Moshe Melman

... יכהן בכהונת הרב. הוא הציע איפוא לתת למו״צ פיצוײם כםפײם שיאפשרו לו לעלות לא״י כבעל־הון (השלטון הבריטי בא״י תבע אלף לא״י מעולים בעלי הון כתנאי לכניסתם לארץ בלי רשױן עליה) וגם למוםדות העיר שהו זקוקים לתקון, המרהץ והמקוה שנמצאו במצב םניטרי רע ואת ההוצאות המנהלתױת׳ ותמורת זה יכהן ברבנות בהמילניק חהנו (של הרב משידלוב) שהיה אהי ררב הנודע מרדומסק. שליחי הרב משידלוב — אנשי חמילניק — נכנסו בעול שליהותם׳ באו במו״מ עם ױעצױ של המו״צ׳ הועידו פגיש, ת והתנהלו שיחות׳ ונדמה היה שהענין עומד לקבל פתרון רצוי לכל הצדדים. לבסוף נתברר שהמו״צ דחה את הצעת הרב משידלוב. אחרי שהסיכום השלילי של המו״מ השידל.בי נודע בעיר עברו לצד הרב מראקוב חםידים רבים מחםידי רדומםק ושידלוב׳ ואף ױעצױ הראשײם של המו״צ׳ ובהם שני נציגי הקהלה משה מלמן ונתן שור׳ והמחלוקת התלקחה ביתר שאת. מצב חדש זה עורר את ױ״ר הקהלה להעמיד להצבעה את הרב נזראקוב בתור רב בחמילגיק, והוא נבחר בר,ב קולות. אך החלטה זו היתה זקוקה עדײן לאישור מטעם השלטונות הפולנים. ביגתים הגיע הדבר לפני כס המשפט הפולני.

... פעילותה של ברית הצה״ר ובית״ר בחמילניק היתה מורגשת בכל העיר. מדי שנה בשנה הײנו מארגנים בכ׳ תמוז׳ ױם פטירת הרצל, תהלוכות לבית הכנםת׳ מקום שם התקײמת אזכרה לזכרו של החוזה. באחת האזכרות בשנות השלושים נעשו הכנות גדולות לערוך אקדמית אבל ברוב עם וגם אזכרה מסורתית. כשנודע הדבר לראש הקהילה׳ מר משה מלמן, מחםידי גור וממקורבי אגודת ישראל, פקד לסגור את בית הכנסת ולא לתת לצױנים ולרביזױניםטים לערוך בו אזכרה. ההלטנו בכל זאת לקײם את האזכרה. בתהלוכת רבת רושם של חברי בית״ר בתלבושות צעדנו ברחובות העיר. בהגיע התהלוכה לבית הכנסת הנעול פנינו לעבר בית המדרש של המגיד שהיה מלא מתפללים. ישעיהו לינמן עלה על הדובן והכריז: ״יבוא ױם והללו יתחרטו על מעשיהם. בארץ תקוס מדיגת ישראל לעם כולו״. אחרױ נאם עוד יהודה פינגולד.