קבוצת חברי ״בונד״ בבנדין, 1916 ביניהם: פרייליך מזכיר הקהילה, קמינסקי, קורנפלר אגרופע חברים פון "בונד" בשפת יידיש. הופיעו גם אנשי פועלי ציון, שדיברו כזבים ואמרו דברי־הבל והקימו שערוריות עד כדי כך, שכל האסיפה היתה ליריד של צעקות ואיש לא הבין את חברו. האסיפה היתה. "מתפוצצת", אלא שחברנו פסחזון הציל את המצב, ובנאום הפופולארי ביסס את המצע הרעיוני של "בונד" וחשף את פרצופם האמיתי של פועלי־ציון. % ...גם מפלגתנו ערכה אסיפת־עם, שעמדה תחת ביקורת המשטרה, שבדקה וחקרה את המשתתפים, אם יש להם זכות־בחירה. על אף זאת נתכנס קהל של מאתיים איש, שהקשיבו קשב רב לדברי חברינו. ...בבחירות נבחר ב״קוריה״ הששית החבר פסחזון. מתוך 619 קולות ב״קוריה״ זו קיבלה רשימתנו 292 קול. לפי מספר הקולות שהשגנו זכאים אנו לשני צירים. הואיל והמועמד השני החבר זקס אינו שולט בשפה הפולנית — הוא נפסל ונבחר רק החבר פסחזון בלבד. סועלי־ציון השיגו שני צירים ומפלגת פ. ס. ד. שקיבלה רק 52 קול — זכתה בציר אחד". ושוב אנו קוראים ב״לעבענם־פראגף׳ (מספר 30, 1917) בקשר עם המחסור במזון בעיר בזמן ההוא את הדברים הבאים: "בבגדיו נאספות חתימות לפטיציה שנועדה לשלטונות העיר,
ובהדרישות דלקמן: 1) להוציא את המסחר בחלב, חמאה, ביצים, תה, קפה וציקוריד. מידיים פרטיות ולהעבירו לידי העיריה. 2) חלב, חמאה וביצים יש לחלק רק לילדים ולחולים בלבד לפי אישור של רופא. 3) תה, קפה וציקוריד. יש לחלק רק לאלה הזקוקים באמת לכך. 5) על העיריה לדאוג לאספקת פחמים לכל התושבים. אנו מייפים את ידי חבר עירית בנדין פסחזון, שיגיש למועצת העיריה את הפטיציה הזאת וידאג להגשמתה. "עד כה נאספו שמונה מאות חתימות". שגשוגה של הסתדרות "בונד" בבנדין לא נמשך זמן רב, כי התמורות וההפיכות שהתחוללו ברוסיה המיטו משבר רעיוני ופילוגים בתוכה והחלישוה. חולשתו של "בונד" ברחוב היהודי בבנדין מורגשת היתד. בכך, שבכל הבחירות לעיריה ולקהילה היהודית יצא חו"א בכשלון, ולא הצליח לבחור מאז 1917 אף ציר אחד, שעה שמפלגות סועלי־ציון ימין ושמאל ואף מפלגת־העבודה הציונית "התאחדות" זכו בנציגויות לא מבוטלות. רק בבחירות לעיריה בשנת 1934 חל מפנה לטובה, ובהתמודדות הכוחות עלה בידי ״בונד״ לזכות בציר אחד — ונבחר ד״ר ח. פארל, רופא, מעסקני העיר הנאמנים והמסורים. בימים ההם מתבלט עסק ן חדש, נואם מוכשר ובעל מרץ שוסע, יצחק ס טו פ נ י צ ר, (ניספח), יליד צ׳נסטוכוב, שהשתקע בבנדין, ולזכותו יש לייחס הצלחות רבות למפלגתו
בשנות השלושים הולכת התנועה בפולין מחיל אל חיל. השפעתה וקרנה עולות בתוך יהדות פולין. חיזוק המפלגה טבע חותמו גם על ההסתדרות בבנדין, שמגבירה גם היא פעולתה בהצלחה לא מעטה, והיא מנהלת פעולת תרבות במועדון המפלגה הנקרא "גראסער קלוב" (ע״ש עסקן "בונד" הנודע), ב״קולטור־ליגע", באגודת "הזמיר" בייוו״א ועוד. כפעם בפעם נערכות אסיפות פומביות והרצאות ספרותיות של סופרים ועסקנים, ואזכיר אחדים מהם: ויקטור אלטער והנריק ארליך (הוצאו להורג ברוסיה במלחמת העולם השניה), ישראל ליכטנשטיין (מת באמריקה) ושמואל זיגלבוים (כינוי ארתור — איבד את עצמו לדעת בלונדון, בימי מרד גיטו וארשה), יעקב פאט (כעת באמריקה) ואחרים. זמן מה לפני פרוץ המלחמה הצטרפו ל״בונד״ 50 קומוניסטים, ממיטב החברים בבנדין, שנמנו על הפלג הטרוצקיסטי. בשבת, 4 ביוני 1938, נערכה אסיפת־עם גדולה בסיסמה .למען הזכויות שלנו". על־כך קוראים אנו בכתבה ב״פאלקם־צייטונג": "אולם לודו׳בי" היד. מלא מפה לפה. כל המקומות היו תפוסים ורבים נאלצו היו לעמוד שעתיים בחצר הסמוכה, באין מקום באולם הגדול ובמסדרונותיו. כשליח המרכז נאם החבר ש. סעוועד (הוא שלאמעק ארליך מבנדין מ״הטרוצקיסטים" שהצטרפו לבונד). ־ 275 -