Original scanEvidence located
Original memorial-book scan 310
Book text
Passage 1OCR · respaced for reading · source chars 0-1240

שמשנתם / מורינו ומוזנכי •יי■ בי יהושע רוזנקר המנוח, שב״חדרו" למדתי היה יהודי 1 הדור, זקנו מטופח, נקי למופת. תלמידיו כיבדוהו, שכן ידע להתחבב עליהם. למדנו אצלו פרט לדברי קודש גם דברי חול — חשבון, כתיבה תמה, ידיעת הארץ ועוד. לעומת "חדרים" אחרים היה חדרו של ר׳ יהושע ממש חידוש, שממנו הורינו היו מרוצים וראו בו הכנה לבית־ספר. אמנם, כאשר נוסד בית־הספר "המזרחי" העבירנו ר׳ יהושע לבית־ספר זה, בו הוא שימש זמן מסויים כמורה, אולם לא נטש את "חדרו" והמשיך להרביץ תורה לדרדקי ישראל. מיטב חברי בתנועות הנוער הציוניות וב״גורדוניה" היו מבין תלמידיו של ר׳ יהושע, שגידלם כציונים ורבים מהם תופסים כעת עמדה בחיי הציבור בארץ וזוכרים את חסד נעוריהם לרבם האהוב. בית־הספר העממי הראשון בבנדין זכה למנהל רב מרץ וברוך כשרונות, יהושע רפפורט המנוח, שעמד כשלושים שנה על משמר החינוך בעירנו. היה מחנך בחסד ובעל השפעה גדולה על מאות תלמידיו ומוריו גם יחד, שכולם הוקירוהו מפאת יכלתו הפדגוגית הרבה. בבית־ספרו הכניס משמעת רבה ומשטר קפדני. ואף שבבית הספר התנהלו כל הלימודים על טהרת השפה הפולנית, פעמַו בו חיים יהודיים, כי תלמידי בית־ספרנו מאורגנים היו בהסתדרויות גוער ומשם הבאנו את ההווי הלאומי לכותלי בית־הספר.

passage_2c0ac2cd7fd44827dc10d157
Passage 2OCR · respaced for reading · source chars 1242-2574

עוד חידוש הונהג כאן: ספורט, שלא ידענוהו עד־כה. גופנו הכפוף התחיל לאט־לאט מתיישר, הידיים נתחסנו והרגלים ידעו לבעוט ישר לשער... בתחרויות ספורט שונות עם תלמידי בית־הספר העממי הפולני, לא פעם היתה ידנו על העליונה, ורבה גאוותנו על כך. כן נערכו בבית־ספרנו טיולים ליער שמחוץ לעיר. היום, בהזכרי בדברים האלה, חיוך עולה על שפתי. אבל בימים ההם, לפני עשרות שנים, כאשר אנו, בני־נוער, היינו מושפלים בסביבה נכרית ונבצר מאתנו לתת פורקן ודרור למאווייננו הטבעיים הפועמים בנו, — היה טיול כזה בבחינת מאורע רב־רושם. גולת הכותרת בפעלו של המנהל רם פורט היתה הקמת תזמורת התלמידים הראשונה בעיר, המורכבת אך ורק תלמידים יהודיים, בהדרכתו של המנצח והמנגן הנודע בעירנו שמחה לומטיג המנוח (ניספה עם משפחתו. שני בניו ובת אחת ניצלו בדרך נס, ומתגוררים בישראל ובאוסטרליה). תודות להשפעתו של המורה רפפורט, סיפקה עירית בנדין לתזמורת זו כלי־נשיפה בשביל ארבעים תלמיד, ואני בתוכם, שאומנו ע״י המנצח לומטיג ולאחר כך גם ע״י ברנבלט המנוח. במרוצת הזמן נתפרסמה התזמורת, ולא היתה חגיגה בעיר בלי השתתפותה. היא נתנה דחיפה לחינוך מוסיקאלי של הנוער ופיתוח החוש האסטתי והאמנותי שלו. לשם השתלמות, נוסעים היינו לעתים קרובות לקטוביץ הסמוכה כדי לשמוע נגינה טובה בביצוע התזמורת המשוכללת ב״פילהרמוניה" וללמוד ממנה.

passage_1f19c9e35d37e1f0f370a9ac
Passage 3OCR · respaced for reading · source chars 2576-3856

יחד עם תזמורתנו נוסדה להקת רקדנים, וכפעם בפעם הוסענו יחד בהצגות, שהכנסותיהן הוקדשו ל״עזרה הדדית" בין התלמידים. אחדים מחברי התזמורת הצטיינו במיוחד, ובראש וראשונה בננו הבכור של המנצח לוטק ב דנבלט שסיים את הקונסרבטוריון בוארשה ואחר כך הופיע בתזמורת הפילהרמונית בניו יורק בניצוחו של טוסקניני (נפטר בצעירותו לפני שנים אחדות). כן־יש להזכיר את ז. וינברג. גם הוא, כקודמו, הצטיין בלימודו בקונסרבטוריון הוארשאי, השתלם כמנצח ושל טיפה בכמה כלי - נגינה. בגלל הצטיינותו בתחרות מוצלחת אחת זכה בפרס המעניק לו נסיעת חינם על פני העולם, ובשובו הביתה היה למנצח מעולה. נרצח ברחוב העיר בידי סרדיוט נאצי, בהגינו על יהודי מוכה ומושפל. בית־ספרנו שימש דוגמה למוסדות חינוך אחרים, ונוסדו עוד שתי תזמורות בבית־הספר העממי מספר 2 ובגימנסיה "יבנה". מרדכי המפל / ביקנר אישים בבנדין • • ירנו, שהצטיינה בחוש תרבותי־אינטלקטואלי, ביקרו בה אישים 33 ידועי־שם בציבור היהודי בפולין לשעבר ובעולם היהודי: הוגי - דעות ואנשי־מדע, סופרים ועתונאים, במאים ואמנים, מדינאים ועס - קנים׳ תועמלנים ונואמים, משולחים ושד״רים, שנמנו עם כל המפלגות והזרמים בחיי החברה היהודית המסועפת. יקצר המצע לפרט את בקורי כולם, ואף לא של רובם. לפיכך נצטמצם ונעמוד על ארבעים בקורים, לערך.

passage_14c17e3924fd68d23534cd60
Passage 4OCR · respaced for reading · source chars 3858-4872

אפשר שנכשלת יפה ושם באי־דיוק של תיאור, תאריך או מאורע, ו״שגיאות מייבין".. . בבחירת החומר קבעתי לעצמי הנחה — אישים השייכים לכל התנועות בצבור היהודי. המדור ערוך לא בסדר אלפביתי, וכולל שמות אישים שביקרו בעירנו משנת 1899 עד 1939, שבועות מעטים לפני פרוץ המלחמה והשמדת קהילתנו. הרב יצחק ניסנבוים מעסקני "המזרחי" הראשונים ומטובי מטיפיו. ב־1899 ביקר בבנדין ודרש בבית־הכנסת הגדול על הרעיון הציוני ועל שיבת ציון. דבריו עוררו את חרון־אפו של החוגים הדתיים האנטי־ציוניים, שהיו אז רוב מנין בעירנו. בבואו לבנדין חיכה לו, לרב ניסנבוים, ר׳ בריש מרגר, שבביתו התארח. האורח השתומם, שרק שליח אחד בלבד בא להקביל פניו, שרגיל היה לקבלות־פנים נלבבות והמוניות. חולפות שעות ואין רואים איש מחברי הועד של אגודת הציונים שהזמינוהו. לא שלט עוד הרב ברוחו ושאל: "במטותא ממך, ר׳ בריש, האם אתה הציוני היחידי בעיר..." השיב לו: "לא הודעתי על מועד בואך אף לאחד מחברי הועד, כי כולם "אשכנזים" ולא רציתי לתת פתחת - - 306 -

passage_c8d9cfb36ebc24cc1c480e4c