Chmielnik

... אנו, אודים מוצלים מקהילת ישףאל אשר בחמילניק, ניגשים בדחילו ורחיםו להציב לה יד ושם. ...

ד״ר ג מ. גלבר / תולדות יהודי חמילניק ...

... במפקד בשנת 1764 נמצאו בחמילניק 1445 יהודים• עם ילדים עד בני שנה אחת. ...

מלך מליזענםק שהופץ פה ע״י בנו ר׳ ליפא17) (ויסבלום) שהיה מתגורר בחמילניק ונתפרסם כאיש מופת. לפי דברי מחבד ״םדר הדורות החדש״ היה הוא ,׳צדיק גדול וקדוש, ורבים מיש־ ראל לקחו תורה מפױ״. הוא נפטר כ״ו באדר תקס״ו (1806). בנו ר׳ אריה לײב ויסבלום מחמילניק הוא חותנו של האדמו״ר

עמדות המפתח במםחר. תחבורד״ אשראי, תעשיה וגם במלאכה. מםפר יהודים הקים פה בית חרושת לאריגים. יהודים אחדים מחמילניק העבירו לידיהם בשנת 1866 את בית החרושת לאריגים בקוחארי, מיסודו של זלמן פוזגר. המ שהקימו פה את בית החרושת ויצרו אריגים כפרײם. למרות מאמציהם לא הצליחו לקײמו והוכרחו לחםלו בשנת 1867. יהודים אלה הױ גם מױזמי תעשײת אריגים כפרײם בחמילניק גופא, שהוקמה בשנת השבעים ועבדה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. ...

חנוך הנוער לא יצא ממםגרת הלמוד המםורתי בחדרים אצל מלמדי גמרא ובבתי המדרש. בחמילניק נוםדה גם׳ במח־ צית השניה של המאה הי״ט, ישיבה גדולה עם שתי כתות ובהן המעולים. מםפר רב של בחורים היה זורם לחמילניק מרחבי למדו 10 שעות לױם. היתה ידועה מראשי הישיבה ומוריה פולין להמשיך בישיבה בלמודים• בחײ הקהילה בשנים 1840 —1870 עשה רבות לשיפור המצב הארגוני ושל המוםדות היהודײם, ראש הקהל ישראל גוטמן, ובמחצית השניה של המאה הי״ט — ר׳ ױחנן םילמן, סבו של הרב סילמן, שהיה ידוע בכנוױת ״ר׳ ױהנן חמיעלניקער״ כמנהיג קהילתו ועםקן ציבורי. הוא ײצג את חמילגיק באםיפת העםקנים בורשה שהתקײמה אחרי הפרעות ברוםיה (1880) ונבחר כשליח יהודי רוםיה לצאת לפרים וללונדון לשם השתדלות ראשי היהדות בפני שלטונות רוםיה. ...

... פרםומה של חמילניק כעיר - די ערשטע פובליקאציע פון כמיעלניק אלם שטאט־ ...

החםידות החלה להתפתח באמצע המאה השמונה־עשרה והלכה הלוך והתפתח בםוף המאה ההיא והמאה שלאחריה. המתנגדים אםרו מלחמה בחםידות גם בחרמות׳ מלשינות והוצאת שם רע, והחםידות לא שמה לב לדברי לעגם, כי אם הלכה הלוך וכבוש מעיר לעיר ומארץ לארץ. היא כבשה את הלבבות עד שפרשה את כנפי ממשלתה על רוב היהדות באירופה המזרחית ונעשתה המושלת היחידה בממלכת המםתו־ רין אשר ליהודי אוקראינה ופולין. וכבוש זה הגיע בעיצומו גם לחמילניק. ...

... הרבנות בחמילניק מילאה תפקיד מםוים במחלוקת שבין החםידים והמתנגדים14. פעם כהגו בה רבנים מתנגדים שנלחמו בחסידות, ופעם נתחלפו הױצרות, ורבני החםידות ישבו בכהוגה זו. הרב ױםף הלוי איטינגא, בנו של הרב הלבובי יהודה ליב איטינגא וחתנו של רב העיר קרקוב רבי יצחק לנדא, היה רב בתמילניק בשנת 1763, ובתור כזה הוא חתום על הסכמתו באותה שנה בספר שו״ת ״גאוני בתרא״• הוא נמנה על אוהדױ של הרב יהונתן אײבשיץ במאבק שהוכרז נגדו מטעם רבי יעקב עמדין, ובספר ״לוחות העדות״ נדפס מכתבו בענין המחלוקת ביגיהם. איטינגא כהן ברבגות בחמילניק עד שנות התשעים של המאה הי״ח׳ ונפטר בכ״ט

... ה. רבי אליעזר־ליפא הצדיק מחמילניק

... בםפרו בתואר ״הרב מוה״ר ליפא מחמילניק׳ הרב הגדול חסידא קדישא צדיק יםוד עולם׳ ורבים מישראל לקחו תורה מפיו״20). םפר אחר מדגיש׳ כי ״רבי ליפא מחמילניק היה ג״כ צדיק גדול וקדוש״ ואף הוא הוםיף ש״רבים מישראל לקחו תורה מפױ״21), ובמקום אחר מכנהו ״קדוש וחסיד״ ומובא בספר ״דגל מחנה אפרים״ של הרב מסדילקוב נכד הבעש״ט. נכדו22)׳ בהקדמתו לםפר סבו ״אורח לצדיק״, מםפר׳ כי התגורר בעיר חמילניק׳ עבד את השם בקדושה ובטהרה ונתפרסם בסביבתו כאיש מופת. סופר אחר מםפר שנודע מה שאמר רבי אלימלך על בנו רבי ליפא׳ שאם ירחיקו משולחנו כדי שיתפרנם בפני עצמו — באיזה זכות יהיה הוא׳ הצדיק מליזנסק׳ שכל חױתו היא בזכות שמפרגס את בנו ובני ביתו23). מזה מסתבר שרבי ליפא ישב בליזנסק עד פטירת אבױ׳ ורק אחר זה חיפש לו מקור למהיה׳ בדלית ברירה׳ והבחירה נפלה על חמילניק.

... שנים מספר ישב רבי ליפא בחמילניק׳ ושמשו זרחה עלױ גם כאן׳ ונחלתו שפרה עלױ. הוא מצא לו שבילים נאמנים ללב העם ורכש לו חסידים. הוא צעד ברחובותיה של העיר׳ נשם את אוירה׳ ולפעמים היה ױצא מהעיר למסיבות צדיקים• והיה נוכח ב״חתונה הגדולה״ בלובלין׳ שבה השתתפו כמעט כל צדיקי הדור. ובחמילניק הגה ותכנן את כתיבת ספרו ״אורח לצדיק׳/ ביד חרוצה וצנועה רשם את פרקי םפרו׳ קבע לו מסגרת ונתן בטוי למה שנחרת בחזון רוחו׳ מתוך בטחון בכח העמידה בצדקת הדרך׳ בגבורה העצורה במחנה החםידים המסתער להעפלה רוחנית והתעלמות מהמציאות הכלכלית. ...

... רבי ישכר־בר ברון מראדושיץ היה בשעתו הבולט בין בעלי המופת שבצדיקי פולין והגדול שביגיהם, ועל שום מופתיו זכה לתוארים בלתי מצוײם כ״םבא קדישא״ וכ״בעל־שם־טוב״ ברם עד לפירסומו הוטל עלױ לשבת בחמילניק ולעמוד בנםױנות קשים ומרים, ולחכות בסבלנוח ױצאת מהכלל עד שיגיע תורו להתגלות. ועד אז הוא עסק בעבודות קשות. ובהן — שמשות אצל רבי ליפא.

רבי ישכר־בר נולד בשנת תקב״ה לאבױ רבי יצחק בן רבי ישכר־בר, שהיה איש פשוט ״איש ת ם וישר ירא ה׳ ״. הוא נשא לאשה את בילה בת ר׳ משה מחנטשין, עײרה לא גדולה ליד עיר המחוז קילץ. אחרי נשואױ עבר לגור בחנטשין, שם התפרנם כ״מלמד״ לילדי ישראל, בסרבו ליטול על עצמו עולה של רבגות. ומחנטשין עבר לגור בחמילניק הסמוכה לחנטשין, עירו של רבי ליפא, ובה היה יושק על התורה ועל העבודה, והיא, הרבנית בילה, עםקה במםחר ומלחמה הדל פרםה לבעלה ולילדיד״ עתים הצליח גם רבי ישכר־בר להשיג ״מלמדות״ שטרחתה מרובה ושכרה מועט. ...

... בימי מגוריו בחמילניק׳ הציע רי״ב לרבי ליפא לשמשו׳ כדרכו במסעױ לכל צדיק דורו להכירם ולשמשם וללמוד מהם איזה דרך בעבודת השם, שמשותו אצל רבי ליפא התנהגה כדלקמן: מדי ױם בױמו׳ לפני תפילת רבי ליפא׳ היה רי״ב הולך לחדרו ומעשן מקטרתו והולך לדרכו. רבי ליפא היה קפדן גדול׳ ודרכו היה להקפיד נמרצות על כל מי שלא עשה רצונו כראוי. ופעמים רבות עשתה הקפדתו רושם נמרץ. ױדעיו ומכריו הױ זהירים שלא יכװ בגדלתו. בכל יום היה רי״ב מתהלך בבית רבי ליפא וממלא תפקידו בשמשות בקודש. פעם אחת אירע שרי״ב איחר לבוא לבית הרבי ולשמשו׳ וכשהלה דרך על םף ביתו הקפיד עלױ קשות. רי״ב ענהו בתמימות שגם הוא צריך לעשן מקטרתו לפני תפילתו. ומשום כך איחר לבוא25. כעסו של הרבי גבר עוד ױתר על תשובתו זו׳ והוא שילחו מעל פנױ. אף טרוניא נשארה בלבו של רבי ליפא על רי״ב׳ שבאה לידי בטוי בכמה הזדמנוױת.

... לעומת זה לא שפרה נחלת הרבנות בחמילניק מאז פטירתו של הרב דוד לנדא. אמים נמצא לו ממלא־מקום בדמות הרב מקונסקי־װלה. אך הוא לא החזיק מעמד בעיר זמן רב, בעקב הרגלם של בני המקום למרר את חײ הרב דמתא ולמצוא בו פגמים, ולבםוף גורש הרב משם בחרפה על ידי ראש הקהל דאז׳ ר׳ ױחנן םילמן• על משפחת םילמן בעיר נקדיש להלן פרק מױחד. הרב המג רש קלל את העיר שלא יכון בה עוד שלום על כסא הרבנות. וקללתו זו נתקײמה .. המלחמה על כס הרבנות נמשכה גם בתקופת ױרשו, היה זה הרבי מאוזירוב׳ שנקרא בשם ״הרב מראקוב״, םבו של הרב האחרון בחמילניק ר׳ אליעזר אפשטין הי״ד. בני בית אוזירוב ידעו להשתלב בחײ העיר חמילניק במשך כמה מרות אם בגלל קרבתם הגיאוגרפית׳ ואם בגלל קרבתם הרוחנית־חסידית. בית צדיקי אוזירוב נוסד בידי רבי ליבוש הגדול׳ מתלמידי ה״חוזה״ מלובלין וחתנו של הרב ראובן הלוי הורביץ מז׳רנובצה (מחבר הספר ״דודאי ראובן״), שהוסמך בתור צדיק בידי רבו הגדול.

אהרי שרבי ליב מאהירוב עזב את הרבנות בחמילניק, מצאו ראשי הקהלה שהגיע הזמן לעשות את השיגוי גם בשיטת החסידות הלובלינאית הקײמת מאז השפעתו של רבי ישכר־בר מרארושיץ ולהחליפה בשיכת פשיסחה־קוצק, וגם להושיב על כםא הרבנות אחר הרבנים מבית מדרשו של הקוצקאי. היה זה בנו של רבי ישראל־ליב סילמן׳ הוא ר׳ אברהם יצחק שנבחר לרב בחמילניק עוד לפני כשמונים שנה, שהיה מחםידי קוצק. רבי אברהם יצחק היה צעיר מאד בעת בחירתו לרב העיר וכבר אז יצא לו שם כעילוי וגדול בתורה.

על בנו רבי יחיאל חײם אב״ד באוזירוב ואפטא דברתי במקצת כבר לעיל׳ בפרק שמיגי. בנו רבי ליבוש השני כיהן בשתי איצטלות כאחד, בתור רב בחמילניק ואדמו״ר של אוזירוב. הנטיה לנגינה היתה חזקה גם אצלו כמו אצל כל צדיקי שושלת אוזירוב. קולו היה אמגם קול צרוד שלא היה געים בױתר לאחן השומע• ברם, הסידױ לא שמו עלױ את הדגש, ולא עלתה אצלם בחשיבות למעלה מגורמים חשובים אחרים שבחסידות. אך רבי ליב זה לא ישב זמן רב בחמילניק. לא ידוע משום מה עזב את העיר, ויש אומרים שהשנוי חל בעקב שנוי שיטת החםידות אצל ראשי הקהלה באותו זמן, שדגלו בשיטת פשיםחה־קוצק, והם שאפו להושיב על כםא הרבנות את אחד מחסידיהם של קוצק. רבי ליב נפטר בשנת תרם״ג, הוא אבי רבי שלמה מאוזירוב׳ חתנו של רבי חײם שמואל הורביץ הצדיק מחנטשין, ורבי שלמה זה, שהיה לו בית־תפילה בחמילניק עם קהל חסידים, היה אבי רבי משה יחיאל אפשטין, מחבר םפרי ״אש דת״ הױשב כעת בתל־אביב שבא אליה מגױ־ױרק שבאמריקה׳ ואבי רבי אליעזר האחרון ברבני חמילגיק, הי״ד. ...

... תו של רבי מנדלי מיסדה הקוצקאי, וױתר ממה שמצאה המשך אצל בנו רבי דוד מקוצק היא היתה שולטת גם בחצרות צדיקים מבית מדרשו של קוצק. רבי יהודה־ליב איגר הצדיק מלובלין (מנכדי רבי עקיבא איגר הגאון הנודע) מחבר ״תורת אמת״ המשיך בשיטת רבו מקוצק, כפי שאפשר לעמוד עליה בספרו, שאף הוא נחשב לספר קלאסי בחסידות, ואלױ הױ נוםעים רבים מחסידי קוצק לשעבר אחרי פטירת רבם הגדול. ביניהם אפשר היה לראות גם את רבי אברהם יצהק דידן שנםע ללובלין שנים רבות, ואחרי פטירתו בשנת תרמ״ח המשיך לנםוע לממלא־מקומו רבי צדוק הכהן בלובלין בעל ״פרי צדיק״ וםפרים רבים אחרים. אחרי פטירתו של רבי צדוק הכהן (חשוך בנים) נפלה הבחירה מטעם חםידי לובלין על רבי אברהם יצחק סילמן כממלא מקומו באדמו״רױת, אך הוא םירב בהחלט מלהױת רבי לחסידים, נשאר ױשב על כסא הרבנות בחמילניק, והמשיך לנסוע לובלין׳ לרבי אברהם אײגר בעל ״שבט מיהודה״, שמילא את מקום אבױ בעל ״תורת אמת״35. ...

... מי יהיה רב בחמילניק. ונושא זה נישא בפי םוחרים ואומנים, חםידים וםתם בעלי־בתים. המו״צ המשיך לקבל משכורת מקופת הקהלה לא כרב אלא כמו״צ, והוא נוכח לדעת שמאמצױ בערב ױם־כפור לא נשאו פרי• והוא עורר מריבה בעיר. אף הױ לו הרבה מתנגדים, ביחוד מהחםידים, ובהם גם ױ״ר הקהלה׳ שהחשיבו את עירם למדרגה ױתר גבוהה מאשר למנות את המו״צ לרב, והם הציעו לרב המקום את רבי אליעזר יהושע אפשטין שכהן כרב בראקוב, ונודע בין רבגי פולין כלמדן גדול וכבנם של צדיקים, בנו של רבי שלמה האדמו״ר מאוזירוב, ונוםף לכך היתה לו חזקה על הרבנות בעיר אחרי סבו, רבי לײב אפשטין, שכהן רב בחמילגיק עוד

כארבעים וחמש שנים כיהן כרב בחמילניק הרב אברהם יצחק סילמן, והוא נפטר בערב ױם־כפור בשנת תרפ״ט, עם פטירתו החלה שוב מחלוקת גדולה בעיר עקב כסא הרבנות הפנוי ומיד חלה התפלגות בקרב האוכלוסיה היהודית שהביאה לידי מנוי שני רבנים בעיר, ומאז היתה הקהלה שקועה במריבות ומדנים בין שני הצדדים שנםתימה אחרי ...

להרב משידלוב הױ חסידים גם בחמילניק. והנה שם הרב את דעתו למחלוקת שפרצה בעיר שכנתו. הוא הזמין אלױ שנים מהםידױ המסורים: אהרן שלמה פרידנזון ובנימין זונשײן והציע להם מוצא מאש המחל.קת בחמילניק. לדעתו אין המו״צ מתאים לכהן כרב בעיר, ומן הראוי שרב אחר יכהן בכהונת הרב. הוא הציע איפוא לתת למו״צ פיצוײם כםפײם שיאפשרו לו לעלות לא״י כבעל־הון (השלטון הבריטי בא״י תבע אלף לא״י מעולים בעלי הון כתנאי לכניסתם לארץ בלי רשױן עליה) וגם למוםדות העיר שהו זקוקים לתקון, המרהץ והמקוה שנמצאו במצב םניטרי רע ואת ההוצאות המנהלתױת׳ ותמורת זה יכהן ברבנות בהמילניק חהנו (של הרב משידלוב) שהיה אהי ררב הנודע מרדומסק. שליחי הרב משידלוב — אנשי חמילניק — נכנסו בעול שליהותם׳ באו במו״מ עם ױעצױ של המו״צ׳ הועידו פגיש, ת והתנהלו שיחות׳ ונדמה היה שהענין עומד לקבל פתרון רצוי לכל הצדדים. לבסוף נתברר שהמו״צ דחה את הצעת הרב משידלוב. אחרי שהסיכום השלילי של המו״מ השידל.בי נודע בעיר עברו לצד הרב מראקוב חםידים רבים מחםידי רדומםק ושידלוב׳ ואף ױעצױ הראשײם של המו״צ׳ ובהם שני נציג ...

עשר שנים התנהלה המחלוקת בין שני רבני חמילניק על הרבנות בעיר׳ שהגדישה את הסאה, השנאה והסכםוכים בין הצדדים לא ידעו גבול׳ וחלק גדול מהאוכלוםיה היהודית התערב בתסבוכת מה שהגביר את החריפות והקטטות ביניהם. עם מלחמת־דברים׳ ואין לדבר על חלול הקודש ובזױן שנגרם כתוצאה מהוחדת ערך הרבנות. מתנגדי הרב אפשטין השתמשו במלשינות אצל הרשות ופעם ואםר כחשוד בקומוניזם והובל בלוית שוטרים לבית האםירים בפינטשוב, ודוקא באחד מימי השבת׳ ורק אחרי מאמצים רבים שוחרר בערבות. ופעם אחת כשהרב סײם את הדרשה בבית־המדרש ויצא החוצה הכה אחד הא מנים בבקבוק על ראשו ופצעהו. ואש המחלוקת גדלה במרה כזו שקשה היה לכבותד״ וכל הקהלות השכנות עם המוםדות המרכזײם של הרבנים בװרשה כאילו עמדו מנגד. ...

... רבי אליעזר יהושע נשאר בכהונתו הרבנית בחמילניק עד מלחמת השמד האחרונד״ ואף אחר פרוץ המלחמה החזיק מעמד למעלה משנתײם, בלי לדעת פרטים היכן נמצא ואיך היה חי. לפי דברי עדותו של אחד מתושבי העיר שנמלטו מגורל יהודי

... בתור תלמיד הכותב על דבר רבו המובהק בכלל׳ ועל אותו גאון וצדיק שהעניק את החמה בקומתו ובמידותױ התרומױת׳ הנני ניגש בדחילו ורחימו להעלות זכרונות על מורי ורבי ר׳ אברהם יצחק סילמן זצ״ל׳ רבה של חמילניק העיר אשר בפולין המדינה, ...

הגאון ז״ל היה מתענין הרבה בתולדות מחברי ספרים, ותכופות היה משמיע לתלמידױ על השתלשלות הםפרות הרבנית. זכורני שבעת המלחמה העולמית הראשונה בא לחמילניק מטעם ממשלת אוסטריה רב צבאי׳ ד״וא ההיסטורױן הנודע פרופסור מאיר בלבן. בביקורו אצל הרב החליפו דברים על תולדות המחברים בישראל והפרופםור התרשם למצוא בעיר קטנה מירכתי פולין, רב גדול — הדור בתורה ובידיעות ביבלױגרפױת רחבות כל כך. ...

... בנו ר׳ טוביה הי״ד חתן האדמו״ר מחנטשין, בעל הוראה ופיקח גדול, הוא היה ממלא מקומו של הגאון בחמילניק. ...

חמילניק נמנתה על אותן העײרות היהודױת, שבמועצת העיר היה ליהודים רוב מכריע, אלא שהם װיתרו על הכבוד ולראש העיר בחרו דװקא בפולני. אך זכות הװיתור לא עמדה להם, ואותה הממשלה שמפלגות יהודױת חשבוה שהיא הטובה ליהודים מכל הממשלות האפשרױת בפולין, חיסלה את השלטון היהודי בעײרה. האמצעים הױ פשוטים — גגישות, לחץ כלכלי, עונשים בגלל עבירות םאניטארױת וכדומה. אותה שעה לא הױ בסײם ובסינאט הפולני אלא נציגי יהודים, שברובם לא העיזו להמשיך במאבק נגד מדינױת אגטישמית, שמגמתה היתה להצר ליהודים עד כדי כך, שיעזבו את הארץ במנוםת בהלה. ...

אנשי פועלי צױן בחמילניק הױ בעלי העזה ומעוף׳ כי על כן היה להם חזון לאומי וסוציאלי. הם לא רצו להםתפק בהזױת בעלמא ; הם הױ גם אנשי מעשה. בקרתי בעײרה לא פעם. ומדי םעם בסעם הכרתי ױתר וױתר מקרוב את פעולתם הענפה והמסועפת של םועלי צױן. הוברר לי׳ כי לא בכדי רחש להם ההמון אמון רב והתיחס בחױב לכל יזמה שלהם. מהעם יצאו ובתוך העם ישבו. ידעו יפה את צרכיו והקשיבו קשב ...

... פועלי צױן בחמילניק עמלו וטרחו במשנה מרץ למען ארץ ישראל העובדת. זכורים לי אספות המונים בעײרה זו נגד גזירת הסרטיפיקאטים ונעילת שערי הארץ בפגי העולים. ״המאורעות״ בארץ מצאו הד רב במפלגה בפולין, וחמילניק ידעה לארגן עצרות־עם המונױת לבירור המצב ולגױם הרצון לעשיה חלוצית. ...

... עיר מולדתו — חמילניק — עיר בפלך קילץ אשר בפולין שהיתה אז כפופה לרוסיה. אבױ היה רב העיר רבי אברהם יצחק םילמן, נכבד ומהולל מאד בעיר משכנו וסביבותיה, כן ברוב תורתו וכן בדוחב לבו וידיעתו בהלכות דרך־ארץ והוױת העולם. וזמנו היה חצױ לה/ ללמוד בעצמו וללמד אחרים בחנם, וחציו לו, לצרכי עצמו, וגם לצרכי צבור שעםק בהם באמונה. ...

... ועוד טרם הםפיק להתגבר על יגונו במות ידידו וחברו בעבודה, מת עלױ אבױ, רב העיר, רבי אברהם יצחק םילמן, בראשית שנת תר״ץ, שהיה ראב״ד כחמשים שנה בחמילניק משנות נעורױ. ואף שהיה נמנה בין חברי ״מועצת גדולי התורה״ של ה״אגודה״ בפולין — לא רק שלא התנגד לצױן׳ אלא יעץ באופן גלוי לשואלי עצתו לגאול עצמם על ידי עליה לארץ־ישראל. ודעתו היתה נוחה מבניו שברובמ השתײכו למזרחי ופעלו הרבה לטובת ישוב הארץ. בשנותױ האחרונות היה משתתף בעצרות צױנױת־דתױת ומעודד בברכותױ את הנאםפים. ב״נתיבה״ נדפםו בגלױנות אחדים מודעות־אבל ותגחומין להרב יעקב םילמן מטעם ידידױ וחברױ בארץ, שעקבו בתשומת לב אחרי פעולותױ בפולין וציפו לשובו לארץ במוקדם.

... מאז שובו לפולין הקים את מטהו בחמילניק עיר מולדתו, והוא השפיע הרבה להחיאת םניף המזרחי במקום ובםביבה שקױמו נחלש מסיבות שונות, אם מהכנםת החברים הפעילים בעול משפחד״ ואם מפאת עזיבת החברים האברכים את העיר בחפשם מקורות מחיה בערים אחרות. םילמן ערך מפקד הכוחות בעיר׳ משך אלױ את בחורי בית־המדרש וניםה לעורר במקום תםיסה רוחנית, לאומית־דתית. עוד בחורף תרפ״ז, אחרי שובו מ״התם״, ארגן מטעם המזרחי בחמילגיק ״התחלת כתיבח םפר־תורה חדש״ שנערכה ברוב עם, ובראשם הרב דמתא, אבױ של הרב יעקב, ובעת ה״מלוה־מלכה״ שנערכה לכבוד המאורע נאם הרב יעקב סילמן גאום נלהב, והחגיגה נסתײמה בריקוד א״י ובלוית שירים שונים בשלש אחרי חצות הלילה.

צדוק קנרצוקי / הצױנות בחמילניק והעליה ארצה ...

... צדוק קנרצוקר — הצױגות בחמילניק והעליה ארצה ...

... ביניהם לבין חםידים־מתנגדיהם. השם קחנק לא נשכח בחמילניק, גם לאחר שםגה הודה וםר זױד״ ...

... חמילניק היתה עײרה עתיקד״ אבל קטנד״ ואי אפשר היה למצוא בה אולפנים למוםיקד״ לא תיאטרון ובית־אופירד״ ובתקופה שטרם הומצאו הגרמופון והרדױ בטח השתעממו אזרחיה ונפשם יצאה לתענוגות. ואילו האוכלוסיה היהודית בחמילניק ידעה להפיק תועלת גם מהחיבה לחזנות ולנגינה בחתוגות ומםיבות־שמחד״ ומכאן החיבה לחזן ולכלי־זמרים שקבעו מושבם געיר. אנשים ױתר אמידים לא הםתפקו ב״יש״ המקומי והױ מביאים כלי־זמרים גם מקילץ. ומלבד בדחן העיר ר׳ ױםלי היה מופיע בשערי העירה גם טוביה בדחן מםטאשוב שהיה אז לשם־דבר. והיה מי שמצא קשר ישר בין חובבי הנגינה בחמילניק לבין הלויים שעמדו על הדוכן בבית המקדש בירושלים בירת יהודה וישראל, כי יהודי חמלגיק הױ מביני־גגן, ולא כל חזן הפיק רצון בעיניהם•

... אשית קױמה עד לאוקופציה הגרמנית היה הרב יעקב סילמן מאוהדיה הראשונים בעיר לתנועה הרביזױניסטית. היה קורא נלהב של העתונות הרביזױניסטית החל מ״נײער װעג״, ״די װעלט״, ״המדינה״, ״אונזער װעלט״. בשנת 1936 כשהוכרזה ע״י ז׳בוטינסקי ״הפטיציה״ (פניה המונית ע״י יהדות העולם לממשלה הבריטית ולמלכה׳ לאפשר עליה גדולה לארץ ישראל) פרםם הרב יעקב םילמן ב״די װעלט״ שבעריכת אורי צבי גרינברג ראױן נלהב בו הביע את הזדהותו עמו ועם מפעלו הגדול. ב־1937 נבחר הרב יעקב סילמן כציר לקונגרם היסוד של ההםתדרות הצױנית החדשד יחד עם לוי ױנגםטר ועוזר םוקול מקבוצת ״הױזמה״ של ״המזרחי״ הבחירה הזאת נעשתה לפי בקשתו האישית של ז׳בוטיגסקי. הרב יעקב סילמן התענין בנעשה בברית הצה״ר ובבית״ר בחמילגיק ולא פעם קרא אלױ את אנשי הועד להתיעצות. בהשפעתו קם בחמילניק חוג דתי בשם ״אחדות ישראל״ שראשיהם היו מיכאל בריקמן׳ משה׳קה קויפמן וױסף מײזלס. החיג הזה היה קרוב לתנועה הרביזיוניםטית ויסד בית תפילה מױחד שהתפללו בו בשבתות גם חברינו.

בשעה 2 אחר הצהרים נםתײם החיפוש. הם החרימו טבעות, שעונים, סיכות, עגילים עשוײם זהב עתיק, ההמון זרק את הכל — אולם לא הסתפקו בזהב וצױו עלינו לעמוד בשורות בנות 5. מבין ההמון הרב בחרו ב־72 איש, שהױ עדײן דרושים להם׳ כביכול׳ לעבודות שונות בחמילניק. אבי — כשרברב, אמי׳ וכן אחי ואני הײנו ביניהם. כל אחד מאתנו השאיר במקום אנשים יקרים. אנו נלקחנו הצדה והובלנו תהת ...

... חמיועדת לא היתה אלא עלית גג מלאת צחנד., בה מצאנו מקלט במשך 10 ימים. מפעם לפעם מםרו לנו האכרים ידיעות בלתי ברורות על הנעשה בחמילניק הםמוכה, שמהן הוברר לנו כי חמילניק *נוקתה״ מיהודיה ונשארו בה במה עשרות יהודים בלבד. את כל יהודי חמילניק אםפו ב״מריצה״ ומשם הם נשלחו למשרפות טרבלינקה. מםפר יהודים שנאספו ב״מריצה״ שמו קץ לחייהם במקום. ...

... רבי יחיאל היה מחםידױ הנלהבים של הסבא מראדושיץ, וראה מעין פלא בריפוי בנו רבי ליבוש אב״ד בחמילגיק בקטגותו, שחלה במחלה קשד״ בלי שהרופאים מצאו לה תרופה׳ על ידי הצדיק הראדושיצאי, אחרי ששלח אלױ שליח בבקשה לעורר רחמים על בגו.