Revisionist movement

... סטית. אחת ההרצאות התקײמה בעיר המחוז קילץ׳ הסמוכה לחמילניק. מםפר פעילים צױנײם ונוער נםעו לקילץ כדי לשמוע על הדרך הצױנית החדשה. בחזרם התחיל בםניף הצױני בחמילניק ויכוח ער על המטרה הםופית של הצױנות, וכך מדי שבת בשבת עת התאספו פעילים באולם הצױני של מנדרובםקי ל״עונג שבת״. דוד זלצמן היה כרגיל פותח את מסיבת עונג השבת ואחרױ חױו את דעתם והתוכחו הפעילים והמנהיגים המקומײם : ישכר קנרצוקר׳ יהודה פינגולד׳ אלתר וינברג׳ צדוק לינמן׳ יהושע קונדציק׳ והראשונים שתמכו בהשקפת דבוטינםקי הױ : יהושע קידנציק׳ אלתר וינברג׳ צדוק לינמן׳ יצחק דוב קלמוס׳ ישעיהו לינמן׳ גתן ארנרײך׳ מאיר שטרוך׳ רוזיע קודנציק. קבוצה זו התחילה לקײם אספית ראשונות להפצת תורת ז׳בוטינםקי ברבים. עם שכירת חדר לאםפות ועזיבת האולם הצױני בבית מנדרובסקי׳ התחילה למעשה העבודה של התנועה הרביזױ־ ניםטית בחמילניק.

מראשית קױמה עד לאוקופציה הגרמנית היה הרב יעקב סילמן מאוהדיה הראשונים בעיר לתנועה הרביזױניסטית. היה קורא נלהב של העתונות הרביזױניסטית החל מ״נײער װעג״, ״די װעלט״, ״המדינה״, ״אונזער װעלט״. בשנת 1936 כשהוכרזה ע״י ז׳בוטינסקי ״הפטיציה״ (פניה המונית ע״י יהדות העולם לממשלה הבריטית ולמלכה׳ לאפשר עליה גדולה לארץ ישראל) פרםם הרב יעקב םילמן ב״די װעלט״ שבעריכת אורי צבי גרינברג ראױן נלהב בו הביע את הזדהותו עמו ועם מפעלו הגדול. ב־1937 נבחר הרב יעקב סילמן כציר לקונגרם היסוד של ההםתדרות הצױנית החדשד יחד עם לוי ױנגםטר ועוזר םוקול מקבוצת ״הױזמה״ של ״המזרחי״ הבחירה הזאת נעשתה לפי בקשתו האישית של ז׳בוטיגסקי. הרב יעקב סילמן התענין בנעשה בברית הצה״ר ובבית״ר בחמילגיק ולא פעם קרא אלױ את אנשי הועד להתיעצות. בהשפעתו קם בחמילניק חוג דתי בשם ״אחדות ישראל״ שראשיהם היו מיכאל בריקמן׳ משה׳קה קויפמן וױסף מײזלס. החיג הזה היה קרוב לתנועה הרביזיוניםטית ויסד בית תפילה מױחד שהתפללו בו בשבתות גם חברינו.