Rabbi Michla

בן עשרים הוםמך ע״י הצדיק מנסחיז להוראר״ ובמשך שהותו שם הגיע אלױ כתב רבנות מקהילת טארלד״ חתום בידי כל אנשי העיר, שמקבלים אותו לרבם, מנהיגם ומורפ. אך הוא לא נענה חיש לקריאתם, תוך חשש, שמא יפריעו דבר זה מלעסוק בתורה ובעבודד״ ופעם כשבא לרבו מנסחיז ליהנות מזױ תורתו מצא שם את הרב שמואל שינאװר ששאל את רבו על איחור התפילה. הצדיק ענהו, שהרבי ר׳ מיכלה כבר גילה טעמו של דבר, בהתיחסו לשבט דן שהלך אחרון במטרה לאםוף שארית המחנד״ אך הר״ש הוסיף להקשות בזה בהםתמכו על הזוהר ועוד. הרב אריה־יהודה הסביר לר״ש את הענין באר היטב, והלה סירב להענות להםברו באמרו שלא אלױ פנה בשאלתו. אך הצדיק מנסחיז השיבו, כי דברי ר׳ אריה נכונים, והוסיף, שסמך את ידױ על ר׳ אריה לא רק כרב ומורה אלא גם כרבי ומנהיג ישראל, ואל ישים לב לקטנות המקום, כי גם הגאון בעל ״פני יהושע״ כיהן שם כמורד״ ועלױ להסבים לכהן שם גם ברבגות וגם בצדיקות, כי מי ראוי לאותה אצטלא אם לא מי שמלא תורה כרמון ? ...