גשי ויצר ניהל ופעול ד. ציוני ת מסועפת בכל השטחים, וביחוד התבלטו בקרנות הלאומיות. רוח התנדבות והיתד למופת, דוגמה לפעולה צבורית. המועדון שלהן בבית משה קלמן ארליך, רה׳ סונטשאווסקגו 13, המה בערבים מרוב החברות שמתכנסות היו לשיחות, הרצאות ו״לשבת אחים גם יחד". לא היה שליח מארץ ישראל, אם זה ביאליק שעשה אצלנו למען הספר העברי, לייב יפה מטעם קרן־היסוד, אברהם הרצפלד מטעם הסוכנות היהודית, דניאל פרסקי מטעם "תרבות" ועוד ועוד, שנשי ויצו לא תושטנה להם מלוא עזרתן. ויצו עזרה ודאגה גם לקיבוץ החלוץ בבנדין, כאשר פונה היה אליה בעת צורך. לא הבדילו הן בין קיבוץ שמאלי, ימני או דתי, כי כל החלוצים על זרמיהם המשתוקקים לארץ ישראל — טובים היו בעיניהן. עם הסתדרות ויצו נמנו נשי ציונים כלליים, נשי המזרחי ונשי החברים של הציונות העובדת, כי קיימת היתד. בבגדין הסתדרות נשים ציוניות אחת, פרט לנשי הרביזיוניסטים שעזבו את ההסתדרות הציונית ויסדו הסתדרות נשים לאומיות נפרדת. מרדכי המפ ל / "סנד" ■ ■ לא ף התפתחותו של ״בונד״ ברוסיה ובפולין — לא היתד. #*השפעתו, בראשיתו, ניכרת בעירנו, אם כי מפלגות סוציאליס- טיות אחרות פעלו רבות בה בחוגי העובדים היהודיים. הואיל וכל פעולה סוציאליסטית היתד. בעיני השלטונות הרוסיים בשנים ההן מהפכנית ומרדנית, היתה גם פעולת "בונד" בעירנו קונספירטיבית, וכל שנתפס בה נאסר וגורש, אף ללא פסק דין.
חברי "בונד" מתכנסים היו לאסיפות חשאיות בבתים פרטיים וברחובות השקטים בעיר, ליד תחנת־הרכבת, בסימטאות המוליכות ל״גורא זאמקובא", מקום שם נשתמרו שרידי המבצר העתיק, בשדות מאלובונד ז ובשבילים המובילים לצ׳אלאדז / שנחשבו "בורסות" (בערזעס), ושם היו מנהלים תעמולה ועבודת הסברה לרעיונם ואף מנהלים ויכוחים עם חברי מפלגות אחרות. אף־על־פי שבנדין היתד. עיר תעשייתית לא היד. בה פרולטריון יהודי מובהק * אנשי עבודה היו בעיקר בעלי־מלאכה קטנים שהעסיקו שוליות, או פקידים ועוזרים בבתי־מסחר יהודיים. להם נועדה תעמולתן של כל המפלגות הסוציאליסטיות שהשתדלו לכבשם לצדן. כל מפלגה הבטיחה ״הרים וגבעות״, — שיפור תנאי העבודה שהיו ירודים ביותר, העלאת השכר ועוד. התועמלנים פושטים היו על פני בתי־מלאכה, מפיצים כרוזים ועלונים ופעולתם לא היתד. לשוא: פועלים שלא היו מאורגנים עד כה ולא הבינו לערך האירגון, נתפסו לרעיון החדש, לסיסמאות החופש, השוויון והאחווה, נתלהבו לדגל האדום והתחילו מתלכדים ומצטרפים לאגודות ס ר ציאליסטיות. על כל פועל נטושה "מלחמה". גם "בונד" בבנדין משך לצדו עמלים ופעל למענם לא מעט: הוא שהגביר בלבם אמונה בל־תמות בעתיד, הרחיב את אפקיהם, הפיץ דעת והשכלה, הכריז שביתות שנסתיימו לא אחת בהצלחה.
נ#י ריצו עסוקוו ! הי וכפע ם בפענו בעריכו ! נלז&י ם ושווג|י 8 ("באזארים") שהי ו אצלנ ו לשם־דב ר והכנסת ם קוד ש לקר ן הקיימ ת ולמוסדות ויצ ו באר ץ ישראל . גולת הכותר ת בפעול ת ויצ ו הי ה גן־הילדי ם העברי , המוס ד החינוכי היהוד י היחיד י בבנדי ן שפעולת ו בלש ת העברית , נתחנכ ו בו במש ך למעל ה מעש ר שנו ת קיומ ו מאו ת ילדים , שר ק ■אחדי ם מהם נשאר ו בחיים . ביאלי ק ביק ר ב״גן " והזי ן עיני ו בתינוקו ת ש ל בית־רבן השרי ם שירי ם בעברית . ליד ויצ ו קיימ ת הית ה ויצ ו צעירה , שג ם הי א הצטיינ ה בפעילות ה ולא פיגר ה בעבודת ה לעומ ת חברותיה ן הקשישות . מבין נש י ויצ ו העסקניו ת ראו י להזכיר : נכ ה רוטנ ר (יושבת ־ ראש), חו ה הוטנ ר (סגנית) , צירל ה שיי ן (הידוע ה בהתמסרות ה ליתומים ולמפעלי ם אחרים) , גוטש ה ליפשיץ , איט ה ב וכוו י י ץ , אדלה ש ט ר ו כ ל י ץ , רח ל פ פ ר , ר ו ז נ ק ר , אסת ר ב י ל ק ו , דורקה לסקר , שפרד . ארליך , דובה׳ל ה ארליך , ד ם נ ר , חוה ב ו ז ׳ י ק ו ב ם ק א , מני ה פ ע ר ע ל , לוני ה ליוד , חנ ה לסקר, ציל ה ם כ ט ר ועו ד רבו ת שהצטיינ ו בפעליה ן ובנדיבות־לבן .
המפלגה יצאה למרחב בעת מלחמת העולם הראשונה, בעת הכיבוש הגרמני, כאשר פעולת ציבור היתה ליגאלית ומותרת. החברים הותיקים נתאוששו ונוספו חברים חדשים. מתכנסים היו ערב ערב במועדונם בבית דוד׳ל ז׳מיגרוד הידוע בבתי העיר הגדולים, בהם התרכזו אגודות ומוסדות רבים. הוחל בהחתמה על בטאון המפלגה "לעבענם ־ פראגך, שדן בבעיות השוטפות ובענינים שניסרו בעולם של תנועת הפועלים והעולם היהודי. לפי ידיעה שנתפרסמה באחד מגליונותיו של כתב־עת זה, חתם סניף ״בונד״ בבנדין בשנת 1917 על כתב לשלש מאות טפסים וצעד במקום השלישי בפולין בהפצת השבועון המפלגתי. במועדון נערכו שעורי־ערב לשם הקניית השכלה כללית ויהודית לחברים חסרי חינוך עממי יסודי, אסיפות והרצאות, ביהוד בלילות שבת, על תולדות תנועת הפועלים היהודית, יידיש וספרותה. הסוציאליזם ונושאים אחרים. בין המרצים התבלט אז מזכיר הקהילה היהודית בבנדין, ממכובדי עירנו, יצחק סם חזון, מהחברים הדגולים בתנועת "בונד" בפולין במשך של כ־50 שנה עד השמדת יהדות בנדץ.
בבחירות לעירית בשנת 1917, שהביאו רוב יהודי מוחלט בממשל העירוני, הופיע גם "בונד", ונבחר חברו נציגו המנוח פסחזון, שלזכותו יש לזקוף הישגים רבים למען בנדין היהודית. על כך קוראים אנו ב״לעבענס־פראך (מספר £ פברואר 1917): "בונד" בבנדין ניגש למלחמת הבחירות לעיריה, כאשר הגוש האזרחי והמפלגות הסוציאליסטיות פ. ם. ד. (המפלגה הפולנית של הסוציאל־דמוקרטים, שבין חבריה היו גם יהודים) ופועלי־ציון כבר היו פעילים בשדה הבחירות. זו הפעם הראשונה הופיע בא־ כוחנו באסיפות־עם של ם. ם. ד. שנועדו לבוחרים היהודים. שני נואמים מטעם המארגנים דיברו בעד ונגד הקמת בתי־םפ ר ליהודים - 274 -