יצחק קצנלסון ומשה ברודרזון בשנת 1924 ביקרו שניהם בעירנו לפי הזמנת החוג הספרותי שלידה״מוזע" והרצו על שאלות ספרות ואמנות, כי שניהם פעלו גם בשטח התיאטרון. להרצאותיהם ב״קורסר׳ בא קהל רב שהקשיב לדבריהם בעניין רב. קצנלסון, כמנהל בית ספר עברי בלודז׳, ביקר בעת שהותו בבנדין בבתי־ספר שבהם תפסה מקום ניכר הוראת שפת העברית ("יבנה" וה״מזרחי"׳. המשורר נתקבל בחדווה על־ידי התלמידים, שהיה ידוע להם כמשורר ילדים מקובל, שדקלמו את שיריו בחגיגותיהם והציגו את מחזותיו התנ״כיים. את ביקוריהם של שני האורחים ניצלו כמה סופרים צעירים מבנדין והסביבה: דוד זיטמן (נפטר בהיותו בן 25), משה מונ- שיין, דוד מיצמכר, לייזר שיקמן (ניספו) ואפרים קליימן, שניסו בהצלחה, את כוחם במשיכת הקולמוס ובאו לקרוא מפרי־ עטם, בכורי יצירותיהם, באזני האורחים, שהקדישו להם תשומת־ לב ועודדום. רצה הגורל, שמהחבורה הצעירה הנזכרת של סופרינו המתחילים, שעוררו תקוות ודבריהם נתפרסמו בכתבי־עת: "יונג זאגלעמביע", "אונזער טריבונע", "געזאנגעך ועוד שרד בחיים אפרים קליימן בלבד. יתר חבריו חוסלו במחנה־המוות אושוויץ יחד עם יצחק קצנלסון, משוררושל"העם היהודי הנהרג". יעקב אורי ושמואל דיין מותיקי העליה השניה וההתישבות. ממייסדי נהלל. בבנדין ביקרו בשנות העשרים בקשר למפעל הקרן הקיימת לישראל בסיסמה — "מאה אלף דונם תוך שנה אחת", שהוכרז
ב 1924 על־ידי אוסישקין, אשר בא לשם כך במיוחד לאירופה ולפולין. הוא כינס את עסקני הקה״קל בפולין לועידה מיוחדת בוארשה, שבה השתתפתי כציר הסתדרות "השחר". בהשתתפותם של אורי ודיין נערכו עצרות ואסיפות־עם המוניות. הם שהו אצלנו כמה ימים, נפגשו עם הסתדרויות הנוער, הרצו על שאלות ארץ־ישראל וקראו לפעולה למען גאולת האדמה, לעליה ולהגשמה. פעולתם של אנשי העבודה והאדמה מהארץ העלתה אח ערכה של הקה״ל בין כל שדרות העם ואת הכנסותיה. יעקב אורי ביקר בעירנו מספר פעמים בעניני הקהק״ל וקרן היסוד. ביקורו האחרון היה בשנת 1939, בעצרת אבל לזכר א. ד. גורדון. ד״ר חיים ז׳יטלובסקי להזמנת אגודת "ייווא" ביקר בעירנו ד״ר ז׳יטלובסקי. מטובי סופרי ועסקני תרבות יידיש. הוא השמיע בבגדיו בינואר 1925 שתי הרצאות מאלפות באולם הקולנוע "קורסו". כל פעם היה האולם מלא. הנושא היה: "מהות חיי האדם", והמרצה הפליא בשפע רעיונותיו. את האורח הציג יצחק פסח זווו, מזכיר הקהילה, שהפליג בשבחו של האורח וסיים ברכתו, באמרו: "לו יהודי דתי הייתי, כי אז הייתי פורש ידי על ראש אורחנו היקר ומברכתיו בברכת "שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה". לכבודו נערכו מסיבות־רעים, שגם בהן האציל מרוחו והשראתו על המסובים. קבוצת חברי "התאחדות" עם יוסף הפטמן בתרפ״ד אגרופע חברים פון ״התאחדות״ און ״השחר״ מיט יוסף הפטמן אין 1924
עומדים מימין לשמאל: דבליור, מרדכי המפל, אברהם שטרוכליץ, י. דונקלמן, ישראל גרסנר יושבים: ישראל א. ליור, יוסף הפטמן, דוד ליור, משה אופנהיים. - 310 -