים מהווים רוב בעיריה". בעתח מס׳ 17, מאי, 1929: "ביקר אותנו יצחק בן־צבי בעניני ארץ־ישראל העובדת. נערכה חגיגה באחד האולמות הגדולים בעיר, שהכריזה על המגבית של