קבוצת דוברי הצה״ר אגרופע חברים פון הצה״ר עומדים מימין לשמאל: דוד זליקוביץ, (פריז) יצחק צויגנהפר. מהנדס משד, שטתפלד (ישראל) יהודה לנגפוס. יושבים! לייב המר, שלמה פוקס, שלמה שנצר, ראובן דנציגר (ישראל) ברגר, ברונר, אלסר, שייאר, שוורצבוים (כולם ניספו בשואה) והן י. ל נ ג 0 ו ם, ד. ז ל ק ו ב׳ י ץ, מ. ארליך, י. י. י ם ק ר ו ב י ץ, ר. ד נ צ י ג ר, פ. ק י ל ש ט ו ק, ב. ר ו ט נ ר וי. פרגריכט (כולם בישראל), רובם ככולם באו מ״השומר הלאומי" ו״השחר" — ארגוני נוער שהיו קיימים קודם לכן בעיר. מיד עם היווסדו של הסניף, ניגשו מייסדיו לעבודה מעונפת בכל שטחי הציונות המדינית והמעשית. בשנת 1929 עם פרוץ מאורעות הדמים בארץ ישראל, הופיעה קבוצה גדולה של הנוער הרביזיוניסטי מבנדין בהפגנה רבודרושם לפני הקונסוליה הבריטית בקאטוביץ, והמשטרה המקומית בהגיבה להפגנה בלתי־חוקית זו — אסרה את הצעירים דוד צ ו ו י י ג נ ה פ ט, חיים מרקוביץ וכותב השורות האלה. לאחר הפגנה זו נצטרפו לתנועה חברים חדשים ביניהם פנחס ג ר י ג ר, מ. מגר, ח. פ ו ט ו ר ק ה, רחל מ נ ה י י מ ר, י. פינקוס, י. ולנר וי. פיינר. ליד התנועה הרביזיוניסטית נוסד גם סניף בית״ר בעיר שבראשו עמדו דוד ז ל י ק ו ב י ץ, יהודה ט ו ר נ ר, פישל ק י ל- ש ט ו ק, ראובן ד נ צ י ג ר, בצלאל ר ו ט נ ר ועוד ובמיוחד יש להזכיר את סגן המפקח אברהם ק ו כ מ ן שהתמסר בכל נימי נפשו לבית״ר.
התנועה הרביזיוניסטית היתד, מיוצגת בועד הקהלה בבנדין על־ידי צבי קיסנר, ונציגה במועצת העירית היה אברהם מונטאג. כך שיתפו פעולה חברי תנועת הצה״ר במגביות קרן היסוד, וקה״ק ובהפצת השקלים בין חברי התנועה ואוהדיה. לאחר בקורו של המפקד הראשי של בית״ר בפולין אהרן פרוםם, התרחבו שורות בית״ר בבנדין יותר ויותר, וזרם חדש של כוחות צעירים נצטרף אליו. בשנת 1931 נחנך דגל בית״ר שהיה מלאכת מחשבת והצטיין ביופיו (עם התקרב חיסולה של הקהלה בבנדין נשרף הדגל לפי פקודת מפקד בית״ר אז, דוד זלמנוביץ הי״ד). ליד בית״ר קם גם ארגון ספורטיבי בשם "נורדיה", בהנהלתו 1 של ל. מלאך. כן נוסד ליד התנועה ארגון נשים בשם "ווערעף", בהנהלתן של הגברות שוורצבוים, שרף ועוד, וכן ארגון של נוער אקדמאי בשם "מסדה" שבראשו עמדו ז. שער (בישראל), מ. שטרנפלד, מגיסטר גוטרמן, מ. רוטשטיין, רוזן, לאה דנציגר, הלינקה זיגל, דורה ואסתר שנצר, ו. פרנקל מ. גרייצר, א. פמחזון (בנו של עסקן "בונד" בבנדין) ועוד. עם גידולו של סניף בית״ר בעיר עברו משרדיו לדירה מרווחת ברח׳ מאלאכובסקה 13 (בבנינו של שמשון רוזנבלום), שם התנהלה עבודה ארגונית נפרדת מהצה״ר. בשנים האחרונות עמדו בראש בית״ר דוד שטיין, ז. שער, דב דנציגר, ברונר, זלמנוביץ ועוד.
בשנת 1933 הוקמו ליד סניף בית״ר כמה נקודות הכשרה בסביבת בנדין ומחוצה לה, בהן קיבלו הכשרתם מאות חברי הסניף. כן הוקמו מחנות קיץ לחברי בית״ר בביאלה־בילסקו, מילובקה, זומבקוביץ ועוד. התנועה הרביזיוניסטית גדלה והקיפה שכבות רחבות של כל חוגי היהדות שבעיר. פעילים רבים של ההסתדרות הציונית עברו לשורות הצה״ר, מהם יש להזכיר את אבא טננבוים, מהנדס ז׳מוצקי (נפט בישראל), סלומון גוטמן ועוד. בשנת 1933 הוקם הסניף של "ברית החייל", אליו נצטרפו רק אנשי צבא לשעבר, ארגון שהוכר רשמית על־ידי הממשלה הפולנית, התפתח מאד והקיף כמעט את כל משוחררי הצבא מכל