Betar

ר׳ איטשע מאיר לײנמאן מיט זײן פארב־און אײזן־קראם איז געװען א שם־דבר, און א נעבן־פאך האט ער געהאט — ײדישע קינדערלעך מכנים געװען בבריתו של אברהם אבינו■ אבער דאם בלויז לשם מצװה־װעגן. ר׳ איטשע מאיר מוהל, א בר־ אורײן׳ א הײסער גערער ■חסיד. זײנע צװײ זינדלעך האבן געשמט אין שטעטל : צדוק לײנמאן■ א שטארקער לשון־קודש־ קענער, געשװוירענער סעקרעטאר פון אלע צױניסטישע אינ־ סטיטוציעס. דער צװײטער — ישעיה לײנמאן — אנגעהויבן בײם ״בר־כוכבא־השומר״■ השומר הצעיר, און דערגאנגען ביז בית״ר־מנהיג אין שטאט. א געשליפן צינגל, אן איפכא־מם־ תבראניק■ אבער באליבט בײ אלעמען. ...

... איך געדענק נאך אלס קינד, װי מײן פאטער פלעגט מיך מיטנעמען אויף די רעפעטיציעס, װאם ער האט געמאכט מימ ״השומר הצעיר׳/ רעכטע פועלי־צױן, לינקע פועלי־צױן, בית״ר, אלגעמײנע צױניםטן און אפילו מיט דער דעמאלט אומלעגאלער קאמוניםטישער פארטײ װעלכע האט געטראגן דעם גאמען ״דער נאדל־פארײך/ צװישן אנדערע האט ער אויפגעפירט ״באנטשע שװײג״, װאס איז מיר באזונדערס אײנגעקריצט אין זכרון.

... בשנת 1930 עזב ישעיהו את ההסתדרות הצױנית והצטרף לברית הצה״ר. שם נתקבל מיד כמנהיגה ומפקדה של בית״ר. ...

באותה תקופה היה גם ברימ הצה״ר פעיל מאד. יהושע קודנציק עזב את חמילניק והשתקע ברדום׳ שם היה למנהל חברת מכונות תפירה ״זינגר״. בתקופה מאוחרת ױתו נבחר ברדומ לױ״ר ברית הצױנים המדינתײם מםיעת מאיר גרוסמן. בסניף ברית הצה״ר בחמילניק נבחר בתור ױ״ר אלתר וינברג וסגנו ישעיהו לינמן. כמזכיר םניף בחמילניק שימש במשך תקופה ארוכה גתן ארנרײך׳ ובמאוחר ױתר גם כסגן ױ״ר הםניף. נתן ארנרײך היה מזכיר לדוגמא. כעת נמצא הוא בקנדה אחרי שעבר שבעה מדורי גיהינום בגלות סיביר. באותה תקופה ניהל אנשל סציזוריק את מזכי־ רות בית״ר וגם הוא הצטײן בניהול עבודתו. השיטות שהונהגו על ידו נשארו עד פרוץ המלחמה. ...

משהזהרי/ברית הצה״ר ובית״ר ...

המפקדים הראשונים של קן בית״ר בחמילגיק הױ משה ױטשנקה ונתן שװער. בתקופת משה ױטשנקה היה מספרם של הביתרים בחמילניק קטן, הוא לא כיהן הרבה בתפקיד זה׳ עזב עם משסחתז את חמילניק והשתקע בזמושץ. במקומו נתמגה ...

... עם התחזקות הסניף ששמו הרשמי היה ברית הצה״ר נגשו צעיריה לארגן את ארגון הנוער הרביזױניםטי בית״ר׳ ברית־תרומפלדור. המארגנים הראשונים של בית״ר בחמילניק הױ : נתן שװער׳ משה ױטשנקה׳ ישראל אוגניביץ׳ דוד קלוג׳ אגשל םציזוריק׳ נפתלי רובין׳ חיה־שרה קאכען׳ גרשון מנטליק׳ משה לוקביץ ועוד.

... משה זהרי — ברית הצה״ר ובית״ר ...

בשנת 1933, לפני הקונגרס הצױני ה־18, נוסד בחמילניק ע״י פעילי ברית־הצה״ר (ביניהם : אלתר וינברג, ישעיהו ליגמן, נתן ארנרײך, יצחק דב קלמוס) ארגון אחים לצה״ר ובית״ר — ברית החײל. חברױ הױ אנשים מבוגרים אשר שרתו בצבא הפולגי ורעױן צבא ישראל היה קרוב ללבם. בין הראשונים שהצטרפו לברית החײל בחמילגיק היו: יצחק דב קלמוס, פנחם בזשעםקי, װלף סמטבנד, החײט האקל, נורברט טוכמז, משה דוד װײסר, רופא־השנײם פלוצניק. בױם הבחירות לקונגרס הצױני ה־18 הופיעו אנשי ברית־החײל בתלבושתם הרשמית יחד עם בית״ר. לקונגרס זה קבלו הרביזיוניםטים בחמילניק בפעם הראשונה 160 קול. היה זה הישג גדול בהתחשב בפולמום שהתנהל נגדם מצד בל שאר המפלגות. ...

נח מנטליק, בשם ברית הצה״ר ישעיהו לינמן. הצה״ר ובית״ר ארגנו גם פלוגת הכשרה וטפלו בשליחת אנשים להכשרה במקומות רחוקים. הראשונים שיצאו להכשרה מקן חמילניק הױ: ישראל אוגניביץ, נפתלי רובין׳ יעקב קויפמן׳ שלמה קויפמן, גרשון מנטליק ועוד. ישראל אוגניביץ, בגמרו את הקורם למדריכים בורשד״ לא חזר ױתר הביתד״ אלא נסע משם והתגײם להכשרה המפרכת במחצבות קלוסוב המפורסמות. סבל רעב ובתנאים קשים גמר את הכשרתו, אך סרטיפיקט לא קבל. הוא חזר לחמילניק מאוכזב אבל למרות הכל המשיך בפעולותױ. גם יעקב קויפמן סײם את הכשרתו בבית ספר חקלאי אשר בוילנה ואחר כך גם בנקודות הכשרה שונות, אושר לעליה אך לא ניתן לו להגשים את חלומו.

... חויה מױחדת הױ הביקורים הקולקטיבײם לנאומױ של זאב דבוטינםקי בקילץ. לנאומים אלה אורגבו שײרות מױחדות. החברים בתלבושת בית״ר יצאו בשירה וזמרה לקבל את פני ראש בית״ר לתחנת הרכבת בקילץ. במשך חדשים לא חדלנו לספר ולהזכיר על הופעותױ של ז׳בוטינםקי׳ באולם ״פלם״ אשר בקילץ׳ וממ;ו שאפנו עידוד והתלהבות להמשכת הפעולות לעתיד. ...

מראשית קױמה עד לאוקופציה הגרמנית היה הרב יעקב סילמן מאוהדיה הראשונים בעיר לתנועה הרביזױניסטית. היה קורא נלהב של העתונות הרביזױניסטית החל מ״נײער װעג״, ״די װעלט״, ״המדינה״, ״אונזער װעלט״. בשנת 1936 כשהוכרזה ע״י ז׳בוטינסקי ״הפטיציה״ (פניה המונית ע״י יהדות העולם לממשלה הבריטית ולמלכה׳ לאפשר עליה גדולה לארץ ישראל) פרםם הרב יעקב םילמן ב״די װעלט״ שבעריכת אורי צבי גרינברג ראױן נלהב בו הביע את הזדהותו עמו ועם מפעלו הגדול. ב־1937 נבחר הרב יעקב סילמן כציר לקונגרם היסוד של ההםתדרות הצױנית החדשד יחד עם לוי ױנגםטר ועוזר םוקול מקבוצת ״הױזמה״ של ״המזרחי״ הבחירה הזאת נעשתה לפי בקשתו האישית של ז׳בוטיגסקי. הרב יעקב סילמן התענין בנעשה בברית הצה״ר ובבית״ר בחמילגיק ולא פעם קרא אלױ את אנשי הועד להתיעצות. בהשפעתו קם בחמילניק חוג דתי בשם ״אחדות ישראל״ שראשיהם היו מיכאל בריקמן׳ משה׳קה קויפמן וױסף מײזלס. החיג הזה היה קרוב לתנועה הרביזיוניםטית ויסד בית תפילה מױחד שהתפללו בו בשבתות גם חברינו.

... ביזמת הצה״ר ובית״ר בחמילניק הוקם קן בית״ר בפױטר־ קוביץ שהיה קײם במשך תקופה ארוכה והתפתח יפה. נעשו גם צעדים להקים קן בית״ר בבוםקו־זדרוי׳ שמפקדה היה גרנק׳ נכדו של ברל גרנק ז״ל. במשך כל זמן קױמה של התנועה הז׳בוטינםקאית בחמילניק היה הח׳ ישעיהו לינמן הרוח החיה בה׳ הדריך והרצה על נושאים ספרותײם׳ פוליטײמ וציונײם.

לשיא פעולתה הגיעה התנועה הרביזױניסטית בחמילניק בשנות 1939—1937. תנועת הנוער בית״ר עברה כולה לידיס צעירות. מפקדה היה מאיר פלמן׳ םגן המפקד משה זונשין׳ חברת המפקדה יפה (שײנדל) װײל. בתקופה ההיא היתה בית״ר בחמילניק הראשונה בכמותה ובאיכותה בתנועות הנוער בעיר. הקן לקבוצותיו ופלוגותיו מנה אז כ־200 חברות וחברים. פעולותױ התרבותױת ההשובות הױ: חובת לימוד עברית׳ תולדות עם ישראל׳ היםטוריה צױנית׳ דמוגרפיה ועוד. הוקדש זמן להכשרה צבאית. המדריכים והמפקדים הוכשרו בקורסים של בית״ר הפולנית. בקורס לסמלי בית״ר בקילץ השתתפוז מאיר פלמן ומשה זונשין. הם סײמו את הקורם בהצטײנות. בקורס םינטטי בלודז להכשרה תרבותית וצבאית השתתפו־. יפה װײל׳ אלתר ױרנברג׳ מרים קליש׳ דוד־ױסף ליבהבר׳ ישראל קאמינסקי׳ ישראל קורץ. קורם זה היה מרכזי לבית״רי פולין. בגמר קורס זה חזרו כולם להדרכה אינטינסיבית בקן. נצײן פה שבתקופה זו בקרו את הקן נציגים מגציבות בית״ר הפולנית. בין המבקרים התמידײם שהרצו והדריכו הױ פרץ לםקר׳ קצין נציבות בית״ר בפולניה׳ שבקר את משפחתו בחמילניק׳ בעיקר בחגים׳ ותוך כדי ביקורו היה מנצל את זמנו להדרכה בקן ...

... באחד הקורסים האחרונים של בית״ר שגערך םמוך לפרוץ המלחמה בדובזשונצקו ע״י קילץ השתתפו החברים מחמילניק : בתיה רדזינסקד״ אפרים גולדשטײן, שושנה קויפמן׳ אברהם טורקלטויב׳ משה פרײם׳ פרידה מפה, שמואל בלנק. בתור מדריכים ־ דוד ױסף ליבהבר ואלתר נירנברג. מפקדי הקורס הזה הױ * מנחם חודורובםקי׳ משה רכט׳ שרגא חײטין• ...

... אנהויב 1942, אין א געװיסן פרימארגן׳ האט אונדז געטראפן מאיר פעלמאן׳ דער געװעזעגער מפקד פון בית״ר און נאך א געשפרעך מיט אים װעגן דער קאטאסטראפאלער לאגע, האבן מיר באשלאסן זיך צו טרעפן מיט א גרופע ױגנט װאם מאיר האט געהאט צו זײ צוטרוי. דער ערשטער צוזאמענטרעף איז פארגעקומען אין געהײם מיטן אנטײל פון א קלײנער גרופע צװישן זײנ מאיר פעלמאן׳ אלתר נירענבערג, משה פרײם (דער זון פון הרב פרײם פון טאראנטא), זילקע לעדערמאן׳ אלתר פשענדזע, דער זון פון מאטל ראזענבלום און אנדערע. מאיר האט קורץ דערקלערט: ״מיר טארן נישט זיצן מיט פארלײגטע הענט, די פארניכטונג דערנענטערט זיך מיט שנעלע טריט״. נאך א קורצן ויכוח איז באשלאסן געװארן באלד זיך צו פארבינדן מיט דער א.ק. (ארמיא־קראיאװא) װעגן באקומען געװער און גלײכצײטיק זיך פארבינדן מיט כמיעל־ ניקער פארמעגלעכע ײדן װעגן געלט פאר דעם צװעק. דער ערשטער קאנטאקט איז אנגעבינדן געװארן מיטן עלטםטן זין פון שלױויגםקי (א מאםאזש), װעלכן מען האט געקענט פזן פארן קריג אלס ליבעראלן גוי׳ ער איז געװעזן א רעזערװ־ אפיציר פון דער ארמײ. שלױוינסקי האט זיך ערנםט באצויגן צום פארשלאג, ער האט אבע ...

... פרידתי מעיר מולדתי חמילניק לא היתה נוחה וגעימה. אמנם כחניך בית״ר שאפתי תמיד לעלות לארץ ישראל. אבל לא תיארתי לי כי הדבר ײעשה בתנאים ונםיבות כאלו. עוד לפני פרוץ המלחמה התכוננתי לעלות לארץ. למטרה װ השתתפתי בקורם לםמלים שהתקײם בשיטקובקה, ע״י חגצ׳ין. תעודת גמר הקורס שימשה תנאי מוקדם לעלײתם של בית״רים בגילי. הקורם הג״ל הםתײם לפני הזמן הקבוע וזאת מחמת האוירה המלחמתית ששררה בפולין והכרזת הגױס למילואים. לאחר מכן פרצה המלחמה.

... משימה זו לא היתה קלה כל עיקר. כל המדריכים׳ המחנכים והמנהל הױ כולם שונאי בית״ר ולא הניחו לנו להיכנם לתחומי המחנה. גאלצגו להיפגש בחשאי תוך עמידה מתמדת על המשמר. עם זאת עלה בידינו לרכוש לרעױן הבית״ר נוער רב מקרב אלה׳ שנקראו לאחר מכן׳ בעלותם ארצה׳ ״ילדי טהראן״. ...

... אז החלה פרשה חדשה של חײם במחנות האזרחײם וריצה לםוכנות היהודית לבקש סרטיפיקטים• לא קל היה להשיג םרטיפיקטים לאגשים שהצהירו על השתײכותם לבית״ר. אף על פי כן׳ בתור מאוחר ױתר׳ ובהתאם למפתח המפלגתי קיבלתי גם אני סרטיפיקאט. אבל אז קפץ עלינו רוגזם של האנגלים שעשו כל שביכולתם כדי להפסיק את העלײה מפרכ באמתלות שונות.

... בן דוד ואסתר. נולד ב־14.12.1930 בעיר נאװן (פומורן) ליד דנציג. בן 13 היה בעלות הורױ לארץ ישראל. הם התישבו בתל־אביב. סײם את חוק לימודיו בבית הספר העממי ביל״י ואחר כך למד בבית הספר למסחר ״גאולה״ בתל־אביב• בבית הורױ חונך על ברכי מסורת ישראל. התענײן מאד בתולדות ישראל ובשירה. היה חבר תנועת בית״ר. פעל במחתרת אצ״ל בכינױ ״צ׳וריה״. סיםמתו היתה : כאן בארץ־ישראל לא תהיה טרבלינקה. ...

... זון פון דוד און אםתר. געבוירן אין 1930, צו 13 יאר עולה־ געװען מיט די עלטערן, װאם האבן זיך באזעצט אין תל־אביב• געעגדיקט די ביל״ו־שולע און דערנאך די האנדלס־שולע ״גאולה״. געװען א חבר אין בית״ר און דערנאך אין אצ״ל. זיך באטײליקט אין די קאמפן אין יפו, אבו־כביר, רמלה און שװער פארװונדעט געװארן בײ װילהעלמא — פריער אין א פום און בײ דער עװאקואציע פון שלאכטפעלד, אין רוקן. אין 1• טעג שפעטער איז ער פון די װונדן געשטארבן אין ״הדסה״־ שפיטאל אין תל־אביב, דעם 21־טן מאי 1948. ...