Mizrachi

... ליה. בשנת תרס״ד נתקבל לרב בעיר בולימוב הםמוכה ללוביטש ומשם עבר לכהן כרב בגוסטינין בשנת תרס״ח, ובה כהן עד ױם מותו. השאיר בכתובים ביאור על הירושלמי מס׳ שבת על דרך הפשט. הרב יצחק יהודה טרונק אב״ד קוטגה הספידו במאמרו ב״המזרחי״ (ב׳ אדר א׳ תרפ״א), ולפױ היה המנוח מלבד גדלו בתורה וביראה גם איש מצוין במדותױ הנעלות׳ חנון ורחום, טוב ומטיב לכל, אף למי שהסבי לו רעה, מעביר על מדותױ, וכמוהו לא ראה עוד, הוא היה רב פעלים וכל מילי דמתא הױ מוטלים עלױ, ותמיד עמד על המשמר להגן על עניני בני עדתו, ויחםו אליהם היה יחס אב לבנים אהובים. מלבד מדותױ הטובות הצטײן גם באהבתו החזקה לעמו. הרעױן הציוני לקח שבי את לבו וברוחו היה קרוב למזרחי ומחבב את חברױ, אבל רצה להשאר בלתי מפלגתי. רעױן הישוב לקח את לבו מאה והתענין בכל הנעשה בתנועה המזרחית והשתתף בשבועון ״המזרחי״ במאמרױ שהיה חותם בכינוײם. לבםוף החליט לעזוב את עמק הבכא של הגלות, להױת בין העולים לארץ־ישראל ולהתפרנם שם ממלמדות, וכבר החל למכור את חפצױ ולהתכונן לעליה. במבחר ימױ מת אחרי מחלה קצרה בעשירי לשבט תרפ״א בשנת הארבעים לחײו. מעטים ורעים היו ימי חײו. אבל רבים וטובים במעשים. במותו אבדה לעולם הרבנות בפולין אבדה גדולה. השאיר אחרױ אלמנה וששה ילדים.

אז הױ לנו — הקוראים הצעירים — ענין לא רק במאמרים. הקורספונדנצױת שבאו בכל גלױן וגלױן שמשו לכל החברים הצעירים כעין בית־מועד לעסקנים, לועידה תמידית של כל הדזגלים בצל הרעױן, וכולנו הרגשנו את עצמנו בני ״בית אחד ומשפחה אחת״. ולכן לא נעלמה מעינינו אף קורםפונ־ דנציה אחת גם מהעירה הכי נדחת. וכשהיו באים לועידה גלילית איזו שהיא וכל ציר הציג את עצמו לפני חברױ בשמו ובשם משפהחו ,מיד נתקבל כידיד וכמכיר משנים, כי השמות הױ ידועים לכל אחד מן החבריא מתוך ה״קורםפונדנצױת״ שבשבועון ״המזרחי״ ששמשו כעין ״תעודה אישית״ לכל חבר, והן משמשות ותשמשנה גם בעתיד חומר חשוב לחקירה ביוגרפית של העסקנות המזרחית. ...

ב״המזרחי״ מי״ח בכסלױ תר״פ אנו קוראים מודעת ברכה מטעם ועד המזרחי וצעירי המזרחי ליעקב םילמן כיױר האגודה בלוקוב להולדת בתו הראשונה. הנהלת המשפחה לא הפריעה לו להמשיך בפעולתו הצבורית למען המזרחי. וכמה שבועות אחר זה אנו קוראים על פתיחת שעורי ערב לצעירות ללמוד תנ״ך, עברית, תולדות ישראל והשפה הפולנית. לעתים קרובות גקראו אספות חברים, ובהן נקבעו דרכי הפעולה להבא. הארגון יכול היה להראות על מםפר חברים אקטיבים שהיי מסורים לפיתוח הםניף והונח אבן יםוד למעשים. מרץ רב הושקע בהפצת השקל בעיר, ופורםם כרוז מױחד על ערך השקל המזרחי. וכן הראה ענין באיםוף כםפים למען הקק״ל שעלה יפה. המשרד הא״י שבעיר פיתח פעולה פוריה וםודרו שעורים מקצועײם לחברים שהחכוננו לעליה. ...

מאז הופעתו בלוקוב החל לפעול למען המזרחי במלוא מרצו. בחדשי הקיץ של תרע״ט נוסדה בהשפעתו בלוקוב חברה להתישבות בא״י ליד המזרחי. בט״ו מגחם־אב חגגו אה חנוכת הבית של המזרחי בעיר במעמד של מאות איש■ בהשתתפות צירים מאגודות המזרחי במזריטש וטשמרניק (שמואל חײם לנדוי). יעקב םילמן שימש ױ״ר הפתיחה, ואחרי שירים בפי המקהלה נשמעו גאומים על השקםת עולמו של ...

יעקב קבל משרה כשומר בבנין בית־הםפר ״תחכמוני״ שהוחל בבנינו מטעם המזרחי בתל־אבימ עיקר תפקידו בשמירה היה בשעות הלילה. ומספרים חברױ הױשבים בארץ, ולפעמים הױ מתאםפים אלױ לעת ערב בשביל ללמוד אתו יחד בצװתא דף גמרא במשך שעתײם-שלש שעות אחרי חצות הלילד״ וכה קײמוי־ בנפשם את מאמר חז״ל : לא איברא לילא אלא לגירסא. . .

... אחרי כשלון הועידה והכרזת חברי האגף הימיני על המשכת קױם הפו״מ במםגרת המזרחי, נמשכה הועידה בירושלים, ויעקב סילמן נבחר אף הוא כחבר בועד המרכזי החדש של הפועל־המזרחי שנשאר במזרחי, וכה הוא נעשה שותף לבנין הארץ ברוח תורה ועבודה ונושא באחרױת זו. ...

אחרי שהרב יעקב רכש לו גםױן ארגוני בלוקוב, ששם התרחבה הפעולה לענפים שוגים בהצלחה, הוא ניםה ללכת בדרכי הנםױן בעבר ותיכגן יםוד חדר מזרחי בחמילניק בשם ״יבנה״, מה שעלה בידו אחרי מאמצים רבים, והזמין כמורה את א. זוטא מלוקוב. בחדר נפתחו בראשיתו שלש כתות עם שמוגיס ילדים. באחרונה התקימו בחינות ראשונות בנוכחות כל ההורים, נציגי הקהלה והרבנות וםתם חשובי בעלי־הבתים של העיר. הילדים גבחנו ע״י הרב יעקב׳ והתוצאות הױ טובות מאד. אחרי הבחינות נאם הרב יעקב דרשה ארוכה מענינא ...

... ובאותה תקופה נוםד ארגון בתוך המזרחי שגטה ל״צױנים החדשים״, וחל כעין פילוג קטן בתוך המחנה. חלק מהצעירים

... אקטױו באטײליקט אין דער גרינדונג און ארבעט םון ׳״צעירי מזרחי״ און ״מזרחי״ אין כמיעלניק. ...

... באםיםה השתתפו באי־כח האגודות : ״צעירי ציון״, *בנות צױן״י ״המזרחי׳/ ״צעירי מזרחי״ והסתדרות ״השומר הצעיר״• נבחר ועד מםדר אשר בו השתתסו שגײם־שנײם חברים מכל אגודה ואגודה• הועד ערך את החגיגות באופן כזה : ...

... כל אלה שמשו הכנות ליםוד אגודת המזרחי במקום. בױם כ״ט בטבת תרע״ט התקימה בחמילניק האםפה המכוננת של המזרחי, שבה השתתפו למעלה מחמש מאות איש. לױ״ר נבחר ר׳ ישראל פרידנזון. צבי וינבאום הסביר לנאספים את תפקידו של המזרחי, ומר ל. עהרנרײך הרצה על המזרחי ואגודת האורטודוכסים. הצעתו של הױ״ר לאחד את המזרחי עם אגודת האורטודוכסים עוררה ויכוחים ולבםוף נדחתה ההצעה. אחרי מו״מ ארוך בין צעירי המזרחי והמזרחי הוחלט לבחור מתוך חברי הועד לועד־הפועל המקומי, בהם אחד מזקני המזרחי וארבעה מן הצעירים (הנזזרחי, י״ג אדר א/ תרע״ט). ...

וצעירױ בחמילניק, כשם שלא באו ידיעות גם ממקומות פעילים אחרים שבתנועה, כנראה בהשפעת המלחמה שפרצה פתאום בין פולין והבולשבים שהספיקו להתקרב עד שערי װרשה הבירד״ ועוד ױתר בהשפעת גױם צעירי היהודים לצבא הפולני למלחמה באויב הבולשבי. מאידך ־ לא ניכר היה חשק ורצון לגױם אצל הצעירים ללחום מלחמת זרים בזמן שיש לנו להלחם בעד ארצנו והקמת מולדתנו. וביחוד אחרי פרעות הפולגים ביהודים במקומות שוגים ומעשיהם האכזרײם נגד התושבים היהודים. ואחרי שוך הרעש, כשהבולשבים ברהו מגבולות פולין והצעירים שוחררו מהצבא, יכלו הצעירים נחמילניק להטות שוב שכם לפעולה צױנית ולארגון המזרחי. רק ב״המזרחי״ מױם י׳ בסױן תרפ״א אנו מוצאים ידיעה מחײ המזרחי בחמילניק, ידיעה ױתר רחבה, כנראה בשילומימ בעד הצמצום והשתיקה במשך זמן רב• מהידיעה אפשר לראות שאכן המזרחי חידש כנשר נעורױ והמשיך במה שהוחל. הידיעה אומרת, כי בחול המועד פסח תרפ״א קראו לאםפה כללית של צעירי המזרחי, שבה מםר המזכיר צדוק לײנמן דו״ח על הפעולד״ והעבורה התנהלה בכל המקצועות באופן רצוי, ולמרות כל תנאי החײם הקשים ששררו בעת ההתקפה הבולשבית נמכרו באותו זמן כעשרים טופסי ״המזרחי״ בכל שבוע. ועדת הקק״ל העירונית שנוסדה ביזמתנו מתפתחת והםכומים הנאספים הם הגונים. הדו״ח נתקבל בשביעת רצון ע״י הנזםפים. אחרי הרצאתו של אברהם למברג על תפקידי צעירי־מורחי ברגע זה וקריאתו לצעירים להתכונן לעליה לא״י, נתקבלו החלטות שונות.

בחמילניק התקײמה בױם ט״ו באב תרע׳ט ועידה גלילית של המזרחי של גליל קילץ, במעמד כ״ג צירים מט״ו ערים באולם המזרחי דפה שהיה מקושט ומהודר בדגלים לאומײם ובתמונות רבני המזרחי. השתתפו הצירים; ל. עהרנרײך ומ. מנטליק מחמילניק, י. כהן וי. בקרמן מקילץ׳ א. י• ליכטנשטײן מפרושוביץ, י. מ. אפמאן מדזיאלושיץ, ע. גורםקי וא. קלרמן מבוםק, מ. שקליארצ׳יק וז. פומראנץ מםלומניק. י. רוטנברג מםטופניץ, ד. דומב וא. פײנשטאדט מפינטשוב א. שפיגל ממיחוב, מ. אורבך מװדיסלאב, י. ש. גוזה וי• ב. ברײטבארד מײנדזױב, מ. קשינסקי משידלוב, ח. גולדבלימ משצ׳יקוצ׳ין, ב. צ. מוניש וש. זמיל מפאצאנוב, ש. א. םלרוש ומ. קופציק מעיר־חדש. ...

... שנת תרפ״ב היתה שנת ברכה ופעולה רבתי למזרחי בעיר. ומורגשת בידיעות מחײ התנועה. בידיעה מי״ב בטבת תרפ״ב נאמר, שהעבודה הולכת ומתקרמת. שכרו להם מעון לאגודה. בױם א׳ אחרון לחנוכה היתה אספה כללית של החברים, במטרה לרון בביסוסה. הױ״ר שלמה גולדװםר פתח את האםפה ונאם בקצרה על המצב ועל החובות המוטלים על החברים בשעה זו. א. למברג הפנה את תשומת לבם של הנאספים ליחסם השלילי למרכז וחובותיהם. אחרי ויכוחים רבים הוחלט: לחײב את החברים בחתימה על עתון המזרחי ובהרמת המס לטובת המרכז, לחדש את שעורי הערב לתנ״ך ולהחל במגבית כבירה למען קרן החלוץ, ובאותו מעמד גבחר ועד חדש. לױ״ר נבחר שלמה גולדװםר ולמזכיר — משה זונשײן.

מיר האבן געגרינדעט אן אײגענעם בית תפילה (שטיבל) צום דאװנען יעדן טאג און בפרט שבת און ױם־טוב. מיר האבן געשריבן א םפר תורה אויפן נאמען ״מזרחי״ און מיט גרוים פײערלעכקײט געפירט אין שיל ארײן. מיט דער שמחה האט זיך מיטגעפרײט די גאנצע שטאט.

... פיל געלײםטעט פאר מזרחי האבן אוין־: שמואל־זליג זעלא.ניק, שמואל סאמבורסקי, בצלאל מאלי׳ אלימלך טויבנ־ בלאט׳ יאקיל װישגיצקי, פײװל מיאדאװניק׳ שמחה גאלדװא־ סער׳ מרדכי מארקאװיעצקי, חײם־שמעון טרײמאן׳ בן־צױן דיאמענט, דוד הארװיץ, שמעון־יצהק װאציקעװיטש. די אלע האבן געארבעט בלב וננפש למען המזרחי. זײ זענען געשטאנען בײם רודער׳ געהאלפן מיט געלט און השפעה. ואחרון אחרון חביב׳ הרב ר׳ יעקב סילמאן׳ דער מטיף און גײסטיקער פירער פון מזרחי אין כמיעלניק. לאמיר נאך דערמאנען דעם טײערן עםקן ר׳ ױסף פעפער׳ װאס האט פארנאכלעסיקט זײן פרנםה און געטרײ געדינט די באװעגונג׳ און װײטער — מײן ברודער ר׳ שמעון־אליעזר, דער פײנער בעל תפילה פון ימים נוראים׳ דער שליח ציבור מיט א זיםער שטימע, װאם האט באצויבערט די מתפללים. ביזן הײנטיקן טאג קאן איך גישט פארגעסן דעם ״לרוד מזמור״, װאס ער האט געזונגען בײם סױם הספר. ...

די ״מזרחי״ און ״תורה־ועבודה״ אין כמיעלניק האט דער* צויגן א דור אין גײסט פון רעליגיעזן צױגיזם׳ געלײםטעט פול פאר קרן קײמת׳ קרן היסוד און קרן ארץ־ישראל.

יעקב סילמאן האט פיל געלײסטעט פארן מזרחי אין כמיעלניק׳ ער פלעגט רעפערירן 2 מאל א װאך פאר די צעירים. פאר ״ברוריה״ האט פיל געלײסטעט יהודית סילמאן׳ די טאכטער פון הרב יעקב, די טאכטער פון דוד מאפע און די טאבטער פון עזרא שוחט. ...

אך בעודו עוםק בארגון ובמשיכת כוחות חדשים למזרחי נםתלק אחד מבחירי התנועה בעיר, שלמה קלרמן, ובגלױן כ״ד בתמוז תרפ״ח של שבועון התנועה ״דאם ױדישע לעבען״ גתפרםמה מודעת־אבל על מות ױשב־ראש המזרחי ונציג במועצת העיר חמילניק, שנפטר לעולמו בױם י׳ בתמוז תרפ״ח אחרי מחלה קצרה בשנת הששים לחײו. התנועה בעיר אבדה בו כח משפיע ובעל מרץ, שהשתדל לעזור להרב יעקב במאמצױ לתחית המזרחי, ופעולתם החלה לשאת פרי. ...

... ארץ ישראל ובמידה לא מועטה הודות לאוירה הצױנית ששררה אז בעײרד״ התארגנה האגודה הראשונה בשם ״צעירי מזרחי״. אגודה זו אורגנה לפי כל כללי הארגון המפלגתי ותוך תקופה קצרה התחילה לפעול בכל שטחי העבודה הצױנױת הממשױת. עדות לכך !משמשים כרטיםי החבר ותעודות ציר אחרות של האגודה משנת 1917. בשנת 1918 אנו עדים לועידה זעירה של מורשי האגודות במחוזות בוםק, פינצ׳וב ומקומות אחרים שהתקײמה בחמילניק. אגודה זו דרבנה קבוצות אנשים אחרות ובאותה תקופה קמו אגודות נוספות בעלות אותה מטרה אם כי זיקתה והרכב אנשיהם היה שונה במקצת.