Yeshayahu Lineman

באותה תקופה היה גם ברימ הצה״ר פעיל מאד. יהושע קודנציק עזב את חמילניק והשתקע ברדום׳ שם היה למנהל חברת מכונות תפירה ״זינגר״. בתקופה מאוחרת ױתו נבחר ברדומ לױ״ר ברית הצױנים המדינתײם מםיעת מאיר גרוסמן. בסניף ברית הצה״ר בחמילניק נבחר בתור ױ״ר אלתר וינברג וסגנו ישעיהו לינמן. כמזכיר םניף בחמילניק שימש במשך תקופה ארוכה גתן ארנרײך׳ ובמאוחר ױתר גם כסגן ױ״ר הםניף. נתן ארנרײך היה מזכיר לדוגמא. כעת נמצא הוא בקנדה אחרי שעבר שבעה מדורי גיהינום בגלות סיביר. באותה תקופה ניהל אנשל סציזוריק את מזכי־ רות בית״ר וגם הוא הצטײן בניהול עבודתו. השיטות שהונהגו על ידו נשארו עד פרוץ המלחמה. ...

... אחרי מאורעות תרפ״ט הגיע זאב ז׳בוטינםקי לפולין לשורת הרצאות על דרכי הצױנות האקטיביסטית. אחת ההרצאות התקײמה בעיר המחוז קילץ׳ הסמוכה לחמילניק. מםפר פעילים צױנײם ונוער נםעו לקילץ כדי לשמוע על הדרך הצױנית החדשה. בחזרם התחיל בםניף הצױני בחמילניק ויכוח ער על המטרה הםופית של הצױנות, וכך מדי שבת בשבת עת התאספו פעילים באולם הצױני של מנדרובםקי ל״עונג שבת״. דוד זלצמן היה כרגיל פותח את מסיבת עונג השבת ואחרױ חױו את דעתם והתוכחו הפעילים והמנהיגים המקומײם : ישכר קנרצוקר׳ יהודה פינגולד׳ אלתר וינברג׳ צדוק לינמן׳ יהושע קונדציק׳ והראשונים שתמכו בהשקפת דבוטינםקי הױ : יהושע קידנציק׳ אלתר וינברג׳ צדוק לינמן׳ יצחק דוב קלמוס׳ ישעיהו לינמן׳ גתן ארנרײך׳ מאיר שטרוך׳ רוזיע קודנציק. קבוצה זו התחילה לקײם אספית ראשונות להפצת תורת ז׳בוטינםקי ברבים. עם שכירת חדר לאםפות ועזיבת האולם הצױני בבית מנדרובסקי׳ התחילה למעשה העבודה של התנועה הרביזױ־ ניםטית בחמילניק.

... פעילותה של ברית הצה״ר ובית״ר בחמילניק היתה מורגשת בכל העיר. מדי שנה בשנה הײנו מארגנים בכ׳ תמוז׳ ױם פטירת הרצל, תהלוכות לבית הכנםת׳ מקום שם התקײמת אזכרה לזכרו של החוזה. באחת האזכרות בשנות השלושים נעשו הכנות גדולות לערוך אקדמית אבל ברוב עם וגם אזכרה מסורתית. כשנודע הדבר לראש הקהילה׳ מר משה מלמן, מחםידי גור וממקורבי אגודת ישראל, פקד לסגור את בית הכנסת ולא לתת לצױנים ולרביזױניםטים לערוך בו אזכרה. ההלטנו בכל זאת לקײם את האזכרה. בתהלוכת רבת רושם של חברי בית״ר בתלבושות צעדנו ברחובות העיר. בהגיע התהלוכה לבית הכנסת הנעול פנינו לעבר בית המדרש של המגיד שהיה מלא מתפללים. ישעיהו לינמן עלה על הדובן והכריז: ״יבוא ױם והללו יתחרטו על מעשיהם. בארץ תקוס מדיגת ישראל לעם כולו״. אחרױ נאם עוד יהודה פינגולד.

נח מנטליק, בשם ברית הצה״ר ישעיהו לינמן. הצה״ר ובית״ר ארגנו גם פלוגת הכשרה וטפלו בשליחת אנשים להכשרה במקומות רחוקים. הראשונים שיצאו להכשרה מקן חמילניק הױ: ישראל אוגניביץ, נפתלי רובין׳ יעקב קויפמן׳ שלמה קויפמן, גרשון מנטליק ועוד. ישראל אוגניביץ, בגמרו את הקורם למדריכים בורשד״ לא חזר ױתר הביתד״ אלא נסע משם והתגײם להכשרה המפרכת במחצבות קלוסוב המפורסמות. סבל רעב ובתנאים קשים גמר את הכשרתו, אך סרטיפיקט לא קבל. הוא חזר לחמילניק מאוכזב אבל למרות הכל המשיך בפעולותױ. גם יעקב קויפמן סײם את הכשרתו בבית ספר חקלאי אשר בוילנה ואחר כך גם בנקודות הכשרה שונות, אושר לעליה אך לא ניתן לו להגשים את חלומו.

הרביזױניסטים בחמילניק ניהלו פעולה תרבותית והסברתית רחבה. החוג הדרמטי הופיע מדי פעם בפעם בהצגות פומבױת. אחת ההצגות שעברה בהצלחה רבה היתה־ ״אונזער גלויבן״ של שלום אש בבױמו של איטשעלע נימן. ההצגות האחרות היו ״בײם ברוגעם״ של ז. לרנר׳ ״תמונות מארץ ישראל״ ועוד. היתה קײמת גם מקהלה קבועה שהופיעה לעתים קרובות לױם הזכרון לד״ר הרצל בכ׳ תמוז; לױם הזכרון של ױסף תרומפלדור׳ בי״א אדר׳ וליום הולדתו של זאב ז׳בוטינסקי. נשפי פורים וחנוכה נערכו מדי שנה בשנה עם תכנױת אמנותױת׳ מבוצעות ע״י חברינו. אחד ממארגני ההופעות התרבותױת היה ישעיהו לינמן, ונעזר ע״י נתן ארנרײך. ...