בעל בית מסחר לעורות שקיבל בירושה מאביו, ואחר כך היד. בעליזז של טחנת קמח ברחוב מלכובסקי. גם הוא היה ממייסדיה של אגודת ישראל, ולפי הוראת הרב מגור הוא היה לפרנס בקהילה. כן היה ממייסדי בנק הסוחרים, וזמן רב יושב ראש ההנהלה. אדם ישר ואציל רוח. על דברו אפשר היה לסמוך לחלוטין. יד נדיבה לצדקה, לרבות מתן בסתר. יהודי חכם, ידע רוסית, גרמנית ופולנית חזיון נדיר בזמנו. אף על פי שהיה אדוק, הקנה לבניו השכלה, החזיק מורים פרטיים בשבילם — והבנות למדו בגימנסיה פולנית. מת בגיטו, פורים 1942. הי״ד. ר׳ חיים ליוד חיים ליור, היה היחידי בין האחים שנהג כצוואת אביו ולא שלח ידו בעסקי ציבור. וכשנשאל לפשר הדבר, ענה: — בני כבר עוסקים בעניני ציבור במקומותיהם — אברהם ליור ה״לבך, ידר ההסתדרות הציונית, ושמואל ליוד — יו״ר ארץ ישראל העובדת. אדם נעים הליכות, ידע לספר ברוב כשרון אגדות־עם ישנות, הכיר את כל המשפחות היהודיות בבנדין בדורות האחרונים. בלילות שבת, לאחר הסעודה, היו באים לביתו, לכוס תה, חסידי ראדומסק הותיקים, כאיציק גולד, ש. פראוור, רכני״ץ ואחרים, מנעימים בזמר ומספרים סיפורים על הרבי. ב־1943, עם הגירוש הסופי, נרצח בידי הגרמנים בשכבו במ- טהו. הי״ד. צעיר האחים, ר׳ משולם, היה אציל רוח, ועצם הופעתו ברחוב עוררה יראת כבוד. גבה־קומה, עטור זקן ארוך, יפה, ללא רבב על בגדו, על אף עיסוקי בית משרפות לבנים וחנו ת גדולה לעורות ר, משולם ליור