בעתון מס׳ 56, דצמבר, 1932: "מזמן לא חגגנו בצורה כה נאה את זכרו של מורנו ברוכוב, ביום־השנה למותו. ראשונים למצווה היו חברי "פרייהייט" שהקדימו בחגיגה את חבריהם הקשישים. בהתענינות שמעו החברים את הרצאתו של הח' רוזנבלום מוארשה על ברוכוב ומשנתו. למחרת היום נערכה על־ידי המפלגה בתיאטרון אסיפה מפוארת. הופיע לייזר לויין מלודז׳. בחלק האמנותי: "תמונות חיות" והמקהל ה בהנהלתו של קליינר. בעתון מם׳ 1׳ אוקטובר, 1934: ״בחודש העבר נערך כינוס מחוזי של המפלגה. משתתפים 46 ציר מ־12 סניפים. מטעם המרכז משתתף הח׳ צ. קרוי. פתח א. המפל, שסקר את התפתחות המפלגה מאפ הכינוס המחוזי הראשון, וציין שהיא היתה למפלגת העם. אושר סדר־היום ונבחרה נשיאות. מהדו״ח מתברר, שהמפלגה בבנדין צועדת בפעילותה בראש המפלגות במחוז. אחרי מסירת הדו״ח נאם צ. קרוי, שסקר במשך שעתיים בהרצאתו רבת־העניין את כל בעיות התנועה. למחרת היום נתקיימו הויכוחים. פתח קוזלובסקי. השתתפו 20 איש. הויכוח עמד על רמה גבוהה. אחרי הויכוחים נתקבלו החלטות, ודובר על הכנותינו לקונגרס הציוני זד10. הח׳ קראווטשיק הרצה על שאלות ארגון. הוחלט, שהועד המחוזי החדש יכלול את ערי זגלמביה, שלזיה ומחוז צ׳נסטוכובה". בעתון מם׳ 10, מארם, 1935 נתפרסמה כתבה זו:
"האיגוד המקצועי של פועלי ההובלה כולל את כל הפועלים בשטח זה בעיר. הוא עבר גלגולים שונים: מ״בונד", פועלי־ציון שמאל, עד שבא אלינו. והדבר היה עוד לפני שלוש שנים. במשך הזמן הזה התפתח הארגון הרבה. החברים מאורגנים בסקציות. לכל סקציה — קופה משלה. השכר מתחלק בין כולם באופן שווה. במקרה של מחלת חבר או גיוסו לצבא, מקבלת המשפחה את חלקה. כולם משתייכים לקופת־חולים. מרדכי המפל / פועלי־ציון שמאל ^•מפלגה מושרשת ומבוססת בעירנו במשך כל שנות קיומה. 1■■ ניהלה פעולה נרחבת למען הפועלים היהודים בבנדין בכל תחומי החיים, לשיפור מצבם הכלכלי, להרמת השכלתם, לטיפוח בריאותם. היו לה לתנועה זו בעירנו כמה חברים נאמנים ומוכשרים, שבסגולותיהם העלו ה לדרגת אחד הסניפים החזקים בפולין, עליו היתד. גאוות המרכז בוארשה, סניף שידע למלא תמיד את המוטל עליו במסירות ופיתח את שלוחותיו בנוער, בארגוני־ספורט, באגודות מקצועיות, בשעורי־ערב, במועדונים לילדים וכדומה. עוד בשלהי המאה הי״ט פעילים פועלי־ציון בקרב ציבור הפועלים במקום, כמובן באורח בלתי ליגאלי, נרדפים על־ידי השלטונות הצאריים. הערשל שטאטלר (נפטר ב־1938), מפעילי המפלגה עד פטירתו, נאסר עקב ארגון שביתות והפצת כרוזים סוציאליסטיים, ובשנת 1907 נידון בצו אדמיניסטראטיבי של שר־ הפנים לגירוש ברוסיה הרחוקה, אך העונש הוחלף לו אחר כך — תמורת עזיבת גבולי המדינה.
פועלי ציון בבנדין הצטיינו בהברחת עסקנים סוציאליסטיים "היו מקרים, שנותני העבודה רצו להפחית ממשכורתם של החברים, אולם לא הצליחו, תודות לאירגון. אשתקד קיבל האירגון מהקהילה היהודית, באמצעותו והשתדלותו של הח׳ המפל, סכום של 800 זהוב. האיגוד מארגן עתה את בעלי־עגלות ופועלי האכס־ פדיציה. כבר נרשמו מהם 200 חבר. "אבא חושי מחיפה, שליח ההסתדרות, שביקר אותנו, אישר לעליה שנים מאנשינו — אהרן פרייברג (נפטר בישראל) והרש מנדל צסמסקי (חיפה), שיעלו לארץ ישראל יחד עם כל קבוצת הסבלים היהודים מפולין לעבודת •הנמל בחיפה. האירגון דאג להוצאות הדרך לחבריו; לפני שבועות מספר ביקר אותנו מזכיר האיגוד המקצועי של פועלי ההובלה בפולין, הח׳ ראנגעל, שהתרשם מאופן עבודתנו. "האיגוד של הפועלים העובדים בבתי־החרושת לממתקים, שהיה קיים זמן מה ליד ה״בונד" והקומוניסטים, לא פעל מאומה. הם פנו אלינו, שנארגנם. כן עשינו, והיום נמנים עם הארגון כל פועלי המקצוע הזה. האיגוד של פועלי פרוות קיים ליד תנועתנו זה שלוש שנים. כיום מחייב הסכם קולקטיבי עם נותני־העבודה במקצוע זה. לפטר ולקבל פועלים חדשים ייתכן רק באמצעות האיגוד. גובה השכר נקבע לפי דרגות. עובדים רק 8 שעות ליום, ומעל השעות האלה מגיעה תוספת שכר בסך 100% של המשכורת הרגילה.
״מ־1500 פועלים המח״ט בבניין מאורגנים, רק 200, וגם הם בשני איגודים מפולגים של "בונד" והקומוניסטים. שניהם אינם פועלים מאומה. אנו מנהלים עתה תעמולה בין הפועלים הבלתי־מאורגנים הקרובים לנו, שיצטרפו לאיגודים אלה, כדי שיהוו בהם סיעה של פועלי ציון. האיגוד של עובדי המסחר והמשרדים התפורר עקב החתירות של הקומוניסטים, לשביעות רצונם של בעלי־בתים. אנו רוצים לארגנם מחדש. כאן פועל הרבה חברנו סובקובסקי. בזכות הפופולריות שלנו בין פועלי המקום — נצליח ודאי גם בשטח זה". ליקט מ. ה. מעבר לגבולות רוסיה דרך עירנו. את הגבול כאן עברו בין היתר: בר ברוכוב ורעיתו, הנשיא יצחק בן־צבי, מ. יארבלום, יושב־ראש הכנסת יוסף שפרינצק, יעקב זרובבל (שבשיחה עמו בארכיון העבודה בתל־אביב (בית ליסין), הזכיר לי את הימים ההם ואת החבר יהודה לייב פיינר, שהתמחה ב״הברחת" הגבולות). לשבח חברי פועלי ציון בתקופה ההיא יש לציין, שהם לא הסתפקו רק בתעמולה ציונית־סוציאליסטית בלבד אלא היו גם נאה מקיימים. כעשרה חברים קמו ועלו לארץ־ישראל להגשים רעיונם: אליעזר המפל, האחיות מלכה ורחל שרה־בלט המפל, האחים שלמה ודב שניידרמן, חנה שניידרמן־אריאלי, יוסף קלוז׳ינסקי־אריאלי, משה שטיינפלד־שוהם, קליינמן ואריה שווייצר.
חולפות שנים עטורות פעילות מבורכת בחשאי. פורצת מלחמת העולם הראשונה, וכעבור שנתיים יצאה המפלגה מהמחתרת לעבודה גלויה, שהותרה על־ידי שלטונות והכיבוש הגרמניים בבנדין. המפלגה נושמת לרווחה, ועסקניה הותיקים המנוסים מארגנים מחדש - 265 ־ ־