Lublin

... 3. משנת 1702 כהן הרב אליעזר בר יהודה (1660 — 1730)8. נולד בפינצ׳וב׳ הוא נכדו של ר׳ צבי הירש׳ הרב בלובלין׳ חתן אחותו של יעקב בר־אברהם המלין אשכנזי בעמ״ח ,׳מדרש רבה״׳ באור על מדרש רבות׳ עם קצת הוםפות מם׳ יפה תואר והוספות בנו של אברהם׳ נדפס יחד עם פירוש משגת דרבי אליעזר מפינצ׳וב׳ פראנקפורט דאודר תס״ה ואח״כ תע״ה׳ גם באמםטרדם 1728, בשם ״משגת אליעזר״ פירוש על אגדות התלמוד. ...

... ין החםידים, הביא לחסידים עדפות ונצחון מוחלט. התגברות החסידות התחילה עם בוא הרב דוד לנדא שהיה ידוע כלוחם קנאי. לכן אין פלא שמלחמת המתנגדים נגדו, הלכה והתפשטה בקרב האוכלוסיה בלי לשים לב לאמצעי המלחמה. המתנגדים לא נרתעו אפילו לדרוש את הדחתו מרבנות, אולם למדנותו הגדולה ויחום משפ־ חת לנדא עמדו לימינו. גם בימי ױרשו נמשכה עוד המלחמה. במרוצת הזמן השתלטה החסידות וביחוד הקוצקאית. ראשי הקהילה במחצית השניה של המאה הי״ט הושיבו גם על כסא הרבנות את הרב אברהם יצחק סילמאן מחםידי קוצק. הוא היה נוםע אל ר׳ ליבלה אײגר בעל ״תורת אמת״ ואל רבי צדוק הכהן בעל ״פרי צדיק״• אחרי פטירתו של כהן רצו חםידי לובלין לבחור אותו כממלא מקומו — אולם הוא סרב ונשאר בחמילניק. עם הרב אברהם יצחק סילמן, שהיה תלמידו של הרבי אברהמלה אײגר מלובלין, בעל המחבר ״שבט יהודה״, התפשטה בחמילגיק בשנות השבעים של המאה הי״ט, החםידות הלובליאנית. מגי בחירה זו היתה הקהילה שקועה עד חיםולה במריבות ומדנים עקב כסא הרבנות׳ ובתוצאה מההתחרות בין פלגים חםידײם של השטיבלאך : גר, מודזשיץ, אוזשרוב, אלעקסאנדער, לובלין,

דער צײט פון זײן ױרש האט געדויערט דער קאמף ביז װאנען דאם חםידות, באזונדערס דאס קאצקער חסידות, האט אין גאנצן באהערשט די שטאט. אין דער צװײטער העלפט פון 19־טן י״ה איז זײ אפילו געלונגען אװעקצוזעצן אויפן כסא הרבנות א קאצקער חםיד — הרב אברהם יצחק סילמאן. ער פלעגט פארן צו ר׳ לײבעלע אײגער בעל ״תורת אמת״ און צו ר׳ צדוק הכהן בעל ״פרי צדק״. נאך דער פטירה פון בעל ״פרי צדק״ האבן לובלינער חסידים אים געװאלט אלס ממלא־מקום. הרב םילמאן האט אבער אפגעזאגט און געבליבן אין כמיעלניק, אדאנק הרב אברהם יצחק סילמאן, װעלכער איז געװען א תלמיד פון רבי אברהמעלע אײגער פלן לובלין, מחבר פון ״שבט יהודה״. אין די זיבעציקער יארן פון 19־טן י״ה, איז כמיעלניק געװען באהערשט פון לובלינער חסידות. שפעטער איז די קהילה ביזן םוף פון איר קױם געװען ארײנגעטאן אין מחלוקת װעגן רבנות, מחלוקתן אין רעזולטאט פון דער רױואליזאציע צװישן די חםידישע שטיבלעך : גער, מאדזשיץ, אוזשעראװ, אלעקםאנדער׳ לובלין.

... שנים מספר ישב רבי ליפא בחמילניק׳ ושמשו זרחה עלױ גם כאן׳ ונחלתו שפרה עלױ. הוא מצא לו שבילים נאמנים ללב העם ורכש לו חסידים. הוא צעד ברחובותיה של העיר׳ נשם את אוירה׳ ולפעמים היה ױצא מהעיר למסיבות צדיקים• והיה נוכח ב״חתונה הגדולה״ בלובלין׳ שבה השתתפו כמעט כל צדיקי הדור. ובחמילניק הגה ותכנן את כתיבת ספרו ״אורח לצדיק׳/ ביד חרוצה וצנועה רשם את פרקי םפרו׳ קבע לו מסגרת ונתן בטוי למה שנחרת בחזון רוחו׳ מתוך בטחון בכח העמידה בצדקת הדרך׳ בגבורה העצורה במחנה החםידים המסתער להעפלה רוחנית והתעלמות מהמציאות הכלכלית. ...

ושוב אירע פעם בתקופת שמשותו אצל הרבי׳ שחתנו של רבי ליפא שאכל על שולחנו׳ עשה מעשה קונדס שבועות אהדים אחרי נשואױ׳ והוציא מטפחת־אף מכיםו של איש אחד שקצחה נראתה מחוץ לכיסו. כשנודע הדבר לחותנו הקפיד מאד עלױ׳ באמרו׳ שרק קל שבקלים יכול לעשות כזאת׳ גרשו מביתו ודרש מבתו לקבל ממנו גט פטורין. רי״ב לא התאפק׳ נכנס לרבי ליפא וניםה להרגיעו ולהשלים בינם. אך הצדיק הקפדן הקפיד גם עלױ; בהשיבו לו : גם כמוך כמוהו, רי״ב פרש הימנו ופנה לביתו. הקפדה זו נתעוררה שוב בזכרונו של רבי ליפא ב״חתונה הגדולה״ שהתקײמה בלובלין׳ ומאז נחפרדה בינם החבילה6׳־,

... א צדיקים קדושי עלױן הנוכחים כאן — קרא בנגון הבדחנות כשבאצבעו מראה כל הזמן על רי״ב — היש יהודי שעמד ויגע יגיעות קשות בעבודת השם ית׳ מזמן מרן הבעש״ט ועד הױם כישכר־בר מראדושיץ ? אמרו נא את האמת :״ פה אחד נשמעה התשובה : ״אין״. רנ״צ מחה זיעה ממצחו והמשיך מבלי להפסיק לרגע : ״אמרו נא צדיקים׳ קדושי עלױן הנמצאים כאן — הפעם הפנה מבטו במױחד לעברו של רבי ליפא מחמילניק — הישגו יהודי שםיגף ועינה את עצמו בתענױת ובסיגופים וכיתת רגלים להכיר את צדיקי הדור׳ כברל מראדושיץ?״ גם הפעם ניתנה התשובה — ״אין״. שוב המשיך: הנכון הדבר שברל הראדושיצי׳ ירא שמים אמיתי הוא ? — שוב נשמעה תשובה אחידד.: ״הן׳ אמת ונכון״, כאן הפסיק רנ״צ את בדחנותו וקרא לרי״ב: ברל הראדושיצי! התחלת לומר בדחנות — םײמנד״ לך נאה לומר בדחנוח בשמחתו של מורגו החוזה מלובלין׳ כי בך העידו עשרות צדיקים וקדושים׳ שידעת

... לא גפרדו מאיש׳ אף לא מבית רי״ב. הדבר היה לפלא רב. הרז — רז. כשביקר רי״ב אצל רבו המובהק רבי יעקב־יצחק החוזה מלובלין מיד לאחר חג הפסח׳ שאלו ״החוזה הקדוש״ כבדרך אגב׳ ״נו׳ כיצד נראים בעיני ישכר־בר המלאכים גבריאל ומיכאל י״!נ

... עילאים עד כלות הנפש, כפי שהסכינו בנגון ורקוד בחצר לובלין, אפטא, ,קוזיניץ ואחרים׳ חזױן מצוי בעיר, שגרם נחת ...

שיטת קוצק היתה קײמת גם אחרי פטירתו של רבי מנדלי מיסדה הקוצקאי, וױתר ממה שמצאה המשך אצל בנו רבי דוד מקוצק היא היתה שולטת גם בחצרות צדיקים מבית מדרשו של קוצק. רבי יהודה־ליב איגר הצדיק מלובלין (מנכדי רבי עקיבא איגר הגאון הנודע) מחבר ״תורת אמת״ המשיך בשיטת רבו מקוצק, כפי שאפשר לעמוד עליה בספרו, שאף הוא נחשב לספר קלאסי בחסידות, ואלױ הױ נוםעים רבים מחסידי קוצק לשעבר אחרי פטירת רבם הגדול. ביניהם אפשר היה לראות גם את רבי אברהם יצהק דידן שנםע ללובלין שנים רבות, ואחרי פטירתו בשנת תרמ״ח המשיך לנםוע לממלא־מקומו רבי צדוק הכהן בלובלין בעל ״פרי צדיק״ וםפרים רבים אחרים. אחרי פטירתו של רבי צדוק הכהן (חשוך בנים) נפלה הבחירה מטעם חםידי לובלין על רבי אברהם יצחק סילמן כממלא מקומו באדמו״רױת, אך הוא םירב בהחלט מלהױת רבי לחסידים, נשאר ױשב על כסא הרבנות בחמילניק, והמשיך לנסוע לובלין׳ לרבי אברהם אײגר בעל ״שבט מיהודה״, שמילא את מקום אבױ בעל ״תורת אמת״35. ...

עוד לפני בחירת הרב מראקוב לרב בחמילניק יצאה ״אגודת הרבנים״ ללא פגיה אליה בטענה שהרבנות בחמילניק שײכת למו״צ. והדבר מצא לו הד בעתונות הװרשאית. ועד קהלת חמילניק יצא בעתון בשאלה׳ מי נתן רשות לאגודת הרבנים להוציא פסק דין על שאלה שלא גשאלה׳ בע,ד שבחמילניק גופא ישב בית־דין של רבנים גאונים מפורםמים, שאחרי ישוב־דעת ממושך הסכימו למינוי הרב הגאון אפשטין כרבה של חמילניק. מלבד זה קײם הסכם בין שני הרבנים שהוםכם בדױ־תורה בקילץ אצל הרבי מניאםצ׳נה. נוסף לכך נתפרסמה חות־דעתו של הגאון בדװינסק (רבי ױסיף רוזין ה״עילוי הרוגאטשובי״) שלפיה הצדק על צד הרב אפשטין. וסיפרו, שהרבי מטריםק רבי משה־מרדכי טברםקי שישב בלובלין ביקר בחמילניק והוא התפלא על איסורי הצד השני נגד הרב אפשטין והוא אכל בשר בשהיטתו והכיר בזכותו כרב העיר. אחרי בחירת הרב אפשטין ברוב קולות העביר הרב את מגורױ להמילניק והביא אתו את בני ביתו׳ זבעיר חכו לו חסידױ ומצדדױ׳ ובראשם חברי ועד הקהלה. את המכונית עם הרהיטים והחפצים הובילו לדירה שנשכרה במרכז העיר׳ בשוק׳ ונציגי הקהלה מםרו להרב את הפיקוח על הענינים הדתײם. הרב נגש למלוי תפקידו וקײם מגע עם הקהלה ואישים אחרים של העיר׳ הופיע אישית בחתונות, ברית־מילה ומשתות־מצוה אחרות. וחיש מהר רכש לו הרב השפעה בעיר. עד מאוחר בלילות היתה דירת הרב מלאה חסידים ואור הנרווז שהאירו את הבית האיר את האפלה דרך החלונות שפנו לשוק. ועם כבוי האורות היה זה םימן שהשעה מאוחרת.

... 21) סדר התורות מתלמידי הבעש״ט, לובלין, תר״ם. ...

... 7) לפי ״םדר הדורות מתלמידי הבעש״ט״ (לובלין, תר״ם) עםק רבי ...

... שושלת אוזירוב נוםדה בידי רבי אריה יהודה ליב אפשטין הלוי, שהיה בעל נפש גדולה, המכונה בפי נכדו (הרב שניחה גילרנטר, אב״ד בקלימנטוב) בתואר ״הגאון הקדוש ראש כל בני הגולה המפורםם בדורו״, חתנו של רבי ראובן הלוי איש הורביץ, אב״ד בז׳ארנובצה׳ מחבר ספר ״דודאים בשדה״, שבעת נשואי הזוג הצעיר אמר עלױ ה״חוזה״ מלובלין את הפסוק : ״וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי״, כלומר, שהם לוײם אמיתײם עד לוי בן יעקב אבינו. ועל רבי ראובן, שהיה נכד מהר״מ טיקטין והשל״ה הקדוש, העיד ה״חוזה״ : ״לרבי ראובן יש נשמת רב המנונא םבא והוא השלישי מל״ו הנםתרים שעליהם קײם העולם״1).

... כבנן של צדיקים משלשלת הױחסין נשא לאשה את בת הנאון הצדיק ר׳ אליעזר שלום אב״ד בשדליץ ופיטריקוב, בן הרב הגאון הצדיק ר׳ שמחה אב״ד בטשיכיב וחתן הרב הגאון הצדיק מופת הדור ר׳ צבי מנחם אב״ד עיר־חדש בעמ״ס ״זכרון צבי מנחם״ מגוע הרמ״א והב״ח והמג״ע ורבי השיל והרש״ל ומהרמ״מ מלובלין והתױ״ט עד רש״י הגדול המױחם לדוד המלך.

... רבי אליעזר יהושע, בנו של רא״ש, נולד בערב ױם־כפור תרנ״ט באוזירוב, למד תורה אצל מלמדים ובחורים בשקידת רבה וכל ימי נעורױ לא פםק פומיה מגירסא, והודות לשאיפתו הגמרצה ללמוד תורה רכש לו ידיעות רבות, וכבר בימי עלומױ החליף מכתבים עם רבנים גדולי דורו, כמו הרב אליהו קלצקין מלובלין ואחרים, והוםמך להוראה ע״י הגאון הצדיק מאוסטרובצה. במבוא לםפר ״שארית ברכה״ מכתירו רבי שמחה גילרנטר אב״ד בקלימנטוב בתואר ״הרב הגאון המובהק הרה״צ בו״ק חסידא ופרישא המפורסם חכם הרזים םוע״ה וכו״/ וממנו אפשר לעמוד על גדולתו בתורה ובחכמה ונתקײם בו מאמר חז״ל ״ברא כרעיה דאבוה״.

הגאון ז״ל המשיך בחםידות הלובלינאית גם לאחר פטירת רבו בעל ״תורת־אמת״, אצל הגא־ן הצדיק ר׳ צדוק ז״ל׳ הנודע בשם ״הכהן מלובלין״. לאחר שנאםף הכהן לעמו בלי בנים׳ צױוה לפני פטירתו שהגאון מחמילניק ימלא את מקומו והוריש לו בגדי שבת אשר לו׳ אולם הרב סירב גם הפעם להױת רבי׳ וכשבאו הרבה חםידים׳ מיד אחר פטירת הכהן לשבת לחמילניק׳ עזב הרב את העיר טרם שבת ויצא ללובלין אל הרבי ר׳ אברהמלי איגר ז״ל׳ ומני אז׳ הגאון ז״ל שובת היה שבת אחת בשנה אצל הרבי ר׳ אברהמלי איגר.

כשמלאו לר׳ אברהם־יצחק עשרים שנה׳ העתיק הרב החמילניקאים ר׳ לייביש ז״ל את מקום מושבו לאוזירוב׳ ובעלי־בתים מכל החוגים שבעיר הגיעו לכלל דעה אחת להכתיר את העילוי שלהם ר׳ אברהם יצחק בכתר רבנות. נשלחה משלחת של בעלי בתים חשובים שבעיר עם כתב־ רבנות ללובלין. שם התגורר ר׳ אברהם־יצחק אצל בעל ה״תורת־אמת״• המשלחת שהתה שבועות אחדים׳ כי לא ר׳ אברהם־יצחק ואף לא רבו נאותו להצעת נכבדי חמילניק. ר׳ אברהם יצחק טען לתומו כי עודנו צעיר לימים ואינו ראוי לאותה איצטלה. בעל ״תורת אמת״ התנגד להצעה מבלי שיתן טעם לדבר. אולם לאחר זמן גילה בעל ״תורת־אמת״ את םיבת התנגדותו׳ כי לא רצה שתלמידו יתמכר לרבנות. רצונו היה שיתבודד אצל מילי־דעלמא וימלא מקומו בתור רבי ומורה־דרך לאלפי חסידױ. משלחת החמילניקאים לא עזבה את לובלין אלא בקשה את התערבותו של ר׳ ישראל לײב׳ אבױ של ר׳ אברהם־יצחק׳ שבא ללובלין בלוית מחוחנו ...

פעם התארח בחמילניק מוכר־ספרים שהציע את הםפר העתיק והנדיר ״בנימין זאב״ במחיר של עשרים וחמשה רובל. םך כזה קשה היה להרב להוציא על םפר אחד, העיר אמנם תמכה בו ברוח נדיבה ומשכורתו הגיע עד לחמישים רובל לשבוע מלבד שאר הכנםות, אבל ההוצאות של בית הרב גדולות ומרובות הױ, כי תמך בבניו ונכדױ תמיכה מתמדת. מודאג היה הרב, מאין יקח עשרים וחמשה רובל כדי לקגות את הספר יקר המציאות. לפתע אמר אלי: מורי הכהן ז״ל מלובלין לא היה עשיר ובכל זאת הגיעה ידו לקנות םפרים רבים יקרי־ערך, בהױתו כהן הקדיש את שקלי הכםף שהיה מקבל מפדױן בכורים לקנית םפרים, אבל אני אינני לא כהן ולא עשיר ואין לי במה לשלם בעד הםפר׳ והמוכר־ םפרים לא יתן בהקפד״ כי איש עני הוא והכםף נחוץ לו לצורך קגית ספרים אחרים, ולהשאיר את הםפר מבלי לקנותו גם אי אפשר, כי ספר יקר־ערך כזה מזדמן רק פעם אחת לשנים רבות. לכן, לך נא אל ר׳ ױחנן השו״ב, םפר לו את כל המאורע ותבקשהו שיקדים בתשלום סך עשרים וחמשה רובל על חשבון ה״קורובקא״ (קרן השוחטים) של השנה הבאד״ ואקנה את האוצר הזד״ ...

... כשחלה הרבי הלובלינאי במחלתו האחרונה, יצא הרב לבקר אצל רבו. באותו זמן למדתי אצל הרב בחמילניק וזכיתי לנסוע עמו ללובלין. החזון של אותה פגישת הגאון ז״ל עם הרבי שגטה למות לא ימוש מזכרוני לעולם. ...

... דער כמיעלניקער גאון איז נאך דער פטירה פון בעל ״תורת אמת״ װײטער געפארן קײן לובלין צו ר׳ צדוק הכהן. װעלכן מען האט גערופן : ״הכהן מלובלין״. פאר זײן פטירה האט דער כהן באפוילן אז דער כמיעלניקער גאון זאל פארנע־ מען זײן פלאץ און װערן רבי, ער האט אים איבערגעלאזט זײנע שבתדיקע מלבושים, אבער דער רב האט זיך קאטעגא־ ריש אנטזאגט און װען א גרופע חסידים פץ לובלין זײנען צו ...

... װען דער דאמאלםדיקער רב ר׳ לײביש האט פארלאזן דאם כמיעלניקער רבנות כדי זיך צו באזעצן אין אזשעראװ — איז א דעלעגאציע פון חשובע כמיעלניקער בעלי־בתים אװעק קײן לובלין מיט א בתב־רבנות כדי צו קרוינען דעם כמיעל־ ניקער עילוי ר׳ אברהם יצחק סילמאן אלם כמיעלניקער רב. נישט ער און נישט זײן רבי ר׳ לײבעלע אײגער האבן אבער נישט געװאלט מםכים זײן צו דעם פארשלאג פון די כמיעלניקער נכברים.

... דער רב איז געװען פארזארגט־ פונװאנען װעט ער נעמען די 25 רובל צו קויפן דאם דאזיקע װונדערלעכע םפר ? פלוצים זאגט ער צו מיר־ ״מיץ רבי, דער כהן פון לובלין איז קײן גביר נישט געװען און דאך האט ער באװיזן זיך אײנצוקויפן די טײערסטע און װערטפולסטע םפרים. זײענדיק א כהן האט ער מקדיש געװען די זילבערגע שקלים, װאם ער האט באקו־ מען אויף א פדױן־הבן, אויף קנין ספרים׳ אבער איך בין נישט קײן כהן און נישט קײן עושר, װי זאל איך נעמען געלט צו באצאלן פאר דעם טײערן ספר? דער מוכר־םפרים איז אן ארעמאן. ער קען מיר אויף קרעדיט גישט געבן און אפזאגן זיך פון דעם נישט געװײנלעכן ספר קען איך דאך אויך גישט, ובכן, גײ צו ר׳ ױחנן שוחט און דערצײל אים די גאנצע מעשה און װעםט אים בעטן ער זאל מיר געבן 25 רובל פארויפ אויפן חשבון פון ״קאראבקע״ פון גײ־יאר און איך װעל דעם אוצד קויפן״. ...

... װײט־װײט, נישט נאר מחוץ די גרענעצן פון דער שטאט נאר אפילו אויד מחוץ די גרענעצן פון מדינת פוילן. ער איז געװען משכמו ומעלה הויך, העכער און אפשר טאקע דער העכסטער פון אלע גדולי־הדור, װאס האבן אין זײן צײט געלעבט. אן מליצה, נאר טאקע אין פיל־פאכיקן זין פון װארט, ער איז אגעם שטרײמל׳ דעם הויכן װאם ער האט געטראגן, געװען איבער צוױי מעטער הויך; אין למדנות און גאונות — אן א גרענעץ הויך ; א גרויםער ירא שמים און אפגעהיטענער בעל־מדות, איז ער געװען ראוי צו זײן צדיק הדור, װי דאס באװײזט טאקע פאלגענדיקער באװוםטער פאל: אין זײנע פריעםטע יארן, אלס ױנגערמאן נאך, איז ער געפארן צום ״חחה״ פון לובלין : װען דער רבי איז נסתלק געווארן האבן אים חםידים געװאלט קרוינען אויף זײן ארט אלם נאכפאלגער. מתוך גרוים ענױות האט ער אבער זיך קאטעגאריש אנטזאגט, און איז דאן אויפגענומען געװארן, אלס ױנגערמאן נאך, אלס רב פון כמיעלניק; באװוםטע גאונים, למדנים, רבנים פון אלע שטעט אין פוילן און אויך פון חוץ־לארץ זענען מיט אים געשטאנען אין א כסדרדיקן שריפטלעכן קאנטאקט און אנגע־ פרעגט װעגן קאמפליצירטע דינים און שאלות ותשובות. זײן מײנונג און פםק־דין איז בײ אלעמען געװען הלכה.

... קלויז חסידי קוזמיר בחמלניק נמצא בשוק הקטן, בבית מנדיל בוגײםקי. גבאױ הױ* ישראל פסח וכםלר, נתן שור, משה ױסיל. בעלי־התפילות ־ משה ױסיל, דוד גלוזמן, פםח ױסף, נחום לוסטגארטן ועוזר רוזנברג ; בעל קורא — שלמה זונשײן. ר׳ נחמן חוליבה נחשב לבעל־חפילה מעולה. בנױ; אלתר ולײב םײמו את למודם בבית המדרש לחזנים בװרשה, ואלתר נתמנה חזן בעיר הפלך ראדום. קלויז קוזמיר ריכז בתוכו את חםידי חלם, לובלין וזאמושץ (ר׳ ניסן יהודה ליב טברםקי).

קרוב לעיר המחוז קילץ שכנה העײרה העתיקה חנצ׳ין, שפרםומה היהודי החל מאז נוםדה בה צדיקות בידי רבי היים־שמואל הלוי הורביץ, בן ר׳ אליעזר, בן רבי צבי׳ בן רבי יעקב יצחק ה״חחה״ מלובלין, שהיה כידוע הדמות האדירה והמקודשת בױתר בחםידות פולין, וממנו ירש הניז החנציני את המעוף ואת החיבה לנגון ולארץ־ישראל. חםידױ היו אומרים, שרבם ירש מסבו ה״חוזה״ את םגולת הראיה׳ ראית הנולד, ואת האופי והמעוף של מגהיג הדור. אמו היתה בת הצדיק רבי ױסף־ברוך אפשטין מנײשטאט שכונה בפי החםידים בשם הסמלי ״היהודי הטוב״, בנו של רבי קלונימוש מקראקא בעל ״מאור ושמש״. ...

אחוץ דעם איז פאראן א כתב, אן אפמאך צװישן די בײדע רבנים װאם איז פארגעקומען בײם פיאסעטשנער רבין און א דין־תורה אין קעלץ, סטײטש ? דא װערט ארײנגעמישט די מײנוגג פון דװינםקער גאון (רבי ױסף ראזין ״דער ראגאטשאװער עילוי״), װעלכער האלט אז גערעכט איז הרב עפשטײן און עס װערט דערצײלט, אז דער טריסקער רבי ר׳ משה מרדכי טװערםקי שליט״א, װעלכער איז יעצט אין לובלין♦ איז געהאט געװען אין כמיעלניק, האט ער זיך זײער געחידושט אויף דעמ איסור קעגן הרב עפשטײן און בפירוש געגעםן פל ש פון זײנע קצסע♦ ...

... עם תום ההפצצה המשכנו בדרכנו אבל נמלכתי בדעתי כ• הסכנה שארבה לנו היתה גדולה ולכן החלטתי להפםיק את המםע בױם ולחדשה עם רדת החשכה. למעלה מױם שלם נסחבנו והגענו ללובלין. תקופה קצרה זו מױם פרוץ המלחמה ועד לבואנו ללובלין היתה מלװה בהפצצות מדי פעם בפעם. ואכן, הםתגלתי לזמזומם של האוירונים ולשריקתן של הפצצות ואף לקולות הנפץ שהדהדו למרחקים עצומים, עד אשר פםחתי עליהם כאילו אינן עשוױת להזיק לי כלל.

הגרמנים העלו אותנו על מספר קרונות רכבת ושלחו אותנו לרױביאץ שליד לובלין. תוך כדי נסיעה ברכבת מינו אותי הגרמנים לאחראי על המשלוח. במהלך הנסיעה ״התידדתי״ עם שומרי הגםטאםו שהױ ממונים על העברתנו. בהגיענו לטרנוב, קיבלתי רשות לרדת ולקנות צרכי אוכל עבור המשלוח: בהזדמנות זו קניתי גם חדקר״ שהיה האמצעי הטוב בױתר לשבות את לב שומרינו. בבואנו לחלם, נתקבלנו ע״י הקהילה היהודית במקום, שטרם היתה גתונה באווירת הפוגרום ששרר בחמילניק. אגשי הקהילה הםבירו לנו כי הגיעו לאזניהם ידיעות כי לא יאונה לנו כל רע ואל לנו לפחד ; ואמנם, בבואנו לרױביאץ נתקבלנו שוב על ידי קבוצת יהודים.

ברױביאץ שוחררנו ללא כל הםבר והחילונו להתפזר. אני שכרתי עגלה ויחד עם קבוצת יהודים נםענו במשך כל הלילה עד הגיענו ללובלין. בלובלין הורגשה אוירה עכורד,: העיד היתה במצור, אין ױצא ואין בא. לשוא חיפשתי אפשרות לקבל רשױן יציאה מן העיר. אולם לאחר מאמץ רב, שהיה מלװה בשוחד הגון, קבלתי את הרשױן המבוקש• עליתי על רכבת שלאנשי צבא, ונםעתי לקרקוב. בקרקוב הזהירוני היהודים, כי כל יהודי שײתפם שאינו מן המקום, ױמת. אחרי שעה קלה הפגיתי את פני לחמילניק. בשובי לשמה נוכחתי לדעת כי לעײרה נתװספו שוב יהודים שברחו מערים אחרות בםביבה. לפרקים נראה היה כי כל ההמון הזה נוהר לחמלניק בגייל המצב, שאחר ככלות הבל היה בה טוב ױתר מאשר בערים הגדולות. בחמילגיק פתחתי, בשותפות עם אחי, חנות לצרכי ברזל בדומה לחגות שהיתה לאבי. ...

... מיר זעגען באלד אװעק קײן לובלין׳ מיטן געדאנק און באגער אויפצוזוכן אונזער זון ירחמיאל הי״ה װעמען פון אונ־ זערע עלטערן׳ שװעסטער׳ ברידער׳ און ברײטע פאמיליע׳ אבער חרוב ומוחרב איז געװארן אוגזער לעבן׳ — פון אונזער פארצװײגטער פאמיליע איז קײן לעבעדיקער נפש נישט געבליבן. ...