Torat Emet

במאה הי״ט בא בתוך החברה היהודית בחמילניק בהש־ פעת החסידות, שינוי גיכר בצבױנה הרוחני־תרבותי• המאבק שהיה נטוש שנים מספר בי ןהמתנגדים לבין החםידים, הביא לחסידים עדפות ונצחון מוחלט. התגברות החסידות התחילה עם בוא הרב דוד לנדא שהיה ידוע כלוחם קנאי. לכן אין פלא שמלחמת המתנגדים נגדו, הלכה והתפשטה בקרב האוכלוסיה בלי לשים לב לאמצעי המלחמה. המתנגדים לא נרתעו אפילו לדרוש את הדחתו מרבנות, אולם למדנותו הגדולה ויחום משפ־ חת לנדא עמדו לימינו. גם בימי ױרשו נמשכה עוד המלחמה. במרוצת הזמן השתלטה החסידות וביחוד הקוצקאית. ראשי הקהילה במחצית השניה של המאה הי״ט הושיבו גם על כסא הרבנות את הרב אברהם יצחק סילמאן מחםידי קוצק. הוא היה נוםע אל ר׳ ליבלה אײגר בעל ״תורת אמת״ ואל רבי צדוק הכהן בעל ״פרי צדיק״• אחרי פטירתו של כהן רצו חםידי לובלין לבחור אותו כממלא מקומו — אולם הוא סרב ונשאר בחמילניק. עם הרב אברהם יצחק סילמן, שהיה תלמידו של הרבי אברהמלה אײגר מלובלין, בעל המחבר ״שבט יהודה״, התפשטה בחמילגיק בשנות השבעים של המאה הי״ט, החםידות הלובליאנית. מגי בחירה זו היתה הקהילה שקועה עד חיםולה במריבות ומדנים עקב כסא הרבנות׳ ובתוצאה מההתחרות בין פלגים חםידײם של השטיבלאך : גר, מודזשיץ, אוזשרוב, אלעקסאנדער, לובלין,

... העיר העתיקה אפטא נתפרסמה כעיר של צדיקים נודעים. הראשון שבהם היה רבי אברהם יהושע השיל שנולד בשנת תקט״ו לאבױ רבי שמואל אב״ד אלימלך מליזנםק שהחשיבו מרי״מ המגיז־ מזלוטשוב ומרבי אלימלך מליזנסק שהחשיבו בױתר. רבנותו הראשונה היתה בקולבוסוב, וממנה עבר לאפטא — על שמה גם נתפרסם בשם ״הרב מאפטא״• בשנת תקס״ח עבר ליאסי וממנה עבר לעירו של הבעש״ט מיםד ההםידות — מזיבוז. במזיבוז עםק באדמו״רױת וסילק מעצמו עולה של רבנות שנטל על עצמו בערים הקודמות. היה גדול בתורה, ותשובותױ בהלכה הובאו בםפרי הרבנים בדורו. נתפרםם בעולם ההםידות באהבת ישראל שבו• צױה לא לכתוב שבחים על מצבתו מלבד השבח שהוא אוהב ישראל. אף ספרו על התורה נקרא בשם זה. היה נערץ על צדיקי דורו, נפטר ה׳ ניסן תקפ״ה. ספרױ* ״אוהב ישראל״, ״תורת אמת״•

כשמלאו לר׳ אברהם־יצחק עשרים שנה׳ העתיק הרב החמילניקאים ר׳ לייביש ז״ל את מקום מושבו לאוזירוב׳ ובעלי־בתים מכל החוגים שבעיר הגיעו לכלל דעה אחת להכתיר את העילוי שלהם ר׳ אברהם יצחק בכתר רבנות. נשלחה משלחת של בעלי בתים חשובים שבעיר עם כתב־ רבנות ללובלין. שם התגורר ר׳ אברהם־יצחק אצל בעל ה״תורת־אמת״• המשלחת שהתה שבועות אחדים׳ כי לא ר׳ אברהם־יצחק ואף לא רבו נאותו להצעת נכבדי חמילניק. ר׳ אברהם יצחק טען לתומו כי עודנו צעיר לימים ואינו ראוי לאותה איצטלה. בעל ״תורת אמת״ התנגד להצעה מבלי שיתן טעם לדבר. אולם לאחר זמן גילה בעל ״תורת־אמת״ את םיבת התנגדותו׳ כי לא רצה שתלמידו יתמכר לרבנות. רצונו היה שיתבודד אצל מילי־דעלמא וימלא מקומו בתור רבי ומורה־דרך לאלפי חסידױ. משלחת החמילניקאים לא עזבה את לובלין אלא בקשה את התערבותו של ר׳ ישראל לײב׳ אבױ של ר׳ אברהם־יצחק׳ שבא ללובלין בלוית מחוחנו ...

הגאון ז״ל המשיך בחםידות הלובלינאית גם לאחר פטירת רבו בעל ״תורת־אמת״, אצל הגא־ן הצדיק ר׳ צדוק ז״ל׳ הנודע בשם ״הכהן מלובלין״. לאחר שנאםף הכהן לעמו בלי בנים׳ צױוה לפני פטירתו שהגאון מחמילניק ימלא את מקומו והוריש לו בגדי שבת אשר לו׳ אולם הרב סירב גם הפעם להױת רבי׳ וכשבאו הרבה חםידים׳ מיד אחר פטירת הכהן לשבת לחמילניק׳ עזב הרב את העיר טרם שבת ויצא ללובלין אל הרבי ר׳ אברהמלי איגר ז״ל׳ ומני אז׳ הגאון ז״ל שובת היה שבת אחת בשנה אצל הרבי ר׳ אברהמלי איגר.

... בגיל שמונה עשרה נשא את בתו של הגביר והלמדן ר׳ נטע אביגדור מקוצק. החותן הכנים את חתנו העילוי למרחב החסידות הלובלינאית׳ ונעשה מקורב גדול אצל הרבי ר׳ לײבלי איגר׳ בעל ״תורת אמת״. הוסמך לדון ולהורות טרם הגיעו לגיל עשרים׳ ע״י גדולי הזמן ובתוכם הרב ר׳ שניאור זלמן׳ הרב מלובלין.

ואכן׳ בדברױ של בעל ״תורת־אמת״ לא היה שמץ של הגזמה. הגאון ר׳ אברהם־יצחק היה בעל כשרונות ױצאים מגדר הרגיל. כוח זכרונו היה נפלא׳ מעולם לא שכח שום דבר. כשהיה משיב תשובות לרבנים׳ דבר שהיה עוםק בו מדי ױם בױמו׳ היה כותב את דברי המתהיל שברש״י ובתום׳ בעל־פה מבלי לעײן בגמרא. חריף ומפולפל׳ עמקן ובעל םברא׳ ויתר על כן׳ שקדן ומתמיד לילות כימים. בימות החמה כשהלילות קצרים׳ למד ולימד מעלית השחר עד חצות הלילה. מימרה שנונה היתה בפיו — לקוחה מדברי הרמב״ם — ״אין לך שעה שאתה בן־חורין מלימוד התורה״. ידען גדול היה גם בתורת הקבלה. בכל ױם היה מתבודד בחדר מױחד ועוםק בםתרי־תורה. מנהגו היה להױת מעוטף בטלית ותפילין מהנץ החמה עד אחר מנחה גדולה׳ ובשעה שבין שתײם ושלש אחר הצהרים התיר לעצמו לשתות כוס קפה בהױתו בתפילין׳ ותוך התנצלות כי סומך הוא על הירושלמי האומר : ״אוכלין ושותין אכילת ארעי בתפילין״. ...

... ר׳ ישראל לײב און זײן מחותן ר׳ לײזער שטערן — ײדן פקחים און תלמידי חכמים — איז דער דעלעגאציע דאך געלונגען צו באקומען די הסכמה. דער בעל ״תורת־אמת״ האט צו זײ געזאגט ! ״א טײערן אײדלשטײן, װאס איז בײ מיר חשובער װי דאס שװארצאפל פון מײן אויג׳ נעמט איר בײ מיר צו, איך בעט אײך, זײט אים נוהג כבוד, װיסן זאלט איר אז אין זײן מוח איז אויפגעשריבן די גאנצע תורה״. ...

... פון זײן פריסטער ױגנט איז ער שוין באקאנט געװען אלם גרויסער גאון אין גאנצן לאנד. צו 18 יאר האט ער חתונה געהאט מיט דער טאכטער פון באװוםטן למדן און גביר ר׳ נתן אביגדור פון קאצק און ער איז געװארן א גרויםער מקורב בײם לובלינער רבין ר׳ לײבעלע אײגער, דער בעל ״תורת־ אמת״. ...