Chmielnik Jewish community

פבחינה כלכלית היתה חמילניק חשובה כבעלת מכרות נחושת ופלדה. עוד במאה ה־17 ניתן זכיון לקבוצת מתישבים גרמנים להתחיל בחפירה. אין ידיעות עד כמה הצליחו בחפושיהם. עובדה, שבתעודות ומסמכים הדנים על תחפורת (בערגבוי) בפולין במאה ה־18, לא נזכרת חמילניק. ...

כך למשל נבנו משנת 1826 בערי פולין 204 בתי אבן, מהם בכל װיאבודזטבו םנדומיז׳ רק בית־אבן אחד. בשנת 1827 שופר המצב ומ־266 בניני אבן בכל פולין הוקמו ב״װיאבודזטבו״ סנדומיז׳ 11 בתי אבן (זגבתס!) 116^\ס:ט1מנ) ובשנת 1828 מ־181 בניני אבן בכל פולין נבנו בװיאבודזטבו סנדומיז׳ 14י. התפתחות של ערי הגליל סאנדומיז׳ חלה עם פיתוח התעשױת. אך במחצית השניה של המאה ה־19 הױ קײמים בחמילניק מפעלים תעשיתײם שהעםיקו מםפר ניכר של פועלים: בתי־בורסקי עם תוצרת שנתית גדולה, בית חרושת לסבון, בית חרושת לנרות ובתי חרושת לאריגים כפרײם, סודניה (בראוערײ), בית חרושת למכונות עם כור בשביל חמרים גלמײם, בית חריטה וםדנא ת לײצור מכשירים חקלאײם.

רבנות המדינה חולקה, הרב הקראקאי, הוא רב מחצית המדינה בלבד ובמחצית השניה מכהן הרב מפינצ׳וב או מװאדזיםלב כרב המדינה. ישיבות הועד מתכנםות בפינצ׳וב, װאדזיסלב, םטופניצא ואחרי התבלטותה של קהילת חמילניק — בחמילניק. בועד המדינה, היתה קהילת חמילניק בהרכב ועד היליל שידלוב יחד עם עוד 17 קהילות כדלהלן ? שידלוב, רימאנוב, ז׳מיגרוד, טרנוב, דוקלא, נובה־מיאםטו, פאצאנוב, אולעשניצא, ז׳אבנו, ראקוב, דומברובא, בוגוריא (.3(;זס£ס8) װישליצא, סטופגיצא, קורוזװענקי (״ז^ג־סזסמ) פאלאניעץ, פטאשוב. ...

במושב ועד המדינה שהתכנם בחמילניק בשנת ת״ן (1690) השתתפו גם הרב אב״ד של קראקא ר׳ אהרון תאומים בעמ״ה ״בגדי אהרון״ ״חושן אהרון״, שלפני זמן קצר נתמנה לרב בקראקא — לפני מנוי זה היה רב בװרמײזה(3בתזסױ\). בשבת פרשת מםעי, אחרי מנחה באו לבית מלונו חײלים, בלי למםור את םיבת בואם, הכוהו באכזרױת, אםרוהו ולקחו אותו לשר־ םטראװניק. בדרך נפל הרב פעמים מםפר׳ השכיבוהו ובטרם הגיעו לחמילניק נפטר בדרך. למחרת, בױם הראשון, הביאו אותו מחמילניק לפינצ׳וב כי פחדו לקבור אותו בבית העלמין בחמילניק. ...

כרגיל ברוב ערי פולין היה נמצא בית העלמין הראשון של הקהילה המוקמת בזמנים קדומים, על יד בית הכנסת. היהודים הױ מרוכזים, מרצונם הם, ברובע משלהם, וזה לא גיטו במובננו אגו. בגלל צמצום השטח היה להם בחמילניק בית קברות קטן מאד ולכן הוכרחיו לקבור מתי משפחות, אחד על השני, הבן על קבר אביו והבת על קבר אמה. זה נעשה כבר למנהג מקובל אפילו זמן ממושך לאחר הרחבת תחום הײשוב היהודי. במרוצת הזמן, בתהליך התפתחותם הבלכלית־המסחרית, הױ חותרים מחוץ לרובע היהודים לקראת העיר, ולאט לאט הױ תופסים חנוױת, בתים, דוכנים ואפילו בתי מגורים בטבורה של העיר. ...

... בפירוק מוםדות האוטונומיה חל על קהילות פולין לסלק את חובותיהן. בפולין לא נמצאה קהילה אחת, אף קטנה המונה רק עשרות נפשית, שלא היתה שקועה בחובות. חובות מדינת סנדומיז׳־קראקא אליה השתײכה חמילניק, עלו באותױ שנה לפי בקורת השלטונות ל־ 288, 818 ז׳ והרבית 34,218 ז׳. מה סכום החובות של חמילניק בלתי ידוע, אולם בטוח שבתוך חובות המדינה נכללו גם חובותיה של קהילת חמילניק. ...

4. הרב שמעון װאלף ב״ר יעקב יעקיל לפני הבחרו לרב בחמילניק היה יײן וראש ישיבה בפינצ׳וב׳ מחבר ם׳ כבוד חכמים על אגדות ירושלמים (האמבורג תס״ג), ״כבוד הבית״ (המבורג תס״ז). היה אב״ד בחמילגיק׳ השתתף במושב הועד דארבע ארצות ביארוסלאב בשגת 1699. בחמילניק נתן בז׳ ...

... בתקופת פולין העתיקה כהנו בחמילניק רבנים ידועים בעלי סמכות מוכרת בלי שום הגבלה. ...

... ױזמי הדחתו מרבנות מקראקא, הרב יחזקאל לנדא מטרנוב ומאיר מפינצ׳וב נשיאי גליל הקטנד״ הצליחו להושיב אחרי מותו של ר׳ דוד שמעלקא על כסא הרבנות בקראקא את הרב יצחק לנדא, אחרי שר׳ יצחק לנדא נבחר לרבה של קראקא, היתה משפחת לנדא מעונינת להושיב בכל קהילות הגליל רבנים מבני משפחתד״ היא גיצלה כל הזדמנות. אם בקהילה כלשהי נפטר או עזב הרב את משרתו, העמידו מיד מועמד מבני משפחתם. וכך נבחר בהשתדלותה אחרי דוד שמעלקא לרב בחמילניק. ...

חנוך הנוער לא יצא ממםגרת הלמוד המםורתי בחדרים אצל מלמדי גמרא ובבתי המדרש. בחמילניק נוםדה גם׳ במח־ צית השניה של המאה הי״ט, ישיבה גדולה עם שתי כתות ובהן המעולים. מםפר רב של בחורים היה זורם לחמילניק מרחבי למדו 10 שעות לױם. היתה ידועה מראשי הישיבה ומוריה פולין להמשיך בישיבה בלמודים• בחײ הקהילה בשנים 1840 —1870 עשה רבות לשיפור המצב הארגוני ושל המוםדות היהודײם, ראש הקהל ישראל גוטמן, ובמחצית השניה של המאה הי״ט — ר׳ ױחנן םילמן, סבו של הרב סילמן, שהיה ידוע בכנוױת ״ר׳ ױהנן חמיעלניקער״ כמנהיג קהילתו ועםקן ציבורי. הוא ײצג את חמילגיק באםיפת העםקנים בורשה שהתקײמה אחרי הפרעות ברוםיה (1880) ונבחר כשליח יהודי רוםיה לצאת לפרים וללונדון לשם השתדלות ראשי היהדות בפני שלטונות רוםיה. ...

... כדוגמאות אורגינלױת של הבניה הכנםײ תית יש לצײן את בית הכנסת בקהילת חמילניק שבגליל קילץ. ...

... די קהילה איז באלד באך א קורצער צײט פון איר קױם געװארן אנזעעװדיק און פארגומען א װיכטיקן פלאץ איגעם געזעלשאפטלעכן לעבן פון יענער געגנט שוין אינעם 16־טן י״ה. פון ארגאניזאטאריש־לאנדישן שטאנדפוגקט האט כמיעל־ ...

נאך דער פטירה פון הרב איטינגא (כ״ט אב תקנ״ד) איז אויפגענומען געװארן אלם כמיעלניקער רב הרב ר׳ בעריש. ...

אזוי ארום איז נאך דוד שמעלקא אויך אין כמיעלניק אויפגענומען געװארן אלם רב אײנער פון די לאנדעם. ...

... אין 19־טן י״ה איז מחמת דער חםידישער השפעה פארגעקומען א קענטיקער שינוי פון גײםטיק־קולטורעלן פרצוף פון כמיעלניקער ײדן. דער לאנגיעריקער קאמף צװישן מתנגדים און חםידים, האט לםוף געבראכט צו אן אבסאלוטן נצחון פון חםידות. ...

למעשה היה כחם של המתנגדים בחמילניק די גדול. אמנם בשעת שקט לא הױ מורגשים. אך מכױן שניתגה רשות למזיק — קפצו בתרועה למלחמת מצוה. וידוע הפתגם שױתר קל להזיק ולסתור מאשר לבנות. ואכן למתגגדים בחמילניק היה קל ױתר להתקומם נגד רבם החדש׳ על אף למדנותו הגדולה ויחוםו שעמדו לימינו׳ ולאםור נגדו מלחמה בשער בת רבים. מלחמתמ גגד הרב דוד לנדא ונגד כת החםידים בחמילניק היתה קשה׳ והיא הלכה והתפשטה בקרב האוכלוסיה היהודית בלי לשים לב לאמצעים פסולים. ולא עוד אלא שהמתנגדים לא נרתעו גם לדרוש את הדחתו מהרבנות ולאחוז נגדו באמצעים שו.ים. המחלוקת הזו פילגה את האוכלוםיה לשנים, וז־.מאבק היה קשה וחמור מאד לשני הצדדים׳ ואין לדבר על התוצאות מבחינה מוםרית וכלכלית. חמילניק היהודית הצטרפה לרשימת הקהילות שנלחמו לעתידן ביהדות׳ והד המחלוקת הגיע למרחוק. כל צד השתדל להחיש תגבורת. לבםוף ידע הרב דוד להתחמק מםלוקו מהרבגות. הוא נשאר על כנו׳ אך ההתנגדות נגדו טרם שככה׳ ובאה לידי בטוי בפעולות שהמיטו חרפה על עושיהן.

קשה לעמוד על סיבת בחירתו של רבי ליפא בחמילניק׳ ומה עגין מצא בה במקום מגורױ. והרי גם בית־הכנםת הישן שראשית בניתו מתיחס למעלה משמונה־מאות שנה לא הושלם רק עד לחלונות׳ וקירות הבנין עמדו 650 שנים וחיכו לאיש שיבוא ויגאלם משוממותם. גם פרשת בית־הכנסת סתומה למדי. קשה להבין כיצד לא נמצא במשך תקהפה כה ארוכה בין היהודים האמידים תושבי העיר׳ שואפי כבוד ויראי אלקים׳ בעלי יזמה להאדרת שם מרום בםױם ״מקדש מעט״. ומאידך יתכן שדוקא דבר זה משך את רבי ליפא להױת ה״משביר׳/ בנדדו מעיר לעיר לאסוף כספים׳ והוא שסײם את מפעל בית־הכנסת לבבוד ולתפארת. מה שלא הםפיקו הדורות שלפ י החסידות בחמילניק הםפיק רבי ליפא הצדיק ובירך על המוגמר׳

תמילגיק התפארה בבית־הכנסת העתיק שלה׳ שהצטײן כטיפוס נדיר בארכיטקטורה אמנותית של מקדשי־תפילד״ סנוי לתפארת׳ ושש קומות גבהו. יהודי חמילניק לא שבעו מלראות את הכיפה העגולה של הבנין׳ שדמתה לפנים בתי־כנסת גודעים אחרים׳ כמו בית־הכנסת של הרמ״א בקרקוב׳ בית־ הכנםת ע״ש ר׳ יצחק בן יעקב׳ בית־הכנםת הגבוה• גם הכניסה אלױ היתה שונה מאשר בבתי־כנםױת אחרים. ה״חזית״ של הבנין ײצג היכל מלא ױפי וקדושה. כותל המזרח הקסים בפארו׳ וםביב ארון־הקודש נראו ארױת כאילו עמדו על המשמר. ובן הצטין ביהכנ״ם בעמוד המױחד שבו שלא היה דוגמתו בכל פולין. העמוד היה בנוי אבן ומחוטבים בו שמונה פינות׳ שמהן התרוממו שמונה עמודים׳ ובלי משים עברו ברוח המסתכל בניני־פאר עתיקים של ױן הקדומה עם עמודי־ פאר שקשטו את המקדשים. בארון־הקודש נמצאו ספרי־ תורה מתקופות שונות׳ שלפי מראיהם אפשר היה להעריכם למאות שנים. הספרים העתיקים בױתר הױ מוציאים רק אחת לשנה׳ בשמחות־תורה׳ להקפות. בבית־כגםת עתיק זה שהושלם בזכותו של רבי ליפא שפכו יהודי העיר את מר ...

... השאר ־ ״מתנגדים עשירים בחמילניק שהױ רואים את דביקותו של רי״ב בחםידות׳ על אף ענױ המשוע׳ סנטו בר * ״ברכה לבטלה אתה אומר כל ױם. הנך אומר בכל ױם ״שעשה לי כל צרכי״ והנך עני מרוד״. חײך ואמר להם: אני מברך כדין. אני אומר ״כל צרכי״, ומה אני צריךז ענױתז זאת יש לי כל צרכי. ואילו אתם אומרים ״כל צרכי״ ומהו צרככם? עשירות. עמלים אתם ױמם ולילה להשיג ױתר. משמע — אין לכם די. נמצאת ברכתכם ברכה לבטלה״ (״חםידים מםפרים״ להרב זוין׳ מס. 44). ...

ברם, אחרי קפדנותו ורוגזו על רי״ב בשמשו אותו בקודש, חדל רי״ב לבוא אלױ, והמשיך לשבת על התורה מתוך עוני. בני חמילניק שראו את רוב טרדותיה ועמלה של בילה אשת רי״ב ואת ״בטלנותו״ הרבה שאין לאל ידו להשיג לפרנםת ביתו, היו קוראים לו תדיר בשם : ברל בטלן. רבים אף נדו ללמודױ ולאמירת התהלים שלו, ספק — כך אמרו — אם מבין הוא את אשר הוא אומר• רי״ב ידע להםתיר את דרגותיו וידיעותױ וכצנעא נעלם מעיני כל, התעלה במדרגות הקדושה. שם זה ״ברל בטלן״ דבק ברי״ב בכל מקום בואו. אף הוא היה קורא לעצמו ״ברל בטלן״. ...

... כשבאו לביתו ראה רי״ב והנה שולחן ערוך׳ נרות דולקים. מטה מוצעת. מן המטבח עולים ריחות מגרים וטעימים של מאכלי החג. נצבט לבו של רי״ב וכאב: לא יכלה הרבנית לשאת בגסױן חמור זה. נטלה מתת בשר ודם. כלום רשאי הוא ליהנות מסעודה כזו ז עודו מהרהר — שחה לו הרבנית את כל המאורע. ישב רי״ב ליד שולחנו וערך ה״םדר״ בשמחה ובהתלהבות. אף שר שירי חג ואמר דברי תורה בהארה עלױנה. אמרו : שמחת חג רבה היתה בבתי יהודי חמילניק׳ אך שמחה כשמחתו של רי״ב לא היתה. ...

... חמילניק, ולא מעטים הױ חסידיו בעיר מגורו לפנים׳ ואף ר׳ יחיאל־חײם אב״ד באוזירוב ואפטא, םיפר, שבעודו ױשב ...

... חמילניק היתה גם מקום תורה. במחצית השניה של המאה הי״ט נוסדה בה ישיבה גדולה לפי נוסח פולין שיצא לו שם בכל רחבי המדינה. הישיבה התנהלה בפיקוח מורים וראשי־ ישיבה שדאגו לצרכיה במיטב רצונם ויכולתם. הישיבה באה לא בקשר להגברת החסידות בעיר. אז טרם היה קײם קשר בין החסידות ולמוד התורד״ כבימינו הױם. אך עסקני העיר החסידײם השפיעו שפע רב על הישיבה תוך דאגה חומרית לקױמה ולפיתוחה. הלמוד בישיבה יצא ממסגרת הלמוד המםורתי בחדרים אצל מלמדי גמרא ובבתי־מדרשות׳ ובחורים ״עילוײם״ לא הױ חזױן ױצא מהכלל בין כותלי הישיבה. למוד התורה עמד אז על מדרגה גבוהה ביהדות פולין׳ וערכם של הבחורים תלמידי הישיבות היה רב מבחינות שונות׳ בין מבהינה כלכלית — בתור רב ומורה היראד״ ובין מבחינת סדור משפחתי׳ שתמיד נמצאו להם דורשים מצד הגבירים והאמידים שיכלו לדאוג לפרנסתם ללא דאגות חומרױת. ומהם שהגיעו למשרות נעלות ברבנות ובתור ראשי־ישיבות בערי המרכז של פולין.

... בחמילניק עצמה ישב באחרונה׳ אחרי הפםקה ארוכה של ישיבת צדיקים בעיר׳ רבי דוד גולדמן בכינונו בפי כל ״הרבי מחמילניק״.

המחלוקת על הרבנות בחמילניק החלה עוד טרם נםתם הגולל על רבה של העיר שנפטר. עם הכרזת הידיעה על פטירת הרב נשלחו מברקים לגדולי הרבנים בערים ובעיירות, ורבים באו לחלק כבוד אחרון לנפטר וללוותו לבית מועד לכל חי. הרב היה חבר ב״מועצת גדולי התורה״ כי יצא טיבו בפולין כלמדן גדול ויהודי טוב ומטיב. אוכלוםית העירה טרחה הרבה כדי להביא לקבורה את הנפטר לפני ״כל נדרי״. ברם כשהחברה־קדישא באה למלא את חובתה לנפטר ולערוך את ההלויה, קם טוביה׳ בן הרב הנפטר, שהיה מו״ץ בעיר עוד בחיי אביו ודרש מאת פרנסי הקהלה לחתום בחתימת ידם שהוא ימלא את מקום אבױ כרב׳ אחרת — לא יתן לקבור את אבױ. בעקב הלחץ הזה שנוצר לפתע התקימה מועצת הרבנים שבאו ללויה׳ ובאין ברירה פנו בהצעה לפרנסי הקהלה להםכים שטוביה יהיה רב בחמילניק, והכל יבוא על מקומו בשלום, ױ״ר הקהלה ר׳ דוד ױסף זילברברג׳ שהתנגד למו״ץ בתור רב, כינם את הועד לישיבה, ואחרי ויכוחים ממושכים החליטו לפנות לאחױ היותר גדול של המו״ץ, ר׳ לײזרל שכהן כרב בדאלאשיץ — לבוא ולמלא מקום אבױ ברבנות בחמילניק׳ וטוביה ימשיך לכהן במו״צ. אך הצעה זו נדחתה בידי המו״צ, ובינתים קרבה שעת שקיעת השמש ונשקפה םכנה של בזױן כבוד המת, שלא ישאר מונח בױם־כפור וגורם בזױן לעיר. בעקב לחץ זה נאלצה הקהלה להבטיח למו״צ, שבאורח זמני הוא ױרש את כסא הרבנות. ורק אז החלו בהכנות ללויה.

... לפני אבױ של המו״צ וישב בה מםפר שנים׳ ואף חבר ספר בחמילניק שנדפס בידי נכדױ אחרי מותו, ובעקב םיבות מםוימות נאלץ בסוף ימױ לעזוב את חמילניק ולחזור לאוזירוב, ששם כהן כאדמו״ר. וכעת׳ עם פטירת הרב, העלה נכדו מחדש את בעית החזקה על הרבנות, ולצדו עמדו טובי העיר, חםידיה ולמדניה.

המו״צ, שהיה קרוב משפחה עם הרב אפשטין נכד הצדיק מחנטשין, כי גם אשתו היתה נכדת הצדיק האמור, לא רצה לװתר ותבע מועד הקהלה לקײם את הבטחתו בעצם ױמ קבורת אבױ. לצדו עמדו האומנים והפשוטים בעם. אש המחלוקת חרגה ממסגרת צרה והחלה לשאת אופי רציני ומסוכן. ישיבות ועד הקהלה לא פסקו לדון בנושא היחידי שדחק את רגלי יתר העגינים החשובים, וחברױ התקשו למצוא מוצא מן הסבך. ובינתים נמצאו שכנים ט־בים שמצאו שכדאי להם להציע את עזרתם ליטובתם. הנה בשידלוב הםמוכה ישב רב ששם לראשו גם עטרת אדמו״ר ונמצאו לו חםידים רבים בערים שונות שפתחו אצלם קלויזים והתקינו להם בתפילה את ״נוםח שידלוב״. מלבד כהוגתו כרב העיר הױ נוסעים אלױ גם מחסידי חמילניק ומבקשים עצות מפױ. אנשים ונשים שפכו לפנױ את מר גפשם, צרותיהם ומכאוביהם, התאוננו על חוםר ילדים׳ מחלות או חוסר נדוניה לבת שהגיעה לפרקה. הרב היה לזקח פתקאות בצרוף פדױגים של כמה זהובים, והרב חלק לפונים אלױ סגולות ותרופות. וגפוצו שמועות, שהםגולות של הרב משידלוב מביאות מרפא והשקטת העצבים, כה רבו ױתר הפונים אלױ לרו-חתם ולישועתם.

... 3. רבי אריה יהודה ליב הלוי אפשטין, הצדיק מאוז׳ירוב ואב״ד בחמילניק ...

הוא כיהן ברבנות בכמה ערים ברציפות : באוזירוב, אופולה• חמילניק <בה האריך ױתר מבכל הערים), ױזיפוב וטארלד״ בספרו שנדםם בידי נכדו הוכתר בתוארי־כבוד ״אדוננו מורגו ורבינו הרב הגאון המובהק בנגלה ובנםתר צדיק וקדוש עטרת תפארת ישראל גזע קודש קדשים״. הוא היה איפוא אחד הרבנים המועטים שכיהנו ברבנות בחמילניק שחברו ספרים וזכו להוציאם לאור בחײהם או אחרי פטירתם.. ...

... רבי אריה יהודה ליב הלוי׳ שכהן בשגי כתרים׳ כתר אדמו״רױת באוזירוב וכתר רבנות בחמילניק׳ היה נאמן לשיטת סבו הגדול׳ והראה למעשה שלמוד התורה עמד במרכזי הצדיקות האוזירובית וצדיקיה הגיעו בה לרמה גבוהה ומכו־ בדת. הוא נפטר בױם ז׳ בניסן תרע״ד׳ ועינױ לא ראו את הרעה שפגעה באוכלוסיה היהודית בפולין עם פרוץ מלחמת העולם הראשוגה ארבעה חדשים אחרי הסתלקותו. אך זברו הוםיף להױת חי ונערץ בקרב בני משפחתו וחםידױ הנאמנים. ויהודי חמילניק זוכרים לו עד הױם את חסד כהוגתו כרבם הנערץ ומנהיגם הרוחני. ...

כשמלאו לר׳ אברהם־יצחק עשרים שנה׳ העתיק הרב החמילניקאים ר׳ לייביש ז״ל את מקום מושבו לאוזירוב׳ ובעלי־בתים מכל החוגים שבעיר הגיעו לכלל דעה אחת להכתיר את העילוי שלהם ר׳ אברהם יצחק בכתר רבנות. נשלחה משלחת של בעלי בתים חשובים שבעיר עם כתב־ רבנות ללובלין. שם התגורר ר׳ אברהם־יצחק אצל בעל ה״תורת־אמת״• המשלחת שהתה שבועות אחדים׳ כי לא ר׳ אברהם־יצחק ואף לא רבו נאותו להצעת נכבדי חמילניק. ר׳ אברהם יצחק טען לתומו כי עודנו צעיר לימים ואינו ראוי לאותה איצטלה. בעל ״תורת אמת״ התנגד להצעה מבלי שיתן טעם לדבר. אולם לאחר זמן גילה בעל ״תורת־אמת״ את םיבת התנגדותו׳ כי לא רצה שתלמידו יתמכר לרבנות. רצונו היה שיתבודד אצל מילי־דעלמא וימלא מקומו בתור רבי ומורה־דרך לאלפי חסידױ. משלחת החמילניקאים לא עזבה את לובלין אלא בקשה את התערבותו של ר׳ ישראל לײב׳ אבױ של ר׳ אברהם־יצחק׳ שבא ללובלין בלוית מחוחנו ...

הגאון ז״ל שירת את קהילת חמילניק כרב אב בית הדין ומרביץ תורה בערך ששים שנד״ רוב שנותױ היה דר בדירה שכורד״ רהיטים וכלים יקרים לא נמצאו בביתו, אבל ספריה גדולה בת כמה אלפים םפרים עתיקים וחשובים כן היתה לו. חלק גדול מהם ירש הרב מאת אבױ ר׳ ישראל לײב ומאת אבי־אבױ ר׳ ױחנן. בםפרױ השתמשו הוא ותלמידױ וגם הדײנים של העיר — ר׳ לײביש דײן, ר׳ בערל דײן, ר׳ יצחק־ישעיה ולאחרונה גם תלמידו ר׳ דוד־שמעון אריה׳ס. אולם הרב לא הםתפק בםפריתו העשירה מורשת אבותױ, הוא גם המשיך בקנײת ספרים חשובים, כל ימױ שגשג והעשיר את הםפריה שהיתה חביבה עליו כבבת עינו.

תושבי העיר חמילניק ידעו להוקיר ולהעריץ את רבם הגדול שנולד וגדל אצלם. אהבה׳ דרך־ארץ והערצה עמוקה גם יחד העתירו עלױ כל האנשים מכל השכבות. פעמײם בשנד״ בױם כיפורים ובשמחת־תורה היה הגאון מתפלל בבית הכנםת העירוני ומי שלא ראה את הכבוד שחלקו לו אפילו ההדױטים שבישראל, הקצבים והעגלונים, לא ראה כבוד התורה מימױ. ...

נוכחתי לדעת, כי אכן היה לכינוי על מה לםמוך. עם פרוץ המהפכה בגרמניה כשהמכונה המיליטריםטית התמוטטה וצבאות ה״קיזר״ התחילו לעזוב את פולין כשבעקבותיהם רודפים הלגױגים הפולנים של פילםודםקי, פשטה שמועד״ כי בכל שטחי המדינה עבר השלטון לידי הפועלים והאכרים, וכאילו פקודה יצאה למחנה המהפכני בכל אתר ואתר לבצע מיד את תפיסת השלטון מידי משרתי הצאריזם הרקוב, שהתעללו דורות על דורות באוכלוםית פולין. ולכשהגיעה השמועה לחמילניק, נחפזו אנשי פועלי צױן שבמקום לקײם את המצװה, וחיש מהר השתלטו על כל מוסדות השלטון בעײרה, בהכריזם על שלטון הריפובליקה. ...

... לפולין הגעתי בםוף שנת 1918 מיד עם שחרורה ממועקת הגרמגים, כשהמדינה הפולנית הצעירה עושה את צעדיה הראשונים בדרן־ לעצמאות פוליטית אחרי דורות של עול הכובש הרוסי והגרמני גם יחד. אז, בימים הראשונים להתעוררות התנועד״ שהגיחה ממחתרת מהפכנית ויצאה לחופשי, לקרוא דרור לכוחות הצפונים בעם להתגײס ולעמוד על תביעות לאומױת וסוציאלױת, בכתלי הועידה הליגאלית הראשונה של מפלגת פועלי צױן׳ קלטה אוזני בפעם הראשונה את שם העײרה חמילניק, השוכנת בתוככי ״אחוזות מלך אבױן״. אבל שם העײרה הקטנה היה מלװה צירוף מוזר ומצלצל ־ ״כמיעלניקער רעפובליק״. היה בכינוי הזה משהו מההעזה של אותם הימים, מעין תחושת רטט של שינוי יםודי בחײ החברה ובהליכות הפרט. ...

... מבכה אגי עליך, עיר מולדתי ; על שבר בת עמי, על אבדן ידיד נפש ויקר באדם אני בוכיה: ...

דודספרײקשתז׳ר / חמילניק עיירתי ...

... ועתה — שבר ואבדון עברו עליך׳ חמילניק, הרוסה עד היםוד בך, שװעת ואין מושיע ! נלחמת בעח לקױמך — וגשאר ממך רק עי־מפולת. ...

... די שטאט כמיעלניק׳ הגם זי איז נישט געװעזן פון די גרעםטע שטעט אין פוילן׳ האט זי פון אײביק אן געהאט א גרויםן נאמען אין דער ײדישער װעלט אין אײראפע׳ אדאנק אירע גרויםע רבנים און חשובע בעלי־בתים װאס האבן געשמ׳ט אלס ״מדינה״־מענטשן. אזוי האט מען אמאל גערופן װיכטיקע שתדלנים און כלל־טוער אין פוילן. ...

פארשידן איז געװען דאם לעבן אין כמיעלניק. אנדערש האבן געלעבט די בעלי־מלאכות, אנדערש די גבירים. עם זעגען דא קײנמאל נישט געװען קײן גרויסע בילדונגס־ אנשטאלטן, אבער דער פרומער טאטע האט געשיקט זײן זון אין חדר, נאך דעם אין בית המדרש, און אט פון דעם בית המדרש זענען ארוים די אינטעליגענטן. אין בית המדרש האט מען טאקע געלערנט משנױת׳גמרא, אבער פיל פון די בית־מדרשניקעס האבן באהאלטעגערהײט געלעזן םאקאלאװם ״הצפירה״ אדער באהאלטן אונטער די לאנגע קאפאטעם שפינאזאס ״עטיק״, סמאלעגםקינם װערק אוןאנדערע ביכער. ס׳האט זײ געװעקט צו עפעם העכערם, בעםערם, שענערם. זעגען טאקע פון דעם בית המדרש ארויסגעקומען אזעלכע פײנע אינטעליגענטן װי ישכר קאנערצוקער, אברהם זיל־ גערבערג, מאטל צוקערמאן. זײ האבן טאקע געשאפן די צױניםטישע ארגאניזאציע אין כמיעלניק. נאך דעם האבן זיך געשאפן אנדערע ארגאניזאציעם, װי דער השומר הצעיר, רעכטע און לינקע פועלי צױן. ס׳האבן װאם אמאל מער זיך אנטװיקלט די פארטײען, פיל האט דאם געװירקט פאר דעם צױניסטישן געדאנק, װײל פון דער בעסטער ױגנט זענען א םך אװ ...

... כדי מ׳זאל מעגן טראגן אום שבח און חם וחלילה נישט מחלל שבת זײן, האט זיך געשאפן א שטענדיקע חברה פון בעלי־בתים און בעלי־מלאכות. זײער אױפגאבע איז געװען אכטונג צו געבן, אז די עירובים, דאם הײסט די דראטן, װאס זענען געװארן אויסגעצויגן אין די געםלעך פון װאנט צו װאנט, זאלן נישט זײן איבערגעריסן. פיל פון די כמיעלניקער ײדן זענען געװארן מיטגלידער אין דער חברה עירובים. נאך דעם װי עם איז גערופן געװארן אן אםיפד״ איז ארויםגעשיקט געװארן אין שטאט א קאמיסיע צו באטראכטן די פלעצער, וװ דער עירוב איז געצױגן געװארן. ארויסגעװיזן האט זיך׳ אז פיל פון די געצויגענע דראטן זענען איבערגעריםן פון אלטקײט און פון ראםט, אז מען דארף האבן נײע דיקע דראטן, שטארקע טשװעקעס און אויך געהילץ...

... די ײזץ אין כמיעלניק זענען געװען רעליגיעז. די גאנצע בענקשאפט נאך א בעסערן מארגן׳ נאך א פרײען לעבן האבן זײ אויםגעדריקט אין לערנען און תפילות. יעדער נײער געדאנק איז געװען אפיקורםיש׳ גוײש׳ טריף. מען האט די קינדער בײ זיך געהאלטן׳ זײ נישט געטרויט צו עמיגרירן.

כמיעלניק האט פארמאגט אן אײגן ״הינטערלאנד׳■/ שטעטלעך און דערפער אין װעלכע ס׳האבן געוװינט אין א קלײנער צאל, צו 3—4 ביז 6 ײדן אין א דארף׳ און שטעטלעד װי פיערש־ ניצע׳ פיעטקעװיץ א.אנד. מיט 100 אין מער משפחות װאס זענען געװען צוגעבונדן צו דער שטאט כמיעלניק, צום עולם־ הבא פון כמיעלניק, װי אויך צום עולם־הזה. דען פון כמיעל־ ניק האבן זײ באצויגן אי זײער גײםטיקן באוארף, װי אתרוגים כל מיני תשמישי־קדושה אאז״װ׳ ארן אייך אלע אנדערע גשמױתדיקע געברויכן: שפײזן, לעדער, שניט־סחורה אאז״װ. דאס זענען אויך געװען די שטעטלעך פיערשניצע, פיעטקעװיץ, מאלישעװ, שלאדקעװ, גנוינע, םענדזשעװיץ מיט אלע זײערע ארומ׳קע דערפער, װאם יעדעס פון זײ האט געהאט א פאר ײדן, אזוי װי אויף א רפואה — צװישן די גרויםע עדות (כראמאדע) פויערים. פיערשניצע װאם האט שוין פארמאגט ביז א 100 אײנװוינער, האט אויך קײן אײגן בית־עולם נישט געהאט — כאטש תשעה־באב, פלעגט ם׳שטעטל גײן נאך די קינות א װיארסט בערך הינטערן שטעטל. לויט א מםורה איז מיט 100 אדער מער יאר צוריק דא געװען א ײדישער בית־ עולפ, װען דאם שטעטל איז געװען גרעסער. זינט יארן אבער שוין ברענגט פיערשניצע אירע מתים קײן כמיעלניק. דאס שטעטל איז אין מיניאטור געװען אן אפשפיגלונג פון אלע ײדישע שטעט און שטעטלעך אין פוילן ; האט געהאט א בית־ מדרש׳ מיט א װײבע ...

אין דער צײט פון ערשטן װעלט־קריג, װען אין די שטעט האט זיך געפילט .א גרויסער מאנגל אין פראדוקטן און קײן שטיקל ברויט איז נישט געװען צו באקומען׳ איז פיערשניצע געװען אן עיר מקלט פאר א היבשע צאל גבירים פון כמיעלניק, װאס האבן זיך דארט אהין פארצויגן אויף א שטיקל צײט׳ עד יעבור זעם. אין די קלײנע שטעטלעך האט מען נאך װי עס איז געקאנט באקומען א ביםל קארן, אביםל װײץ, א קארטאפל, קרויט, בוראקעם בײ די פויערים ארום אין די דערפער, האט מען עס אלײן געמאלן אין דער שטעטלשער מיל, געבאקן פאר זיך װיפל דאס הארץ האט געגלוםט און געברויכט. אײנער אזא גביר איז אראפגעקומען פון כמיעלניק מיט 11 בנים׳ מיט זײדעם, באבעס, ממש א ״שטעטל״ פאר זיך... געלט איז געװען גענוג און מ׳איז אזוי אדורך די שלעכטע צײט. ...

... די קהילה האט אויםגעהאלטן א הקדש, וױ ם׳פלעגן באקומען נאכטלעגער ארעמע פרעמדע אורחים׳ ארעמע קראנקע און שטאט־משוגעים. ...

... די קהילה איז געװען די אפיציעלע פארשטײערשאפט׳ האט געזארגט פאר די רעליגיעזע און דערציערישע אנגעלעגנהײטן פון די ײדן׳ װי אויפנעמען א רב׳ א דײן׳ אױסהאלטן שוחטים׳ חזגים׳ שמשים׳ א מקוה׳ בתי־מדרשים׳ אבטונג־געבער אויף כשרות וכדומה. ...

... און אין דעם זעלבן שבת־אװנט — האב איך פארלאזן כמיעלגיק אויפן װעג נאך ארץ־ישראל. איך האב געשװױרן אז מער זאלן מײנע פיס נישט בארירן דאס פארשאלטענע פוילן מיט אירע מערדערישע פאליאקן. נאך זעקם חדשים ארומרײזן איבער פארשידענע באלקאן־לענדער׳ עסטרײד איטאליע׳ עגיפטן בין איך צוזאמען מיט נאך אנדערע׳ א גרופע פון 105 ױנגעלײט׳ כמעט אין זעלבן עלטער װי איך׳ אנגע־ קומען נאך ארץ־ישראל. אן געלט׳ אן קלײדער׳ אפגעריםן׳ אפגעשליםן׳ הונגעריק׳ אבער גליקלעך׳ װאם עם האט זיך אונדז אײנגעגעבן צו קומען די ערשטע אין לאנד פון אונדזערע אבות און פון אונדזערע באגערן. איך בין געװען דער ערשטער כמיעלניקער ײד׳ װעלכער איז געקומען קײן ארץ־ישראל.

באלד גאך דעם ערשטן װעלט־קריג, װען פוילן איז צוריק געװארן א זעלבשטענדיקע מלוכה, האט מען געקענט פארויס־ זען גארנישט קיין גוטע פערפעקטיװ פאר דעם יידישן לעבן בכלל און פאר דעם פראװינצער שטעטל בפרט. כמיעלניק, װאם האט געצײלט נײנציק פראצענט ײדן פון דער אלגעמײ־ נער באפעלקערונג׳ האט זיך אין דעם יאר 1918, באלד נאד דער אנטשטײאונג פון פוילן, אנגעהויבן אנטװיקלען און ארגאניזירן א ײדיש־געזעלשאפטלעך לעבן. מיט פארטײען פון אלע מינים און םפעציעל די פועלי־צױן פארטײ (װעלכע האט זיך שפעטער געשפאלטן אויף רעבטע און לינקע). אין דעם זעלבן יאר׳ װען די פאליאקן האבן איבערגענומען די מאכט, האט אין כמיעלניק, נאכן פארלאזן דאם שטעטל פון די עסט־ רײכער, דאם געװער פארכאפט די אזוי־גערופענע פוילישע ״אינטעליגענץ״ און מאכט־גיריקע אויסװורפן און אנגעהויבן געװעלטיקן ביד חזקה איבער דער ײדישער באפעלקערונג. די פועלי־צױן־פארטײ, װעלכע האט שוין געהאט ארגאניזירט אין איר כמעט די גאנצע ײדישע ױגנט, האט אין אן אװנט גערופן א מיטינג אין דער גרויםער שיל, צו װעלכן עם איז געקומעז א רעדנער פון װארשע. דער מיטינג איז פארגע־ קומען בײ א פולגעפאקטער שיל. נאבן ארויסטריט פון ארטיקע רעדנער און םפעציעל פון דעם הויפט־שטאטישן פארשטײער, האט זיך די גאנצע מאםע ...

... אז זײ זאלן באשטימען דאם געהעריקע פלאץ אויפן בית־עולם, האט די קהילה באשלאסן, אז אויב די קבורה װעט פארקומען לויטן דין װעט באשטימט װערן א פלאץ לויטן פארלאנג, אין קעגנפאל באשטימט זי א קבר בײ דער װאגט, אפגעטײלט פון אלע קברים. ...

נאװעמבער 1918 האט פוילן צוריקבאקומען איר אומאפ־ הענגיקײט. די פועלי צױן־פארטײ איז צו יענער צײט געװען די גרעסטע ארבעטער־פארטײ אין דעם אויםגעשפראכענעם ײדישן כמיעלניק. אירע פירער זענען געװען: איטשעלע פלוטשענניק, לײבל װילטשיק, קלמן מיעדזשיגורסקי, בצלאל זילבערבערג, ישראלקע דיזענהויז, מרדכי פוקם א״א. צו זײ האט זיך אויך געמאלדן א פארשטײער פון דער קעלצער פ.פ.ם. װאס זײן נאמען איז דאכט זיך געװען גוטענבערג. לויט אן אינםטרוקציע פון קעלצער ארבעטער־פירער, האט ער דא אפגעהאלטן א זיצונג מיט דער פועלי צױן־פארװאלטונג פון כמיעלניק, װי אויך א באראטוגג מיט דעם אײנציקן פ.פ.ס.־ אװיעץ פון שטעטל: םקלאד־אפטעטשניק לוטשאק, — און אין רעזולטאט איז אײנשטימיק באשלאםן געװארן צו רופן דעם אויםערארדנטלעכן מיטינג פון גאנצן שטעטל אין שול ארײן. דארט, אויף דער שטורמישער פארזאמלונג פון שול ...

... װען א פרעמדער איז אנגעקומען אין די שפעטע אװנט־ שעהן אין שטעטל ארײן׳ און דערהערט פון אלע זײטן דעש געטומל און געפילדער פון גענדז, האט ער גלײך זיך געקענט משער־זײן, אז דאם איז א שטעטל מיט אן עקאנאמישן אײגנארט. האט טאקע כמיעלניק צעשיקט אין אלע גרויסע פוילישע שטעט יעדע װאך אין די טויזנטער פעט־אויס־ געפאשעטע גענדזלעך, און די פעדערן עקספארטירט קײן אויסלאנד. א פאר הונדערט פאמיליעם זענען געװען באשעפ־ טיקט בײ דער דאזיקער פרנסה. םײ די אײגנטימער פון די ״פאשארניעס״ םײ די הענדלער מיט פאשע, סײ די קאסטן מאנערס, םײ די שוחטים װי די סוחרים װאס האבן צעפירט די םחורה אויף גרוים־שטאטישע מערק אין פוילן. ...

העײרה היתה שקועה בתרדמה עמוקה. ראיתי מקרוב את הבתים ששיבה של שלושה דורות זרקה בהם, אולם על אף הױתם מבני־עץ, עדײן חםונים ומוצקים הױ. דמותם המקורית תרמה את תרומתה למקורױת שאיפײנה את חמילניק, עײרה של חלומות יהודײם נועזים, עײרה של שפע התלהבות נעורים• כפי ששמעתי עליה עוד בהױתי בװרשה. וזוהי רק אחת מני אלף הסיבות שדחפוני לבוא ולהתגורר בה, ולהחל׳־פה בװרשה הבירה׳ הטובלת בים של ירק ופזורה ברחבות מלכותית משתי גדות הויסלה הכסופה. ...

בתום שנתײם לשבתי בחמילניק הכרתי את העײרה על כל שמחותיה וצרותיה. בחורי הישיבה שלמדו אתי בצװתא הױ שומרי תורה ומצװת׳ אף הבנות לא חרגו ממסגרת זו. האבות הױ לוקחים לבנותיהם חתנים יראי שמים׳ אברכי משי׳ הסמוכים על שולחנות חותניהם׳ ױשבים בשלװה ב״ישיבה״ ועוםקים בתורה לשמה. וכך הױ מחשלים בחמילניק את שלשלת היהדות הצרופה מדור לדור• אחרי שנתײם של לימודים ב״ישיבה״ החמילניקאית הםתמנת אצל חלק מהבחורים הנטיה ללמוד הוראה. לצעד זה התנגדו המלמדים התנגדות עזה ומוחלטת ; הם דחו רעיון זה בנימוק ״שאין עושים את התורה קרדום לחפור בו״. בוקר אחד עזבו רוב הבחורים הװתיקים והמבוגרים אה ...

על ידי כך אוחה הקרע הגלוי ורובם של הבחורים חזרו ל״ישיבה״ בעוד שחלק מהם הספיק בינתײם לנטוש את חמילניק ולעבור לװרשה למתיבתא׳ שברחוב שװינטוירסקה 18. ...

... חמילניק זכתה לשם של עיר ואם בישראל גם בגלל מידת הםבלנות שבה וענװת רוחה היתרה. .עדים לכך כל בעלי־בתיה וזקניה שהלכו לעולמם, שניםפו בידי הקלגס הנאצי ושנותרו ...

... פנקם חמילניק ...

דערװײל האט זיך אנגעהויבן טומלען און קאכן אין דער קהילה. הױת אברהם יצחק האט נישט געװאלט זאגן קײן װידוי פארן טויט׳ האבן די קהילה־מענטשן, קעגן די שטימען פון די בעלי־מלאכות פארשטײער געװאלט זיך נוקם זײן אין דעם פארשטארבענעם אפיקורם און באשלאםן אים צו באגראבן ״קבורת־חמור׳/ הינטערן פלויט. ...

... נאך דער לװיה האט די קהילה געדראט אויפצוגראבן דאם קבר און דעם מת באגראבן הינטערן פלויט. זענען דעריבער אװעקגעשטעלט געװארן חברים אויף שמירה בײם קבר. אין משך פון אכט טעג און נעכט נאכאנאנד האבן זײ געהיטן און נישט דערלאזט אדורכױפירן דעם װילדן פלאן. ...

יעקב החל להתענין בצרכי הצבור בחמילניק. יהודי העיר כבדוהו והעריצוהו לא רק בגלל הױתו בן זקונױ של רבם, אלא בגלל מסירותו לצרכי הכלל והצבור והיה קרוב מאד לרעױן הצױני. הוא התחיל להתענין בםפרות העברית הדתית״ היה קורא בעױן רב בםפרי הרב צבי־הירש קלישר, הרב יהודה אלקלעי מזמלין, הרב המטיף נתן פרידלנה הרב יצחק יעקב רײנם מלידה ואחרים, ותוך כך נפתח לפנױ עולם רחב. מאידך התענין בשיטות הלמוד השונות בישיבות פולין וליטא המהוללות, כמו בישיבת װלוזין, מיר, סלובודקה, טלז ואחרים ובעתיד בחורי הישיבות. רושם כביר עשתה עלױ הםפרות הדרשנית שהטיפה לצױן, כמו םפרי הרב יצחק ניסנבוים. מאמרי הרב שמואל מוהליבר מביאליסטוק, הסופר הלל צײטלין, ומאז נתקרב ױתר לרעױן הצױנות הדתית. בעירו חמילניק אמנם ניכרת היתה תסיסה בקרב הנוער הדתי, בחורי בית המדרש, שפירושה היד״ שלא לקפוא על שמרױ״ כי אם לעשות משהו, ומשהו זה עדײן היה לוטה בערפל. מפלגות השמאל לעגו לרעױן הצױני והמשיכו להאמין בגאולת ״המהפכה הםוציאליםטית״ בידי ״פועלי כל העולם״. אך הצהרת בלפור שניתנה על ידי העם הבריטי עוררה תקװח גדולות בעם היהודי, וצע ...

בימי המלחמה נבנס ישכר בכל נימי נפשו לפעולת עזרה למען הםובלים בחמילניק. עם הגרוש הראשון של יהודי חמילניק, הלך ישכר בראש העדה לכלױן ועודד את המובלים לטבח לצעוד ובפיהם שירת ״התקוה״. ...

... נולד בחמילניק בשנת 1895. קבל חנוך מםורתי דתי. מצעירותו התלהב לרעױן הצױני ויחד עם חבורת צעירים אחרים ײםד את אגודת צױן הראשונה בעירנו. ...

... בגירוש הראשון צעדו יחד עם יהודי חמילניק בדרכם האחרונה. הי״ד. בן־שלמה

גרינדער פון דער פועלי־צית־באװעגתג אין כמיעלניק. פריער טעטיק בײ די לינקע פועלי־צױן און דערנאך בײ די רעכטע פ.צ. אקטױו געװען אין אלע צױניםטישע אינםטיטוצ־ יעם. גײסטיקער מנהיג פון דער ױגנט׳ באליבט בײ דער גאנ־ צער באפעלקערונג אן אונטערשײד. פארטײדיקער פון ײדישע אינטערעסן אין שטאט־ראט. ראטמאן און לארוניק. ...

... אקטױו באטײליקט אין דער גרינדונג און ארבעט םון ׳״צעירי מזרחי״ און ״מזרחי״ אין כמיעלניק. ...

... כאשר םרש מכם נורדוי׳ המנהיג הצױני הדגול וסגנו של ד״ר בנימין זאב הרצל, את תכניתו המהפכנית להעביר מיד מילױן יהודים לארץ ישראל — התפלגו צױני־פולין למחײבי התכנית ושולליה. צױני חמילניק — מתוך נאמנות ואחרױת לשלמותה של ההסתדדות הצױנית העולמית — התנגדו ברובם לתכנית המוצעת וחרדו שמא היא תביא לידי קרע גלוי בתוכה. ...

... עם יםוד ״המזרחי״ התרחבה הפעולה הצױנית שכללה חוגים רחבים בעירנו• בױם פתיחת האוניברםיטה בירושלים׳ ב־1925, יצאו לרחוב בפעם הראשונה זוגות — בחורים ובחורות — ל״ױם הפרח״, להתרמה למען האוגיברסיטה וההצלחה היתה גדולה. באותו ױם התקײמה חגיגה גדולה בעיר׳ שהתחילה בתהלוכה גדולה של ״השומר״ לבית הכנסת. החגיגה נעשתה בהםכמת הרב ובהתנגדות ראש הקהילה משה גורליצקי. בםױם החגיגה רקדו כולם במעגל׳ גם האדוקים. חגיגת האוניברםיטה השאירה רושם כביר בחמילניק ורכשה הרבה תומכים לצױנות. ...

... עולה בזכרוני אותו ױם בו פרצה המלחמה העולמית הראשונה. חמילניק׳ שהיתה קרובה אז לגבול האוםטרי, םבלה רבות מחילופי המשטרים ובמױחד מצבאות רוםיה. ד־כרני את אחד מימי ששי׳ כאשר הועלו לגרדום על אחד מעצי העײרה שלושה יהודים׳ בורסקאים. הם הואשמו שהנם מרגלים גרמנײם. בתקופה ההיא הורה הצורר הידוע — הגנרל ניקולי ניקוליביץ׳, לערוך פוגרומים ביהודים. הקוזקים עטו על ההוראה הפושעת והפילו חללים יהודים לעשרות. כן גורשו, לפי פקודת הצורר הזד״ אלפי יהודים מװלין למחוז קילץ. באחד הימים הגיעו לחמילניק כמה מאות פליטים ...

... מסביבת װלין. יוזודי חמילניק קבלום בסבר פנים יפות והושיטו להם את מלוא העזרה במזון ולבוש. פרק זמן לאחר גרוש זה הײנו עדים לגירושן של מאות משפחות אשר התגוררו בםמוך לנהר נידה ובתוכן היה גם מםפר לא מבוטל של יהודים מפינצ׳וב. מגורשים אלה באד אף הם לחמילניק• המםפר הגדול של המגורשים שבאו לעײרתנו דרבן ללא ספק את הנוער להתארגן כדי לעזור לפליטים האלה. כצעד ראשון להגשת עזרה לפליטים, הקימו אנשי חמילניק מטבח עממי לשרותם, אשר םיפק להם את ארוחותיהם. בימינו נראית פעולה זו כדלה ומחוםרת ערך רב, אולם בתקופה ההיא היתה לפעולת עזר מעין זו הד רב והערכה בלתי משוערת. רצונו של הנוער החמילניקאי להושיט עזרה לנדכאים ליכדה א־תו ױתר וױתר ואט־אט הוא החל לקבל על עצמו גם משימות בעלות אופי צױני־מדיני מובהק. ...

... ב־9.8.1920 הגיעה הקבוצה הראשונה של חמילניקאים לארץ.ביגיהם הױ יהודה ארנרײך ז״ל׳ קנרצוקר צדוק, זריצקי ליזר. מרדכי פינצ׳בסקי׳ זילברברג ױםף ; ולאחר ימים מםפר הגיעו גם הנותרים מקבוצת חמילניק.

פות והשוממות בתנאי קױם על אנושײם, רעבים ללחם ממש הושיטו יד־חרוצה לבנין הגדול — הױם העיר תל־ אביב לתפארת. הם הסכימו להתײסר בתנאים קשים על אף העובדה שבבתיהם בחמילניק לא חםר להם מאומה. סבלם לא החל ברגע שדרכו רגליהם לראשוגה על אדמת הקודש כי אם הרבה לפני כן, כאשר בשנת 20—1919 עלו על האניה .105״ עם עוד חלוצים בדרכם לארץ־ישראל. באניה ״105״ הױ שני החמילניקאים הראשונים שעלו לישראל: מנחם רוזנצויג ז״ל ומוטל רוזנבלום ז״ל. בױני 1920 התאםפה קבוצה שניה של חמילניקאים ליד הגבול הגרמני בנדין — סוסנוביץ בלוית ההורים וקרובים. עברנו בחשאי את הגבול ובעזרת מורה־דרך פולני טולטלנו במשך שעות עד שהגענו לטריטוריה הגרמנית. הױ אלה ימי־סױט ולא אחת ארב המװת לחײנו. קבוצה זו כללה את החברים הבאימ : יהודה אהרנרײך ז״ל, אליעזר זריצקי, אברהם למברג ז״ל, ומרדכי פינצ׳יבםקי, קנרצוקר צדוק, ױםף זילברברג, שמחוני, אפלבוים חנוך ז״ל. עם בואגו לגרמגיה נכנסנו למחנה פליטים בקטוביץ. במחנה זה שהו פליטים מכל חלקי פולין, אולם רק חלק קטן מהם רצה לעלות לארץ־ישראל.

... חמילניק הצטײנה בין מאות עײרות בפולין בעירנותה להתפתחות התנועה הלאומית־הסוציאליםטית וכן הײגו בין הראשונים בעליה לאחר מלחמת העולם הראשונה. ...

אין כמיעלניק. וכך הװה. באלד איז אראפגעקומען קײן כמיעלניק א חבר פון בונדישן צענטראל־קאמיטעט און זיך געװענדעט צו מיר׳ כ׳זאל װאס שגעלער צוזאמענרופן די גרופע בונדישע םימפאטיקערם. ם׳איז דאן פארגעקומען א גראנדיעזע פארזאמלונג׳ אויף װעלכער ס׳זענען אנװעזנדיק געװען כמעט די גאנצע פועלי־צױן פארטײ׳ װי אויך ױגנט פון פארשידענע פארטײען. דער בונדישער חבר פישמאן האט דאן אװעק־ געלײגט א דרשה׳ לויט אלע דינים פון בונדישן שולחן ערוך. װען ער האט געענדיקט׳ האט ער אין גרוים עקםטאז אויס־ גערופן : ״ענדלעך האבן מיר ארײנגעדרונגען אין דער במיעלניקער צױניםטישער פעםטונג •״

... די אלגעמײנע שטאטישע ביבליאטעק, װאס איז דאן געװען אונטער דער אויפזיכט פון דער לינקער פועלי־צױן־פארטײ, האט זיך מיט א צײט שפעטער אריבערגעטראגן צו יאנקל קוטעק־מילער אין הויז׳ אױפן ערשטן שטאק, רוג מריצע און שידלעװער גאס. די ביבליאטעק האט דארט פיגורירט אינטערן נאמען * ״די געזעלשאפט פון דער ײדישער ביבליא־ טעק אין כמיעלגיק״. ...

... דאקעגן פלעגט זײער גרוים זײן בײ כמיעלניקער דער אינטערעס צו די שטאטישע װאלן. שוין עטלעכע חדשים פאר די װאלן האט זיך אנגעהויבן א שטארקע אגיטאציע. דער קאמף האט זיך געפירט צווישן אלע יידישע פארטייען׳ אבער קודם־כל צװישן די רעכטע און די לינקע פועלי צױן• צו דער װאל־אגיטאציע פלעגן אויך קומען פארטײ־פירערם פון ױארשע׳ װעלכע האבן געזארגט פארן נצחון פון זײער פארטײ. ...

... מען װיל אפשרעקן די ײדישע באפעלקערונג פון ארויםשטעלן אן אײגעגע ליםטע, װײל דאן װאלט דער שטאטראט געהאמ א שטארקע ײדישע פארשטײערשאפט. מען װיל אויפצוױנגען דער באפעלקערונג אן אײנהײטלעכע ליםטע, כדי עם זאל קײן װאלן בכלל נישט פארקומעך די ליםטע װעט מען שוין אלײן צענויפשטעלן. מען װעט שוין דארט אר נשטעלן ״אײנעם־צװײ, העכםטגם דרײ״ ײדישע ״םארשטײער״• אויב די ײדן װעלן נישט זײן געהארכזאם — פיקעטן, באיקאט, ״םאניטארע״ רעפרעסיעם.

... דער ערשטער דראמאטישער קריױ האט נישט לאנג עקזיפ־ טירט. א טײל פון די אנטײלנעמער האט פארלאזט כמיעלגיק, אויך צוליב די צרות מצד פרומע עלטערן, װעלכע האבן אין טעאטער־שפילן געזען דעם מקור פון ערגםטן. ...

רוב יהודי חמלניק הױ חסידים, שהםתופפו בצל צדיקים שונים, קרובים ורחוקים. חסידים אלה הװ בחמלניק כח כביר. רובם הױ יהודים פשוטים — בעלי־בתים, סוחרים, רוכלים, אומנים, חדורים רגש עמוק לתורה ויהדות, שהױ מתאםפ־ג בהמונים בבית־הכנםת, בית המדרש, ובבתי־התפילװ. החםידײם. מוסדות התפילה הללו הױ פארה של חמלניק היהודית, ובהם כמעט שלא נפסק קול תורה ותפילה ױמם ולילה, ותמיד הױ מלאים חײם׳ שמחה והתעלות רוחנית. בקלויזים הױ החסידים מתפללים, לומדים ומשוחחים על כל הענינים העומדים ברומו של עולם. בימי ה״זכרון״ של הצדיקים הױ אוכלים אחרי התפילה עוגת־םוכר עם ײ״ש׳ באחלם זה לזה מזל־טוב. בימי שבתות לשלש־םעודות הױ יושבים בקלויז עני ועשיר יחד על שולחן אחד. נגינה לירית מלאת כיסופים שופעת דביוקות עד כלות הנפש• צללים רבים טשטשו את התהום בין איש לחברו, היושבים על השולחן בקלויז התמזגו והױ לאחד. עדת החםידים כאילו נתנה גט פיטורין לעולם ומלואו, הסתלקה מכל הדאגות ומרעין־בישין, ומצאה מפלט בקלויז, על השולחן הדל, הבא במקום המזבח הקדוש, לשפוך צקון לבם ב ...

... שני בתי מדרשים הױ בחמילניק. העירוני, במרחק ארבעים מטר מבית־הכנםת, הוקם לפני כמאה שנה בידי ראש הקהל דאז ר׳ ישראל גוטמן, ונקרא בשם ״בית המדרש הפשוט״, כי מיםדױ ומתפללױ לא הױ חםידים, ומה שלא היה חםידי ניקרא בשם ״פשוט״. היה זה בנין גדול ױפה שבו היו משתמשים לעגיני קדושה שוגים, החל בתפילד״ לימוד, אמירת תהלים בצבור, עריכת שולחנות לצדיקי החסידים, דרשות של מגידים והרצאות נואמים של מפלגות הציונים• והױ בו אגפים אחדים, בנין הקהלד״ ישיבד״ עזרת נשים, שתי דירות לשני שמשים. ...

ױצאי חמילניק בישראל מזכירים מפעם לפעם בגעגועים את שמות החזנים שכהנו בתפקידם בעירם ונפשם ױצאת מרוב עריבותם אכרון יכולתם החזנית. ואף שחמילניק היתה עײרה קטנד״ נמצאו בה חובבי־גגן שלא התעצלו להרחיק נדוד לערים רחוקות מרכזױת ולהשתלם שם בבית־מדרש לחזגות ולשיר לפי תוי־נגינד״ הנה א ל ת ר ח ו ל י ב ד״ יוצא חמילניק, שהנגיגה היתה לו לחלק ממעל, נסע לװרשד״ נתקבל בבית־ המדרש לחזנות והצטײן שם בלמודױ, ולבסוף הוכתר בתואר חזן מדופלם, ונתקבל לחזן נעיר הפלד ראדום, ושם היה עובר לפני התיבה בלוית מקהלד״ וכשהיה בא לבקר בבית הורױ בחמילניק היה עובר בשבתות לפני התיבה בקלויז חסידי קוזמיר, ואנשי העיר הױ מתגאים בבן־עירם זה על שזכה לעלות במדרגה הנאותה. ...

... ר כמיעלניקער מחלוקה. דער שידלעווער רב איז געװען ביי דער מיינונג, אז טוביה פאסט נישט פאר א רב אין כמיעלניק׳ דעריבער האט דער שידלעווער רב פארגעלייגט, אז ער איז גרייט צו געבן טוביהן 20 טויזנט זלאטעס׳ בערך טויזגט פונט׳ וואם א קאפיטאליסט האט באדארפט האבן׳ כדי עולה צו זיין קײן ארץ־ישראל׳ אז ער זאל אװעק קײן ארץ־ישראל. אויםער דעם האט דער שידלעװער רבי פארגעלייגט צו דעקן אלע אדמיניםטראטיװע אויםגאבעם ווי אויך פארריכטן די באד און די מקוה אין דעד שטאט׳ װעלבע האבן זיך געפובען אין אן אנטיםאניטארן מצב ; דערפאר זאל טוביה מםכים זײן אויף דער קאנדידאטור פון זײן אײדעם, דעם שידלעװער רב׳ דעם באקאנטן ראדאמםקער רבינם א ברודער, אלם רב אין כמיעלניק. די אויבנדערמאנטע שליחים פון שידלעװער רב האבן זיך גלײך געװאנדן צו דעם קהילה־פארשטײער׳ טוביהם הויפט־ױעץ׳ משה מעלמאן און אים פארגעלײגט דעם גאנצן ענין׳ פארזיכערגדיק אים צען פראצענט פון םכום׳ װעלכן טוביה וועט באקומען. משה מעלמאן האט געגעבן זײן הםכמה און פארשפראכן׳ אז ער װעט זיך באמיען די זאך אדורכצופירן׳ האלטנדיק אז דאס איז דער אײנציקער װעג פון לעזן דעמ רבנים־םכםוך.

... כע זענען געװען בײ דער לװיה פון זײן פאטער, איז דער ראקאװער נישט געזעצלעך רב אין כמיעלניק און ער האט גישט קײן רעכט צו כשרן קײן שום זאך. אין עטלעכע טעג ארום האט דער ראקאװער רב ווידער געאםרט טוביהם שחיטה — אזוי, אז א פרומען ערלעכן ייד איז נישט געבליבן קיין ברירה װי נישט צו עםן קײן פלײש. דאם זעלבע איז געװען מיט חופה וקידושין. װער עם האט גענומען חופה וקידושין בײ אײן רב האט לויטן פסק־ דין פון צװײטן געלעבט אומגעזעצלעך מיט זײו פרוי. אויך פםח האט אײנעד חמצדיק געמאכט דעם אוױון װעלכן דער צװײטער האט געכשרט. מען האט זיך נישט נאר באגנוגנט מיט װערטער, נאר עס איז אויך געקומען צו צוזאמענשטויםד. איין מאל װען דער ראקאװער רב איז נאך א דרשה ארוים צוזאמען מיט דוד יוםף זילבערבערג פון בית המדרש׳ האבן דעם פרעזעם פון דער קהילה אפגעװארט א גרופע האנט־ װערקער און אײנער האט דערלאנגט מיט .א פלאש אין קאפ פון דוד ױםף זילבערבערג און אים פארװונדעט. די שנאה און אינטריגעם צווישן ראקאווער און טוביה זענען געװען אומ־ דערטרעגלעך. דערצו האבן זיך נאך ארײנגעמישט א גרויסע טײל פון דער באפעלקערונג, װעלכע האבן נאך מער פאר־

... אין יאר 1924 איז אויף דער איניציאטױו פון די קהילה־ פרנםים געשאפן געװארן דער ״חדר כללי״. דאם איז געװען

... כמיעלניק װאס האט זיך אויםגעצײכנט מיט תלמוד־תורהס, הדרים׳ ישיבות און לומדים׳ האט אין יענער צײט קײן ײדישע שולע מיט װעלטלעכע לימודים נישט געהאט. יעדער פרװו אויפצושטעלן אזא שולע׳ איז באקעמפט געװארן דורך חסי־ דיש־רעליגיעזע קרײזן װעלכע האבן באהערשט די שטאט ליט זײער שטרענג־רעליגיעזן חינוך׳ די צוגרײטונג אין לעבן ארײן איז געװען דאס לערנעז בײם לאמען לערער שרײבן א ״גריזל״ און רוםיש־פוילישע בוקװעס׳ צו קענען זיך אונטער־ שרײבן אויף ״גוײש״. ...

... המזרחי בחמילניק היה ארגון דתי חזק ובעל השפעה גדולה בעיר, ובו מצאו מקום מלבד הדתײם שױם־ױם התפללו ״ותחזינה עיגינו בשובך לצױן עירך׳ גם משבילים וחובבי־צױן מהדור הישן, שבשעתו גלחמו לצױנות וטװ רעױנות־על הישוב הא״י. ...

... חמילניק השפיעה מהתלהבותה לציון גם על םביבתה הקרובה, בשמשה דוגמה למופת במסירותה לאחרים• וכה הוחלט לערוך בה את הועידה הגלילית של המזרחי. דבר זה נחשב לכבוד גדול לאנשי העיר, ולאו בכל עידנא מתרהש מאורע כזה. הועידה היתה רבת רושם. הבה נמםור את הסקירה על הועידה כמו שהיא, כפי שהגיעה לידי פרסום בגלױנות ״המזרחי״;

בחמילניק התקײמה בױם ט״ו באב תרע׳ט ועידה גלילית של המזרחי של גליל קילץ, במעמד כ״ג צירים מט״ו ערים באולם המזרחי דפה שהיה מקושט ומהודר בדגלים לאומײם ובתמונות רבני המזרחי. השתתפו הצירים; ל. עהרנרײך ומ. מנטליק מחמילניק, י. כהן וי. בקרמן מקילץ׳ א. י• ליכטנשטײן מפרושוביץ, י. מ. אפמאן מדזיאלושיץ, ע. גורםקי וא. קלרמן מבוםק, מ. שקליארצ׳יק וז. פומראנץ מםלומניק. י. רוטנברג מםטופניץ, ד. דומב וא. פײנשטאדט מפינטשוב א. שפיגל ממיחוב, מ. אורבך מװדיסלאב, י. ש. גוזה וי• ב. ברײטבארד מײנדזױב, מ. קשינסקי משידלוב, ח. גולדבלימ משצ׳יקוצ׳ין, ב. צ. מוניש וש. זמיל מפאצאנוב, ש. א. םלרוש ומ. קופציק מעיר־חדש. ...

... פיל געלײםטעט פאר מזרחי האבן אוין־: שמואל־זליג זעלא.ניק, שמואל סאמבורסקי, בצלאל מאלי׳ אלימלך טויבנ־ בלאט׳ יאקיל װישגיצקי, פײװל מיאדאװניק׳ שמחה גאלדװא־ סער׳ מרדכי מארקאװיעצקי, חײם־שמעון טרײמאן׳ בן־צױן דיאמענט, דוד הארװיץ, שמעון־יצהק װאציקעװיטש. די אלע האבן געארבעט בלב וננפש למען המזרחי. זײ זענען געשטאנען בײם רודער׳ געהאלפן מיט געלט און השפעה. ואחרון אחרון חביב׳ הרב ר׳ יעקב סילמאן׳ דער מטיף און גײסטיקער פירער פון מזרחי אין כמיעלניק. לאמיר נאך דערמאנען דעם טײערן עםקן ר׳ ױסף פעפער׳ װאס האט פארנאכלעסיקט זײן פרנםה און געטרײ געדינט די באװעגונג׳ און װײטער — מײן ברודער ר׳ שמעון־אליעזר, דער פײנער בעל תפילה פון ימים נוראים׳ דער שליח ציבור מיט א זיםער שטימע, װאם האט באצויבערט די מתפללים. ביזן הײנטיקן טאג קאן איך גישט פארגעסן דעם ״לרוד מזמור״, װאס ער האט געזונגען בײם סױם הספר. ...

אמנם היו צױנים לפנינו בחמילניק, אבל אנחנו תבענו מכל אחד הגשמה עצמית, כלומר הכשרה ועליה. ...

... אחרי מאורעות תרפ״ט הגיע זאב ז׳בוטינםקי לפולין לשורת הרצאות על דרכי הצױנות האקטיביסטית. אחת ההרצאות התקײמה בעיר המחוז קילץ׳ הסמוכה לחמילניק. מםפר פעילים צױנײם ונוער נםעו לקילץ כדי לשמוע על הדרך הצױנית החדשה. בחזרם התחיל בםניף הצױני בחמילניק ויכוח ער על המטרה הםופית של הצױנות, וכך מדי שבת בשבת עת התאספו פעילים באולם הצױני של מנדרובםקי ל״עונג שבת״. דוד זלצמן היה כרגיל פותח את מסיבת עונג השבת ואחרױ חױו את דעתם והתוכחו הפעילים והמנהיגים המקומײם : ישכר קנרצוקר׳ יהודה פינגולד׳ אלתר וינברג׳ צדוק לינמן׳ יהושע קונדציק׳ והראשונים שתמכו בהשקפת דבוטינםקי הױ : יהושע קידנציק׳ אלתר וינברג׳ צדוק לינמן׳ יצחק דוב קלמוס׳ ישעיהו לינמן׳ גתן ארנרײך׳ מאיר שטרוך׳ רוזיע קודנציק. קבוצה זו התחילה לקײם אספית ראשונות להפצת תורת ז׳בוטינםקי ברבים. עם שכירת חדר לאםפות ועזיבת האולם הצױני בבית מנדרובסקי׳ התחילה למעשה העבודה של התנועה הרביזױ־ ניםטית בחמילניק.

הרביזױניסטים בחמילניק ניהלו פעולה תרבותית והסברתית רחבה. החוג הדרמטי הופיע מדי פעם בפעם בהצגות פומבױת. אחת ההצגות שעברה בהצלחה רבה היתה־ ״אונזער גלויבן״ של שלום אש בבױמו של איטשעלע נימן. ההצגות האחרות היו ״בײם ברוגעם״ של ז. לרנר׳ ״תמונות מארץ ישראל״ ועוד. היתה קײמת גם מקהלה קבועה שהופיעה לעתים קרובות לױם הזכרון לד״ר הרצל בכ׳ תמוז; לױם הזכרון של ױסף תרומפלדור׳ בי״א אדר׳ וליום הולדתו של זאב ז׳בוטינסקי. נשפי פורים וחנוכה נערכו מדי שנה בשנה עם תכנױת אמנותױת׳ מבוצעות ע״י חברינו. אחד ממארגני ההופעות התרבותױת היה ישעיהו לינמן, ונעזר ע״י נתן ארנרײך. ...

בתקופה מםוימת לימד את החברים עברית והיםטוריה צױנית. הוא שמש כסגן ױ״ר ברית הצה״ר בחמילניק ומפקד בית״ר עד 1938. אלתר וינברג שמש בכל התקופות כױ״ר הצה״ר בעירנו. אלתר שחי הײם צנועים והתרחק ממותרות לא היםס למסוד לתנועה םנומים גדולים. לא היתה התנדבות לםעולה רביזױנים־ טית בחמילניק שאלתר וינברג לא יהיה בין הראשונים. הזניח לא מעט את עםקױ׳ למורת רוחה של אשתו׳ והקדיש את זמנו ואת מרצו לתנועה. חיבה יתירה היתה לאלתר וינברג ללימוד תנ״ך. ארגן וניהל חוגימ בלימוד תנ״ך ובכל זמן קױמה של התנועה בחמילניק לימד גם גיאוגרפיה של ארץ ישראל׳ שגילה בה בקיאות רבה.

... לכל הכנוסים בפולין שלחה חמילניק את נציגיה ותמיד התחשבו בדעותיהם של חברינו וסניפנו שהיה מהחזקים בפרובינציה הרביזױניסטית בפולניה. זכור אחד הכנוםים המחוזײם ברדום שבו ײצג את חמילניק אלתר וינברג. הוא הופיע בנאום שתכנו הודפס בעתונות הרביזױניסטית ועלױ התוכחו בועידה. ...

... ב־1939 אורגנו בחמילניק התאים הראשונים של אצ״ל. לקורם הראשון אשר התקיים ע״י הגבול הרוםי מופױבקה (טרכנברוד) נשלח משה זונשין שהתאמן בשמוש בנשק קל והדריך אח״כ את התאים. לקורס שני של אצ״ל אשר התקײם ע״י פינסק נשלח משה שװער. ...

... בחמילניק מתרחשים אותם מאורעות בדומה לכל המקומות האחרים: נאםרו 23 בני־ערובה, יהודים מחשובי המקום׳ ביניהם הרב אפשטײן, בן 53, שהיה חביב על הברױת ; רוב בני הערובה הוצאו להורג ושני בתי הכנםת הוצתו. בית הכנסת הגדול, שנבנה אבנים ומלט מזויץ, עמד בפני האשו ואילו בית הכנסת הקטן אוכל באש תוך זמן קצר. ...

... ב־6 באוקטובר בשעה 5 הודיעה לנו ה־א. ד. (ארדענונונפ־ דינםט ז.א. שרותי הםדר היהודײם), כי על כולנו להתײצב מיד בכיכר שוק הבהמות (מעריצע). האמנו, כי המדובר כאן בבדיקה חדשה וגירוש חדש של כמה מאות אנשים בריאים. הככר שכנה במרחק 2 קילומטרים מהעיר. הזקנים והחולים

למחרת הטבח׳ ב־7 באוקטובר׳ לאחר שאנשי הס.ס. עזבו את המקום׳ שלחו הז׳נדרמים את הנשים והצעירות שגממ על קבוצת 72 השרידים׳ כדי לנקות את משרדי הז׳נדרמריד״ הגברים נשלחו לגיטו ולשוק הבהמות כדי לםלק את גוםות המתים ולהביאן לקבורה בבית הקברות בחמילניק. ...

... במשך ױם ראשון היתה בחמילניק בהלה גדולה. המאורעות התגלגלו בקצב מסחרר כל כך, עד שהנוער התכונן לברוח, מי ברגל ומי ברכב. אבי והמשפחה עשו אף הם הכנות אחרונות על מנת לעזוב. שאלתים בתמימות : ״מה, אתם בורחים ?״ אך אבי ענה לי כי הוא נוסע לאפט. לראשװה זה גראה לי כמגוחך. אולם כעבור שעות ספורות בלבד חדרה בי ההרגשה כי גם עלי לברוח, ואכן החילותי לחפש דרך כיצד להימלט מהמקום. ...

הגרמנים העלו אותנו על מספר קרונות רכבת ושלחו אותנו לרױביאץ שליד לובלין. תוך כדי נסיעה ברכבת מינו אותי הגרמנים לאחראי על המשלוח. במהלך הנסיעה ״התידדתי״ עם שומרי הגםטאםו שהױ ממונים על העברתנו. בהגיענו לטרנוב, קיבלתי רשות לרדת ולקנות צרכי אוכל עבור המשלוח: בהזדמנות זו קניתי גם חדקר״ שהיה האמצעי הטוב בױתר לשבות את לב שומרינו. בבואנו לחלם, נתקבלנו ע״י הקהילה היהודית במקום, שטרם היתה גתונה באווירת הפוגרום ששרר בחמילניק. אגשי הקהילה הםבירו לנו כי הגיעו לאזניהם ידיעות כי לא יאונה לנו כל רע ואל לנו לפחד ; ואמנם, בבואנו לרױביאץ נתקבלנו שוב על ידי קבוצת יהודים.

... בכל ױם יצאתי עם אחי לעבודות אצל הגרמנים• באחד הימים מםר לי מפקד המשטרה היהודית בחמילניק פסטרנק כי מרבית היהודים שברחו לכפרים נהרגו בירױת ע״י הגרמנים. גװױתיהם גאםפו ורוכזו בבית הקברות היהודי. ...

... עשרות היהודים שנותרו עדײן בחמילניק לאחר הגיחש הגדול נאלצו לצאת מדי ױם בױמו לעבודה בפקוח הגרמנים. העבודות הױ בריחוק רב מחמילניק. בעיקר עםקנו בעבודות חפירה, םבלות וכױצא באלה. ...

... כאשר הײגו מחוץ לחמילניק אמרתי למשפחתי כי עלינו לברוח כדי להינצל• תבגית הבריחה שלי היתה פשוטד״ התכוננתי לקפוץ מן העגלה לתוך תעלות הניקוז שהױ משני צידי הדרך.

... כמיעלניק איז אין דער מלחמה־צײט געװעזן א מקום־מקלט פאר די אנטלאפעגע און ארויסגעיאגטע פון די גרויסע שטעט און געטאס, כמיעלניק האט אויפגענומען לאדזשער און פלאצ־ קער, װעלכע זענען געקומען װיגטער בערום וחוםר כל• כמיעלניק האט אויך אויפגענומען גלאװנער און די ארוים־ געאגטע ײדן פון ראדאם. גלײך װי די אומגליקלעכע קרבנות האבן אנגעהויבן אײנװאנדערן נאך כמיעלניק האט זיך אויף דער איניציאטױו פון צױניםטישן װעטעראן און געװעזענעם פרעזעס פון ױדן־ראט שמואל זאלצמאן געשאפן א הילפם־ קאמיטעט׳ די אומגליקלעכע זענען באלד פונאנדערגעטײלט געװארן צװישן דער כמיעלניקער ײדישער באפעלקערונג. װעלכע האט זײ װארעם־ברידערלעך אויפגענומען. ...

— ארמיא קראיאװא) פון כמיעלניק זענען אײן מאל םפעציעל געקומען אונדז זוכן׳ װײל זײ האבן געװוםט׳ װער עס איז געגאנגען מיט דער ״װישעדלעניע״ און װער גישט. זײ זענען געװען איבערצײגט׳ אז מיר זענען באהאלטן בײ דעם אינװא־ ליד, װעלכער איז אוגדז א גוטער פרײנט. מיר זענען גלײך ארײן אין בוגקער. מיר האבן געהערט זײערע געשרײען . ״װו האסטו די פאמיליע שארז זאג גלײך׳ װען נישט, ועלן מיר אײך אלע שיסן !״

... בײ די אפענע קברים םון די 42 קרבנות פון קעלצער פאגראם 1946, צװישן זײ פיר במיעלניקער

כל ההפצרות שהופנו אלי מן הבית לנטוש את הארץ ולחזור לחמילניק לא הואילו, דחיתי את כולן והחלטתי להשאר בה. ...

... נכבד שאירגן את הקהילה הראשונה בעיר׳ וםוחר מצליח בעסקױ. מקובל היה על כל החוגים. ...

... ראש הקהלה האחרון בחמילניק את אמנו צירל ביאלוגורםקי ואת אחנו ניסל ביאלוגורסקי ואשתױ ...

... פנקס חמילניק ...

... פונעם ברײהויז אין ראטהויז, 1 וױינער׳ 10 קרעמער׳ 1 בעל עגלד״ 9 שנײדער׳ 4 היטלמאכער׳ 1 העפטער, 2 שמוקלער, 1 גאלדשמיד, 6 קצביס, 4 בעקער, (1 פון זײ ,א לעקעכמאכער. ״פיערניקאזש״), 1 זײפנזידער, 3 לעכטציער, 1 קאטלער, 1 אײנבינדער, 2 קאלכער, 1 רב׳ 2 חזנים, 1 שמש, 1 שוחט, 1 קברן, 8 מלמדים, 1 כליזמר, 1 בדחן, 1 װעכטער, 1 מיעדניק מעסטער. פון די 68 זענען געװען באשעפטיקט 20 אין פרײע בארופן (7.5%) — פון זײ 6 כלי קודש (2%), 10 אין האנדל (3.8%), 1 טראנםפארט (0.4%), 33 בעלי מלאכות (12.4%), 4 פאכט און שענק (1.5%). אין 18־טן י״ה האבן די ײדן געהאט א גרויסן חלק אין האנדל מיט רינדער פון פאדאליע■ װאס מ׳פלעגט פירן דורך מאלאגאשעץ, דרום־מערב פון קעלץ קיץ װראצלאװ (ברעסלאו), מיט פעל פאר פױיםן און שלעזיע װי אויך מיט תבואה.

צוליב דער צװאה פון דער מוטער, װאם איז נישט געװען לטובת דעם בכור יהושע איז אויםגעבראכן א מחלוקת צװישן די ברידער, װאס האט קאמפראמיטירט ר׳ דוד שמעלקא אזוי װײט, אז ער איז באזײטיקט געװארן פון כםא הרבנות אין קראקע. אויף זײן ארט איז געװארן רב און אב״ד ר׳ יצחק ױסף תאומים פון םלוצק. ר׳ יהושע האט באשולדיקט זײן ברודער דוד שמעלקע, אז ער האט געפעלשט די צװאה צו זיץ גינםטן. אין 1730 האט ער ארײנגעטראגן קעגן אים אן אנקלאגע אין געריכט נאװע־מיאסטא — נאװי־קארטשין און האט ארויםבאקומען א באשטעטיקונג פון דער צװאה פון פרוי פאזשאראװסקי, די באזיצערין פון כמיעלגיק, װו ער איז דעמאלט געװען רב. דא איז אזש דערגאנגען צו א געשלעג צװישן די ברידער, בעת װעלכן ר׳ יהושע איז שװער פאר־ װונדעט געװארן און דאס איז באשטעטיקט געװארן דורך א מעדיציגישער אונטערזוכונג (וויםום רעפערטום) אין צויז־ מירער געריכט אין יאר 1734. יהושע האט אפילו געדראט צו דערמארדן זײן ברודער. דוד שמעלקא האט אפעלירט און געטענהט, אז די צװאה פון דער מוטער איז געשריבן געװארן געזעצלעך בײ דער אנװעזנהײט פון אלע ברידער און פרנםים אין כמיעלניק, און יהושע האט געמאכט יד אחת מיט די ברידער, איז באפאלן דוד שמעלקא נאך דער מוטערס פטירה און נאר אדאנק זײן שמש ױםף איז ער ניצול געװארן•

פעם התארח בחמילניק מוכר־ספרים שהציע את הםפר העתיק והנדיר ״בנימין זאב״ במחיר של עשרים וחמשה רובל. םך כזה קשה היה להרב להוציא על םפר אחד, העיר אמנם תמכה בו ברוח נדיבה ומשכורתו הגיע עד לחמישים רובל לשבוע מלבד שאר הכנםות, אבל ההוצאות של בית הרב גדולות ומרובות הױ, כי תמך בבניו ונכדױ תמיכה מתמדת. מודאג היה הרב, מאין יקח עשרים וחמשה רובל כדי לקגות את הספר יקר המציאות. לפתע אמר אלי: מורי הכהן ז״ל מלובלין לא היה עשיר ובכל זאת הגיעה ידו לקנות םפרים רבים יקרי־ערך, בהױתו כהן הקדיש את שקלי הכםף שהיה מקבל מפדױן בכורים לקנית םפרים, אבל אני אינני לא כהן ולא עשיר ואין לי במה לשלם בעד הםפר׳ והמוכר־ םפרים לא יתן בהקפד״ כי איש עני הוא והכםף נחוץ לו לצורך קגית ספרים אחרים, ולהשאיר את הםפר מבלי לקנותו גם אי אפשר, כי ספר יקר־ערך כזה מזדמן רק פעם אחת לשנים רבות. לכן, לך נא אל ר׳ ױחנן השו״ב, םפר לו את כל המאורע ותבקשהו שיקדים בתשלום סך עשרים וחמשה רובל על חשבון ה״קורובקא״ (קרן השוחטים) של השנה הבאד״ ואקנה את האוצר הזד״ ...

... פנקם כמיןילניק ...

... פנקס כמיעלניק ...

און אזוי װי די מענטשן הײבן אן ארויסצוגײן פון די קעלערס׳ הײבט זיד אן א נײע טראגעדיע ־ קאזאקן ברעכן אויר די טירן פון די קלײטן און ראבירן װאם זײ לאזט זיך. פרויען װערן שנעל אויסבאהאלטן פון קאזאקישע אויגן און די געשרײע גײען ביז צום הימל. עם צעקלינגען זיך די גלעקער פון דער קירכע. צום רב פון שטעטל לױפן ארײן דרײ פרויען מיט קלײנע קינדער מיט א ביטער געװײן און געשרײ. זײ זעען נישט די געפאר װאס לויערט אויף זײ. קוים זענען זײ ארײן צום רב האבן זײ זיך צעװײנט װי קלײנע קינדער: ״רבי׳ העלפט אונדז ! מען האט גענומען דרײ ײדן׳ באלע־ באטים׳ טאטעס פון קלײנע קינדער און מען מאכט אויף זײ א בלבול. אז זײ זענען שפיאנען ! זײ זענען דאך ערלעכע און פרומע ײדן ! רבי בעט גאט׳ אז ער זאל צוהערן דאס געווײן פון אונדזערע קלײנע קינדער :״ דער רב שטײט .א צעבראכענער און ברעכט זיך די הענט׳ און ענטפערט זײ: ״װאס קען איך אײך העלפן׳ אײן גאט זאל אײך העלפן״...

... כמיעלגיק איז געװען א שטאט׳ װאס איז רײד געװען מיט ...

מלבד הישיבה הױ לומדים בחורים רבים בשטיבלאך. יחםים מתוחים שררו בינינו׳ װיכוחים רבים ניטשו בינינו כל השנים. בחורי השטיבלאך רצו להוכיח כי כוחם בתורה אינו נופל מבוחנו. בראשם עמד ר׳ יצחק ישעיה זלצמן זצ״ל. שהיה המתנגד החריף בױתר לישיבה. אך למרות התנגדיתו הקיצונית לישיבה בה למדתי גילה כלפי יחס ידידותי. הוא היה סבור לתומו שלא ירחק היום וגם אני אנטיש את הישיבה ואצטרף לשטיבלאך. הײתי מבקר אצלו בחברת אהרן פינטשובר׳ משה ררז׳עקילר ולײב פפר מװישליצה. בביקורינו המרובים הײנו מחליפים דעות על עניני דױמא׳ אך מכל דברױ של ר׳ יצחק ישעיה היתה בולטת התנגדותו לנו. לעומתו היה הרב הישיש ר׳ אברהם יצחק סילמן זצ״ל מקרבנו אלױ׳ ועל אף זקנתו המופלגת שימש לנו דואג בכל אשר פנינו. לא שונה ממנו בעםקנותו למעננו היה גם בנו׳ הרב ר׳ יעקב׳ שהיה מן המטיפים הגרולים לעליה לארץ ישראלן ואכן עם עלײתי ארצה עמדתי עמו בקשר מכתבים תכוף. ...

... נתארגנה כמו כן ועדה שהיתה מורכבת מפרנסי העיר• הללו דאגו לםידורם ולצרכיהם של בחורי הישיבה. ביניהם שומה עלי להזכיר את בנו של הרב זצ״ל׳ הרב טוביה סילמן. כן עלי להזכיר׳ ברטט של כבוד והערצה׳ את ר׳ איטשע בורשטין׳ בעל המכולת ברחוב קילצה׳ שהיה בין פרנםי ודואגי הישיבה הבולטים׳ וכן את ר׳ שמואל למברג ז״ל׳ שאף הוא היה אחד מאלה שהקדישו מזמנם וממונם למען בחורי ישיבת המילניק- וײזכרו לטוב ברגש הערצה רבים אחרים׳ שאת שמותיהם שכחתי בעת דלײת צרור זכרונות זה. ...

גאר ספעציעל הײבט זיך זײן געשטאלט ארוים אלס לאװניק אין מאגיםטראט. עם געדענקט זיך זײן היםטארישער ארוים־ טריט אין דער ײדישער שפראך צום ערשטן מאל אין דער געשיכטע פון כמיעלניקער שטאט־ראט׳ פאר םובסידירן די ײדישע פאלקם־שולע׳ שטאט־ביבליאטעק און אנדערע געזעל־ שאםטלעכע אינםטיטוציעם. ער האט דערמאנט דערבײ די שטאט־פארזארגערם׳ אז עם זענען פאראנען משפחות װעלכע פרירן אינעם װינטער און זומער לײדן זײ דוחק אין פרנםה. ...

... גדולה היתה אהבתה לעברית והיתה למורה מוסמכת. לימדה את השפה בכל ארגוני הנוער החלוצײם׳ וכבשה לה אהבה בין תלמידיה הרבים מכל החוגים. דור שלם של דוברי עברית הקימה רחל בעירנו וםײעה על ידי כך להפצת והעמקת הרעױן הצױני והחלוצי בקרב הנוער. ...

... המועצה הצױנית המחוזית בינדז׳ױב בתרע״ז — דז&ו מזשתתפות ציריב מחמילניק. ױשביס שני מימין : אברהם זילברברג, שישי — ישכר קנרצוקר. עומדים שורה שניה .־ אברהם פינצ׳בםקי, פײצ׳ע פינגולד.

אט דעם דאזיקן גלויבן האבן זײ געשעפט פון דעם ענגן ביבליאטעק־צימערל. אין דער ביבליאטעק האט זיך שטענדיק גערעשט און געקאכט 1 מ׳האט געפירט היציקע דיםקוםיעם איבער צױניזם און םאציאליזם, איבער ײדישיזם און העברע־ איזם. טעאטער־אמאטארן פלעגן דא אדורכפירן זײערע רעפעטיציעם און שפעטער מאכן די טעאטער־פארשטעלונגען אין דער םטראזשאצקער ״שאפע״. ...

... אין די 20־ער יארן, באזונדערם אין דער צײט פון דעם גראבםקי־רעזשים, װען אין גאנצן לאנד בכלל, האט זיך אנגעהויבן א פארשטארקטע צױניםטישע טעטיקײט, האט אויך אין דער כמיעלגיקער אלגעמײן־צױניםטישער ארגאניזאציע זיך אנגעהויבן אן אויפלעבונג: די ״השומר״־באװעגונג׳ װאס איז א לאנגע צײט געװען אן אינטעגראלער טײל פון דעם לאקאלן ציוניסטישן סניף האט זיך געשפאלטן און איז געװארן א זעלבשטענדיקע ארגאניזאציע אונטערן נײעם נאמען ״השומר הצעיר״. ס׳איז דעריבער צײטיק געװארן דער געדאנק צו גריגדן אן אלגעמײן־צױניסטישע ױגנט־ארגאניזאציע. ...

... מיר ברענגען דא וױיטער עטלעכע בריװ׳ װעלכע האבן זיך אפגעהיטן אין אונדזער במיעלניקער הילפס־קאמיטעט אין גױ־יארק. די ברױו װארפן א ליכט אויף דער לאגע אין שטעטל נאך דעם ערשטן װעלטקריג, און די שטימונגען אין די יארן ערב דעם אומקום. ...