הכוח "בוינר" היה אלוף הכדורגל בעולם, מהקבוצות המפורסמות בשנות העשרים. לא היתה קבוצה שלא נוצחה בתחרות עם "הכוח", שייצג את הספורט האוסטרי בעולם. "הכוח" יצא להפגין את כוחו בכל רחבי־התבל. בהיותו בפולין, ביקר "הכוח" גם בבנדין, בקיץ 1924, ושיחק עם "הכוח" המקומי, הקבוצה החזקה ביותר בזגלמביה, ואעלה זכר אחדים מחבריה: חיים יחיאל שיווער (כעת בישראל) ואחיו יידל שנספה, מניאק זמיגרוד (בצרפת), מוניאק ביוני צווייג (ישראל), יידל רכניץ, מעלאך, יורא, האחים בראמא ועוד שאינם. יום התחרות היה יום־סגריר, וגשם שוטף ירד ללא הפוגה. על אף זאת נתכנסו במגרש המונים, כדי לחזות במשחק — שעות אחדות עמדנו בגשם שלא פסק. המגרש היה כולו לביצה, הכדור מרופש וכבד והשחקנים מלוכלכים, וחולצותיהם ונעליהם דבקו לגופם, אולם ניכר טיב משחקם המצוין של האורחים, שגברו על המארחים בתוצאה 7:1 < את שער־הכבוד הבקיע מ. בירנצווייג המתגורר בחיפה. התוצאות לא הרתיעו את אנשינו, למדו לקח וצברו כוח והיו לקבוצה איתנה בעלת הישגים בשדה הספורט והכדורגל בפולין. בתחילת שנות העשרים נתפרסם בפולין בגבורתו הנדירה היהודי זישא ברייטברד, יליד לודז׳. שמו נישא בשעתו על שפתו של כל יהודי, לבו נתמלא גאווה עקב מוצאו של הגבור, המכונה "מלך הברזל".
הוא נסע מעיר לעיר והפגין כוחו הפיסי לעיני המונים שהתמוגגו מרוב נחת מלהטוטיו הנפלאים. העתונות הרבתה לכתוב עליו, שהוא גם יהודי לאומי, תורם לקרנות הלאומיות ולחברות צדקה ומנחיל כבוד לעמנו. לבנדין הגיע בשנת 1925. כל העיר רגשה. כל הכרטיסים נחטפו. למחזה שנערך על מגרש "הכוח", נהרו לא רק חובבי הספורט בלבד אלא גם ישישים ואמהות פעוטיהן בזרועותיהן. גם חובשי הישיבות ותלמידי מחדרים "באו להציץ ב״שמשון הגבור" בן־ זמננו העוקר הרים וממית ארמונות.. . בטרם התחיל המחזה הופיע הגבור לפני הקהל הרב, שהריע לכבודו, רוכב על כרכרה קטנה בעלת שני גלגלים גדולים הרתומה לשני זוגות סוסים מטופחים, והוא, ערום למחצה, עטוף גלימת־ משי, שסמל מגן־דוד רקום בה, קסדה לראשו ורצועות שרוכות על רגליו; מעמד המעלה בזכרון את מלחמת הגלדיאטורים ברומי.. . הוא הדגים דוגמאות ותרגילים של מעשי־גבורה מעוררי התפע - לות ותמיהה. פירק בשיניו שרשראות ברזל שחוליותיהן עבות, הוא עצר זוגות סוסים שהוצלפו בשוטים ומנע מהם להתקדם, סחב על שכמו עגלה עמוסה, וכופף פסי־ברזל עצומים וכיו״ב, והצופים עוקבים במתיחות אחר מעשיו.
תרועות ממושכות וקריאות עידוד ליוו את הגבור, והלב החרד רחש לו ברכה, שעין רעה לא תפגע בו, חלילה. ברם, באחת מהצגותיו אירעה לו תאונה: מסמר מוחלד נתקע עמוק בבשרו, וכעבור זמן מועט מת בהרעלת דם. על מותו הטראגי התאבלו מעריציו, שראו בו דמות אגדה, מצאצאי החשמונאים. אחיו הצעיר, יוסף, גם הוא היה גיבור ונתברך בכוח גופני נדיר וכונה בר־כוכבא של המאה ה־20. ביקר בעירנו והציג לפני המונים את גופו החסון ולא בייש את אחיו המנוח, כי תרגילי אקרובאטיקה רב־גווניים שלו בהרמת משקולות כבדים, בכפיפות פסי־ברזל ובניתוק שרשראות היו מרתקים וזכו להצלחה ולתשואות הקהל. אין ספק, שזישא ברייטברד ואחיו יוסף תרמו את חלקם הניכר בשדה טיפוח תרבות הגוף בעמנו. מ. ה. חברות ״השומר הצעיר״ (1924) עם ראש־קבוצתן דורקה המפל (משמאל השלישית בין היושבות) - 322 ־